|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הפתרון למשטים הבאים: הורדת הסגר הימי ואטימת הגבול היבשתי ● יש להבהיר לכל בר דעת בעולם שהחמאס הוא אויב של ישראל בדיוק כמו חיזבאללה וסוריה
|
|
פתיחת הסגר הימי תוביל להורדת הלחץ הבינ"ל [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הסגר על עזה נחלק לשני חלקים - הסגר הימי והסגר היבשתי. על פניו נראה כי הסגר הימי הינו היעיל יותר ומוכיחות זאת שתי ספינות הנשק שנתפסו בדרכן לעזה, האחת מחיזבאללה והשנייה מאירן.
הסגר היבשתי, אף שהינו קל יותר לביצוע שכן כל המעברים מישראל לעזה הינם בשליטתנו, הוכח שהינו בלתי-יעיל בגלל רשת המנהרות הענפה בין מצרים לעזה
מהן המטרות של הסגרים?
להבנתי, מטרות הסגרים היו בראש וראשונה מניעת התחמשות והצטיידות תנועת חמאס באמצעי לחימה, דבר שנכשל טוטלית לאור העובדה שיש בידם היום רקטות גראד (קטיושות תקניות) ורקטות פאג'ר שהגיעו דרך המנהרות.
מטרה נוספת הייתה יצירת לחץ על התושבים באמצעות קביעת האספקה המורשית להכנסה לרצועה, לחץ שיופעל כנגד תנועת החמאס ויביא לנפילתה. גם כוונה זאת נכשלה בחלקה בגלל שסוחרים ישראלים סיפקו ציוד ומזון (דרך מצרים) שהועברו במנהרות.
יש האומרים כי הסגר נועד גם ללחוץ על הנהגת החמאס להתגמש במשא-ומתן לשחרור גלעד שליט, גם זה לא הפיק שום תועלת.
המשטים "ההומניטריים"
ב-25.8.10 שודרה בערוץ 10 כתבה מאלפת על הארגונים בחו"ל הפועלים להחרמת ישראל במירב המישורים. בין השאר רואיין בחור אמריקני המייצג ארגון בשם "להציל את עזה", אשר סיפר כי ארגונו כבר שלח בעבר מספר ספינות דיג קטנות עם אספקה לעזה לחלקן ישראל לא נתנה להיכנס, חלקן הופנו למצרים ואחת גם פרקה בישראל. מה שתפס את תשומת ליבי הוא שהבחור ציין כי נתונים אלו לא זכו לשום תשומת לב בינלאומית ואינם נזכרים כלל. לעומת המשט של המרמרה מטורקיה, אשר גם בו השתתפו מאנשיו.
באותה כתבה הוזכר כי משטים נוספים, אליהם מתנדבים מאות ואולי אלפי אנשים, מתארגנים בטורקיה, ספרד אנגליה וכמובן לבנון. במשטים אלו, שסביר שיופעלו על-פי לקחי המרמרה, תהיה לישראל בעיית התמודדות קשה ביותר.
אז מה צריך לעשות?
דבר ראשון, יש לאפשר לכל ארגון שרוצה בכך לשלוח ספינות סיוע לעזה. נכון שיש בזה סכנה כי יהיו גופים עוינים אשר ישלחו גם אמצעי לחימה, אבל מה יוסיפו כבר עוד רקטות וקלצ'ניקובים על מה שיש כבר ועוד יגיע דרך המנהרות. ברור כי עדיין נהיה דרוכים גם למשלוח ספינות אמל"ח כמו שאירן וחיזבאללה שלחו, אבל אותן ניתן לעצור ו/או למנוע מהן להגיע עוד רחוק מאוד. הרי בשביל זה יש לנו את המוסד ומערכות המודיעין השונות ושיתופי הפעולה עם המודיעינים הזרים והצבאות אשר מקיימים את ההסגר הימי מול אירן.
דבר שני, יש לסגור הרמטית את כל המעברים היבשתיים בין ישראל לרצועת עזה, לא יוצא ולא בא דבר. צעד זה צריך להיות מלווה בהסברה באו"ם, שעזה איננה כלל בשלטון ישראלי ולכן איננה שטח כבוש - כמו הגדה - ולכן למדינת ישראל שום אחריות לסיוע לתושבי הרצועה אשר השלטון המוסלמי הקיצוני בה הינו אויב מוכרז של ישראל.
פתיחת הסגר הימי ואיטום הגבול היבשתי יביאו לדעתי לדברים הבאים:
א. הורדת הלחץ הבינלאומי מישראל על שהינה חונקת את תושבי עזה. כיוון שאין לנו שום אחריות כפי שהייתה כשעזה הייתה שטח כבוש.
ב. הגדלת הלחץ על מצרים, שממש, אבל ממש לא רוצה לקחת אחריות על עזה, מפחד שהשלטון הקיצוני בעזה יביא להתעוררות קיצוניות מוסלמית במצרים. ואולי היא תפעל לחיסול החמאס.
ג. הפעלת לחץ, הפעם רציני, על התושבים בעזה שיפעלו להפיל את החמאס בייחוד לאחר שיראו כי התושבים בשטחים חיים ברמת חיים גבוהה הרבה יותר מהם והסיבה לעליבותם היא שלטון החמאס.
נכון, מיד יהיו מי שישאלו ומה נעשה אם יירו עלינו רקטות ופצמר"ים? ובכן התשובה היא בדיוק כמו קודם, להשיב באש נגד אש וזאת לאחר שיובהר לכל בר דעת בעולם שהחמאס הוא אויב של ישראל בדיוק כמו חיזבאללה וסוריה.
|
| תאריך:
|
28/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
28/08/2010
|
|
אבנר יופי
|
|
מדי פעם נשמעים הקולות, מהכיוון של השמאל הפוליטי, המתרסק, כי כביכול ממשלות הימין ו/או המרכז הפוליטי הציוני בישראל, מקבלים ומאמצים את דעותיו של השמאל.
|
|
|
|
|
עבודת המאסטר (2004) של ת' באוניברסיטה העברית עוסקת בשיתוף הפעולה הספרותי של סבי, ד"ר בנימין זאב (וולפגנג) פון וייזל, עם אסד ביי (לב נוסימבאום). לשבחו של ת' ייאמר כי הוא עלה על הקשר בין שני אנשים כל כך שונים אלה לפני שהדבר נחשף בספרו של טום רייס "האוריינטליסט". אולם הוא לא השכיל להתעמק בסיבות לשיתוף הפעולה המוזר הזה, לא בחן את הסביבה התרבותית של אירופה של שנות ה-30, שהתגנדרה ברומנטיקה מזרחית, ואשר הייתה הקרקע להתאסלמותו של לב נוסימבאום ולעיקר עיסוקו הספרותי מצד אחד, ולמסעותיו ולפירסומיו בנושא הגיאופוליטיקה של האיסלאם של פון וייזל מצד שני; הוא לא ניסה לעקוב אחרי פירסומיהם או אחרי ניסיון חייהם של השניים אשר קדמו להוצאת ספרם המשותף "אללה הוא גדול", ואשר בכוחם להאיר את תרומתם לספר. ת' גם לא הכביר מילים על ההבדל העמוק בהשקפת עולמם של שני הסופרים - האחד יהודי אז'רביג'ני, שהתאסלם והמציא לעצמו שושלת אריסטורקטית, והשני יהודי וינאי בן למשפחה אריסטורקרטית, אחת הדמויות הססגוניות והמקוריות ביותר בתנועה הציונית, שהקדיש את חייו למפעל הגדול מכל: שיבת ציון.
|
|
|
|
|
בחום הכל מתנפח, וגם מילים מסויימות מתנפחות ומשתלטות על שדות סמנטיים לא להן. מזג האוויר הקיצי משפיע על כותבים, עורכים ומסגננים, ועבודתם, כמו זו של כל בעל מקצוע אחר, נעשית פחות מדויקת, פחות ממוקדת, פחות מוקפדת ויותר נוטה לשימוש בתבניות מוכנות, גם אם הן פוגמות בבהירות ובפשטות. המלחמה במילים המתנפחות היא קשה, אך בחום אין חשק להתאמץ והעורכים מטילים בתנועה מעולפת למחצה לפרסום כל מה שמגיע אל שולחנם. נבדוק כמה מן הביטויים המנופחים שאנו שומעים בימים חמים אלה.
|
|
|
|
|
כאשר בחר נשיא ארה"ב אובמה להתערב בוויכוח אודות בנייתם של המסגד ושל המרכז התרבותי "יוזמת קורדובה" ולהביע תמיכתו בה, כתב אחד המגיבים: "גם כאשר חשבת שהגעת לתחתית הבור, הנה מגיע מישהו ומגיש לך אֵת-חפירה".
|
|
|
|
|
רבות כבר נכתב ונאמר על זיוף מסמך גלנט והניסיון הפאתטי מצד תומכיו בכל הנוגע ליצירת המסמך אשר כל ייעודו היה ונשאר קידום יואב גלנט לעבר התפקיד הנחשק - רמטכ"ל מדינת האפרטהייד, הכיבוש, האפליה והגזענות. רמטכ"ל מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חיים רמון | 
כל עוד אנשים כמו יעלון, משת"פים נאמנים מיל' של נתניהו, הם מראשי מבקריו, כאשר ברור שהשנאה האישית שלהם לנתניהו היא המוטיב המרכזי ביסוד ביקורתם, נתניהו יכול לישון בשקט
|
|
|
|
|
אלון קוחלני
לראשונה בעולם פורסם מחקר המציע אמת מידה להטלת אחריות פלילית על קציני ציות  יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
