אף אחד לא קם

מסתבר, כך מזמרת התקשורת, שחלה התפתחות בתיק ענת קם. הפרקליטות מוכנה להוריד מכתב האישום את הנסיבה המחמירה של כוונה לפגוע בבטחון המדינה. אני מניח שבהמשך כבר יסכמו גם על טווח העונשים - משהו בין 10-5 חודשי מעצר-בית.

מדוע תהיה עסקה? צריך להבין איך הפרקליטות פועלת. פעמים רבות כתב האישום מייחס את סעיף האישום החמור ביותר בכוונת מכוון להגיע לעסקת טיעון. זה לא מפני שהפרקליטות חושבת שלא ניתן להשיג בתיק ענת קם את ההרשעה באישום החמור, אלא בגלל שהם לא אוהבים לנהל תיקים. ניהול תיק גוזל זמן שיפוטי יקר שניתן לנצלו על-מנת לערוך עוד עסקות טיעון שיחסכו גם הן זמן שיפוטי יקר. זו, אגב, אחת הסיבות לכך שמערכת המשפט קורסת תחת העומס, והמסייר בהיכלות יגלה אולמות משפט ריקים במהלך שעות העבודה, מדובר בתיקים שהיו אמורים להתברר אבל הסתיימו בעסקת טיעון.

98% בערך מכתבי האישום המוגשים בישראל מסתיימים בהרשעות. כאשר אני מציין עובדה זו לידידיי בפרקליטות, הם מיד מתגוננים וטוענים שזה נכון - אבל יש המון עסקות טיעון. נכון, אני אומר - כאשר הסיכוי לזיכוי הוא בערך 1%-2% גם אני הייתי רץ לעסקה.

בלי עסקות הטיעון המערכת תקרוס. אם כל אזרחי ישראל יתמרדו וידרשו קיום משפט על כל דוח חניה שיקבלו, מערכת האכיפה העירונית תקרוס בתוך שעתיים. אם כל העבריינים יחליטו לכפור, אפילו הודו פעמיים באופן חופשי ויש עוד שפע ראיות נוספות נגדם, כל המנגנון הפלילי הבנוי על הודאות ועסקות יקרוס בתוך שעות. למזלה של המערכת, העבריינים אינם ציבור מאורגן ובדרך-כלל עבור כל אחד מהם המחיר שבעסקה עם השלטון נראה כרע במיעוטו. אגב, במונח עבריינים ניתן לכלול כמעט את כולנו - חוץ מאשר את השופטים כמובן. האם יש מי שלא נשפט פעם על עבירה זו או אחרת? האם יש מי שלא נשבע להילחם בדוח תנועה לא-מוצדק וויתר על כוונתו לאור הטרחה, ההוצאה והסיכוי הקלוש?

שלא יהיו אי-הבנות, מבחינה משפטית ענת קם התכוונה לפגוע בבטחון המדינה מאחר שהעובדות בעניינה, שאינן שנויות במחלוקת, מצביעות על כך. ישנם מצבים לא מעטים שאנשים מבצעים פעולות אסורות מתוך מניע נאצל (לקם לא היה מניע כזה) והם לא גיבשו כוונה מיוחדת הנדרשת לגיבוש העבירה - כמו רצון לפגוע בבטחון המדינה. למרות זאת, הם הורשעו בכך שהייתה להם כוונה כזו, וזאת מאחר שהמשפט הפלילי רואה במצב בו אדם צופה ברמה גבוהה של הסתברות שפעולה שלו תפגע בבטחון המדינה, חלופה לכוונה. אם הוצאת אלפי מסמכים סודיים ביותר ומסרת אותם למי שאינו מוסמך לקבלם, התוצאה של פגיעה בביטחון היא ודאית ולכן אתה מוחזק כמי שהתכוון לכך.

מדוע, אם כן, חותרת הפרקליטות לעסקת טיעון מבישה כזו?

ראשית - מפני שענת קם היא פעילת שמאל והתקשורת שולטת בשמאל. כדאי לזכור שעיתון הארץ מגויס לטובתה של קם ב-100%. אם לא יעשו עימה עסקת טיעון נוחה, הארץ כבר ידאג לסגור את החשבון עם ראשי מערכת אכיפת החוק והם יודעים זאת היטב.

שנית - התקשורת בכללותה היא צד בעניין, והיא רואה עצמה אחראית לכך שמקור עיתונאי לא ייפגע יותר מדי, אפילו שנחשף למרבה חוסר המזל.

אם נצרף את המוטיבציה הבסיסית של הפרקליטות להגיע לעסקת טיעון ולחסוך בזמן, בצירוף אהדה טבעית לנאשמת ותמיכה תקשורתית - ברור מדוע מתבשלת לה בסיר עסקת טיעון חביבה. לא אתפלא אם במסגרת העסקה 10 חודשי מעצר-בית ייחשבו כמאסר ובכלל ספק אם קם תישלח לכלא, אלא אם בית המשפט יזדקף על רגליו ויקבע שדווקא את העסקה הזאת (אם תושג) הוא אינו מאמץ - הסיכוי לכך, להערכתי, הוא קלוש. האינטרסים של המערכת יגברו על האינטרס הציבורי הכללי.