אם זו אהבה, למה היא כאובה?

אנו מנותבים על-ידי רגשותינו ללא שיקולי כדאיות. איננו מנותבים בהכרח להצליח או להיות מאושרים אלא ליישם את הזיכרון הרגשי שמוטמע בנו ללא שיקולי כדאיות. עצם יישום הזיכרון הרגשי, המוטמע בנו כדרכי הישרדות לא מודעות, הופך להיות מטרתנו האסטרטגית.

היות ובכל אחד מוטמע גם זיכרון רגשי בעייתי הרי שהדבר מכשיל אותנו בתחומים מסוימים. ההטיה הזו – שאנו מנותבים ליישם את הזיכרון הרגשי ולא מנותבים בהכרח בצורה חיובית היא גם הבעיה האמיתית של האנושות שלעיתים מעניקה חשיבות לדברים הלא נכונים ונגררת למלחמות מיותרות או לחילופין משקיעה בדברים הלא נכונים את משאביה.

האהבה היא רגשי רב עוצמה ויישומה הופך להיות מטרתנו האסטרטגית. כשאנחנו אוהבים, בן/בת הזוג ואהבתנו אליו/ה הופך להיות המטרה המהותית והאסטרטגית שלנו שלפיה אנו פועלים. ולכן אי-אפשר להפחית מעוצמתה של האהבה...

זיכרון רגשי ולא מודע ניתן לשנות. הקשיים שלנו אינם גזירות גורל. כשנשנה את הזיכרון הרגשי הלא מודע יכול שינוי בניתוב הרגשי שלנו והשינוי החיובי לא יאחר לבוא.

קרן אלמוג היא חוקרת של המערכת הרגשית ומחברת הספר "העוצמה הרגשית".

התשובה לכך היא בהחלט כן! למשל:

אדם שגדלה בסביבת ילדות לא יציבה וחסרת ביטחון יטה לקשור את חייו עם אשה לא יציבה שלא תעניק לו תחושת ביטחון.
אדם שנאלץ לשאת באחריות רבה כילד ולדאוג למשפחתו, יטמיע יכולות נרחבות וצורך רגשי לשאת בעיקר הנטל והמחויבות. אדם כזה יטה לקשור את חייו עם אשה בעלת קושי תפקודי, כך שהוא ישא בעיקר הנטל והאחריות המשפחתית.

דוגמה כאובה נוספת היא אשה שגדלה בבית אלים ומתאהבת בגבר שמכה אותה. היא חשה תחושות כאובות ביחס למצבה אך ממשיכה לאהוב את האדם שפוגע בה.

אהבה היא לא בהכרח רגש חיובי ובונה. אהבה היא רגש שלעיתים מכשיל את האדם וגורם לו ליצור מערכת יחסים כאובה ובעייתית.

אהבה היא רגש שמנתב אותנו בהתאם לעולמינו הרגשי הלא מודע.
אנו לא מתאהבים בהכרח באדם היפה, המצליח או הנחמד ביותר אלא זה שיצור עבורנו סביבה דומה לסביבת ילדותנו שבה עוצבה אישיותנו ואליה מותאמות יכולותינו. סביבה שאינה בהכרח חיובית.
אנו מנסים לשפוט זוגות אחרים לפי אמות מידה תועלתניות. מנסים למצוא סיבות הגיוניות לכך שהיא התאהבה בו והוא בה. התשובה לא נמצאת שם. היא נמצאת בעולמם הרגשי הלא מודע והייחודי של בני הזוג.

המערכת הלא מודעת שלנו היא מערכת רבת עוצמה. פעולתה מבוססת על הזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו. איננו מודעים אליו, אך הזיכרון הלא מודע משפיע באופן מכריע על התנהגותנו, החלטותינו ועל כל מסלול חיינו.

הזיכרון הרגשי מוטמע בנו כדרכי הישרדות לא מודעות. מרבית הזיכרון הרגשי מוטמע בנו בשנות חיינו הראשונות, בעיקר בינקות. המערכת הלא מודעת מנתבת אותנו באמצעות רגשותינו רבי העוצמה ליישם את הזיכרון הרגשי הלא מודע ללא שיקולי כדאיות ומבלי שאנו מודעים לכך. כאשר מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי בתחומים מסוימים רגשותינו יכשילו אותנו בהם פעם אחר פעם.

רגשותינו מנתבים אותנו גם ליצור לעצמינו סביבת חיים הדומה מהותית לסביבה בה גדלנו ואליה יכולותינו מותאמות. סביבת חיים שאינה בהכרח חיובית ומאושרת. אדם שגדל בסביבה מנוכרת יטה לקשור את חייו עם בת זוג שתיצור לו סביבה דומה בבגרותו, הוא יחוש חוסר אמון כלפי נשים חמות ואוהבות. הוא יחוש שחום ואהבה אלו דברים טפלים ולא אמיתיים. אדם שגדל בסביבה אוהבת ותומכת יטה לקשור את חייו עם בת זוג אוהבת וחמה. הוא יחוש זרות כלפי נשים מנוכרות וחסרות רגש. הוא לא יוכל כלל להתחבר אליהן