|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הנער שחלם על פלשתין הגדולה
|
ראינו בטלוויזיה את המצלמה משוטטת על הקיר בחדרו של הנער ראמי עארה, שנהרג במרד באוקטובר 2000. התמונות הלשינו על חלומו המדיני: מפת פלשתין הגדולה שבאמצעה רובה קלצ'ניקוב, ופוסטר ענק של הצורר סדאם חוסיין...
|
בחלום: מפה וגם רובה
[צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
|
|
מומחים לדעת קהל יודעים שההגדרה עושה את התודעה, במיוחד אם היא מגיעה במאסה. "הפגנות", זאת ההגדרה שבחרו להגדיר מנהיגי הציבור הערבי בישראל את המהומות באוקטובר 2000. ואחרי שההגדרה הזאת נטמעה (בעזרת דוברים מהשמאל) בתודעת רבים, ברור ש-13 הרוגים בהפגנות, זה המון. מה שראינו באוקטובר 2000 לא היו "הפגנות", אלא מרד. אם מבינים את זה, 13 הרוגים בדיכוי מרד - זה לא הרבה.
ולפני שאני ממשיך הערה חשובה: אסור לעשות הכללות! את הציבור הערבי בישראל חובה לחלק לשלוש קבוצות: אלה שרוצים להתערות בחברה הישראלית; אלה שעוינים את המדינה היהודית ורוצים במחיקתה; ואלה שיושבים על הגדר. אין לי מושג איזו מהקבוצות היא הגדולה ביותר, אבל תחושתי היא, שהקבוצה העוינת בתהליך צמיחה.
מפגינים מוחים. מפגינים כועסים. מפגינים לא שונאים. מה שראינו באוקטובר 2000 היה התפרצות שנאה. רעולי-פנים שמניפים דגלי אויב, ושורפים תחנות דלק ובנקים - זאת לא מחאה. "איטבח אל-יהוד", ו"בדם ואש נפדה את פלשתין", הם לא מסרים של "הפגנה". לא במקרה המורדים בחרו למרוד בדיוק באותו זמן שצה"ל נלחם באויב הפלשתיני (אינתיפאדת אל-אקצה). לא צריך דמיון פרוע כדי להבין את הדחף של הפלשתינים עם התעודה הכחולה, לעזור לאחיהם עם התעודה הכתומה.
ההתפרצות הזאת לא כוונה נגד ממשלת השמאל של ברק, אלא נגד מדינת היהודים. אם מוסיפים לאותם אירועים גם את העובדה שמנהיגי הציבור הערבי המתונים, מתאמצים להפיץ את דעתם על ישראל בעולם - מדינה גזענית, פשיסטית, שמנהיגיה פושעי מלחמה וחייליה נאצים - מגלים, שזה מתחבר בקלות למרד. לא שכחנו גם את ההתנגדות הגורפת להגדרת ישראל כמדינת העם היהודי, את הנפת הדגלים השחורים ביום העצמאות, ואת התמיכה העיקשת בזכות השיבה.
|
|
|
|
|
|
עשר שנים חלפו מאז דוכא המרד, ובעיתון הארץ (4.10.10) הופיעה ידיעה לפיה צריך היה להעמיד לדין חלק מהשוטרים "שירו והרגו". באותו יום, בתוכנית "הערב עם גאולה אבן" (ערוץ 1) הופיעה עו"ד לינה סאבא שהשתתפה בחקר הפרשה. היא הזכירה שלושה שמות של "קורבנות ההפגנות". אחד מהם היה הנער ראמי עארה. אני לא משפטן, ואין לי עניין להיכנס לנושא המשפטי. הלכתי לארכיון, ומצאתי כמה פרטים מעניינים על הנער ראמי עארה. בתוכנית "יומן" (23.3.01) ראינו את המצלמה משוטטת על הקיר בחדרו של הנער. ההורים שלו רצו שנכאב את מותו של נער ערבי שוחר-שלום שאהב לשמוע מוזיקה עברית/מזרחית. אלא שהתמונות שעיטרו את קירות חדרו "הלשינו" על האוריינטציה האמיתית האנטי-יהודית שלו. ראינו פוסטר ענק של צורר היהודים באותה תקופה, סדאם חוסיין. בעוד בני גילו היהודים מדביקים פוסטרים של אביב גפן וחיים רביבו, הנער שוחר השלום נהנה להביט בתמונת המנהיג שהבטיח את מחיקת ישראל. ואם זה לא ממש משכנע, אז בצמוד לפוסטר של חוסיין, ראינו את מפת "פלשתין הגדולה", שבאמצעה רובה קלצ'ניקוב. לא צריך להיות צבי יחזקאלי כדי להבין שהמפה מסמלת בעיני הנער את חלומו המדיני והרובה מסמל את הדרך. נער כזה שחולם על מחיקת ישראל בכוח הנשק לא מאמין בדו-קיום. מאז דוכא המרד באוקטובר 2000, היחסים בין שני העמים לא השתפרו. מסקנות ועדת אור יותר מאשר תרמו לתיקון, שימשו את הציבור הערבי כתירוץ לעימותים עתידיים. השופט אור לא ידע לפרש נכון את הכתובת על הקיר, בחדרו של הנער ראמי עארה, כמו שלא הבין את המשמעות של הנפת דגלי אויב והקריאות "איטבח אל-יהוד" ו"בדם ואש נפדה את פלשתין". כל רופא יודע: אבחון שגוי גובה מחיר יקר... הקבוצה העוינת במגזר הערבי = פצצה מתקתקת...
|
|
| תאריך:
|
07/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
07/10/2010
|
|
נרי אבנרי
|
|
הנער שחלם על פלשתין הגדולה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
צנחן
|
7/10/10 17:07
|
|
|
|
|
|
דוד-כרמיאל
|
8/10/10 00:00
|
|
|
|
2
|
|
הניה
|
7/10/10 20:31
|
|
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
8/10/10 04:43
|
|
|
|
4
|
|
אבי גיא
|
8/10/10 12:31
|
|
|
|
5
|
|
מסוכנים
|
9/10/10 11:00
|
|
לרגל סיום מחצית כהונתו של הנשיא ברק אובמה, ועל בסיס השוואתי בין נאומי החזון של מדיניותו בתחילת דרכו, לבין תמונת המצב הגיאופוליטית העכשווית, ראוי לערוך סיכום של מאזן הדרך שלו על-פי מבחן התוצאה.
|
|
|
|
|
מסתבר שלחולשה יש ריח. אתם בוודאי יודעים על מה אני מדבר, בין אם אתם טורפים חדי חושים וניבים בשטחי הפרא, או כאלו הטורפים את מעמדם הלאה בחברת בני האדם, מפילים את קורבנותיהם בשולי הדרך שלא על-מנת לאוספם.
|
|
|
|
|
חודש מרחשוון הוא החודש השני בשנה למניין החודשים אשר אנו מונים מתשרי, והשמיני אשר מונים מניסן. במקרא, נקרא החודש בשם "החודש השמיני" או "ירח בול".
|
|
|
|
|
אילו היה לי קו פתוח לחברי הכנסת שלי יחימוביץ' וכרמל שאמה, שהגישו הצעת חוק בנושא תמלוגי הגז והנפט, הייתי מבקשם להגיש הצעת חוק שתקים מערך שתדלנים (לוביסטים) ציבוריים בכנסת, על-חשבון המדינה. שתדלנים ציבוריים אלו יעמדו לרשות אזרחים פשוטים וגופים ללא מטרת רווח, המבקשים להעביר בכנסת הליכים לטובת חסרי ההון.
|
|
|
|
|
החלטתו של הקדוש ברוך הוא להשמיד את כל יושבי העולם, מוסברת ומנומקת היטב בפרשת נח. לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל, אמרו חז"ל בעקבות פסוקים מפורשים אלו. בעבר עמדנו על כך שלא היה זה סתם גזל, אלא רשעות לשמה: גזל של פחות משווה פרוטה, שאי-אפשר לתבוע עליו אך עלול לגרום לקורבן נזק בלתי הפיך (למשל: נגיסה בודדת בתפוח העומד למכירה).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
דן הדני עלה לישראל ב-1948, סיים קורס חובלים ושירת בחיל-הים כקצין בשירות קבע  בשנת 2016 מסר דן הדני את אוסף תצלומי העיתונות שלו שכלל כמיליון צילומים לספריה הלאומית
|
|
|
|
|
אלוף (מיל') יצחק בריק
"הכרזותיו של בנימין נתניהו וחבר מרעיו שלא נפסיק להילחם עד שננצח, הן בגדר הכרזות חלולות שאין דבר וחצי דבר העומד מאחוריהן. הכרזותיהם שקריות ויש בהן רמיית הציבור. יש לישראל רק דרך אחת...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כאמור, ישראל נמצאת עתה במלחמה רב חזיתית. חיזבאללה בדרום לבנון - אומנם באיחור מבחינת תקוות חמאס - פתח את החזית הצפונית סוריה הפכה קרש קפיצה לסוכנים אירניים חתרניים, ביו"ש ובבקעת ה...
|
|
|
|
|
עדנה ויג
על השיר "הזיה בדרך לירושלים" בשיר שילב המשורר חלקי שורות ומילים ממספר שירים ישראלים השיר יפה ומעניין והשילוב נראה טבעי ולא מאולץ
|
|
|
|
|
אפרים הלפרין
השורשים ההיסטוריים של נושא הגיוס יוצרים ציפייה אצל קהל נרחב שלא חלה עליו חובת גיוס מאחורי הציפייה הזו עומדת הבטחה שלטונית עקרונות הציפייה, ההסתמכות וחובת השלטון לקיים את הבטחות...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
