היום (כ"ט בתשרי, 7.10.10) יחול יום הזיכרון לזכרו של
רחבעם זאבי גנדי הי"ד, אשר נרצח בידי בני עוולה. ביום הזה, ניזכר באיש היקר הזה, אלוף נעוריה של הארץ, איש הצבא, איש התרבות והחינוך, מלח הארץ.
בתור יושב-ראש נוער מולדת לשעבר, עד היום עומדת תלויה תמונתו של גנדי הי"ד בחדר העבודה שלי; כל יום שאני מסתכלת בכותרות העיתונים המבשרות רע, אני מביטה לעבר התמונה. מביטה, וחושבת בליבי שהוא בוודאי מחייך עכשיו מלמעלה ואומר בציניות לכל אלו שכל-כך אהבו לקנטר אותו ולזלזל בו: "אמרתי לכם".
והוא באמת אמר, והוא באמת הזהיר, אבל היה קל יותר להגיד שהוא הוזה, שהוא תימהוני וקיצוני. אבל הוא השכיל להבין את מה שרבים חוששים להפנים עד היום - מי עומד מולנו.
הוא הבין, שמי שעומד מולנו לא מכיר בקיומנו. הוא הבין שחזון אחרית הימים הזה של "עם לצד עם יישב לבטח" הוא טוב ויפה אבל לא יתקיים, לפחות לא בגלגול הזה, ושצריך למצוא פתרון יצירתי, ויפה שעה אחת קודם.
- "אצל בני העם היהודי מקננים גנים של קיום והישרדות, אשר גובשו במהלך דברי הימים, הרדיפות והנגישות, שעברו עליו... הגנים האלה מאותתים לכל יהודי באשר הוא, בין אם במגדל השן של האקדמיה ובין אם בפינת השוק, כיצד להיזהר מרעיונות כזב ולדחות אותם, כיצד לפסוח על מקסמי שווא של שלום שקרי, הנושא בכנפיו חיסול והתאבדות מרצון. הגנים האלה מאותתים לו להיזהר ממתק שפתיים של מנהיגים חסרי חזון ונעדרי נחישות. הגנים האלה עמוסים בניסיון היסטורי, רוויים בדם של פוגרומים, פרעות, מאורעות, מלחמות, פדאיון, טרור ואינתיפאדה... הגנים האלה, שנמצאים אצל כל יהודי בר־דעת, אומרים לנו בפשטות: אנחנו או הם!"
[רחבעם זאבי גנדי הי"ד, מתוך עלון מולדת]
קולו של גנדי חסר לנו במדינה הקטנה שלנו, היום חסר במיוחד.
חסר מי שיעמיד על מקומה חברת כנסת שמשתתפת בפעולת טרור נגד חייל צה"ל;
חסר מי שישמיע את קולו של גלעד שליט (גנדי נהג לענוד דיסקית ובה שמות החטופים ונעדרי צה"ל);
חסר מי שיזעק כי המדינה הזו הולכת לאבדון תרבותי וחינוכי;
חסר מי שיצעק בקול גדול שהקפאות ונסיגות לא יפתרו את הבעיה אלא רק יחמירוה;
חסר מי שיזכיר לכולנו, יום-יום, שבזכות אנו כאן ולא בחסד;
חסר מי שיזכיר לנו מהי אהבת מולדת אמיתית וטהורה.
ביום הזה, יום הזיכרון לגנדי הי"ד, טוב היה אם כל אחד מאיתנו היה לוקח קצת "גנדי": קצת תרבות, קצת ביטחון, קצת אמונה, קצת ערכים, קצת סובלנות וסבלנות, קצת ציונות, קצת אהבת מולדת. כי כל אלה הם תבנית נוף מולדתו של גנדי.
יהי זכרו ברוך ונשמתו תהא צרורה בצרור החיים. אמן.