עשור למדחת יוסוף: כתם כהה

"אתה מרגיש שחיי אדם אין להם ערך", אמר אחד מלוחמי מג"ב שהיו בקבר, "אז עוד חייל הלך... זה היה שווה את המטרה, אבל מה המטרה בעצם? על מה אני נלחם? על מה אני מגן? על מה?... על חתיכת אבן? למה אתם נותנים לנו להתמודד על זה לבד? למה אתם לא מגבים אותנו? למה אין טנקים? למה אין 'כותונת פסים'"?⁴

נדמה לי, כי שאלתו של החייל מסכמת את הבלבול עליו נכתב לעיל; האם העבר הוא נכס או נטל.

מלחמת קבר יוסף הפכה לטראומה לאומית ואישית עבור הלוחמים בקבר, אך דבר אחד זעזע את לוחמי מג"ב הנושאים את טראומת קבר יוסף עד היום: פינוי על-ידי כוחות האויב, אותם אלו שרצחו את מדחת יוסוף, יצר אצלם קרע נפשי והכרתי, שהכל הצגה, והם שחקנים במשחק ה'שלום' הזה.

פרשת מדחת יוסוף מעלה שאלות קשות:

• האם קדושינו הם אבן, כפי ששאל החייל, או חומה בצורה מפני אויבינו?

• האם אלו המנהיגים הראויים לחיילינו היקרים?

פרשת מדחת יוסוף היא כתם. גם מכבסת המילים של משתפי הפעולה עם כוחות האויב לא תנקה את הכתם, כתם כהה יש לומר.

1. "מנחם בגין, דיוקנו של מנהיג", גרוזברג עפר, עמ' 82.
2. 1.10.2010, ynet.
3. אתר מאקו, 16.4.2010.
4. מתוך הסרטון: [קישור].

לשכת ברק הודיעה כי "אהוד ברק לא נכח בשטח בזמן האירוע... השטח, הוא המקום הנכון לקבל החלטות מהסוג הזה, והמפקדים שהיו בשטח היו מוסמכים לקבל כל החלטה. למרות התוצאות הטרגיות, סבור שר הביטחון שהמפקדים קיבלו את ההחלטה הנכונה בנסיבות האירוע"³.

הסרטון המצורף מראה ומודיע כי ברק נכח גם נכח: "בתצפית של צה"ל הייתה כל צמרת הפיקוד", אומר עמנואל רוזן מערוץ 2, "ובכללה הרמטכ"ל, שאול מופז, וראש הממשלה ושר הביטחון, אהוד ברק".

גם האלוף (במיל.) יורם יאיר, ראש ועדת הבדיקה לאירועי קבר יוסף, שהגן בחירוף נפש על עמיתיו, אמר בסרטון כי "כל מי שקיבל את ההחלטה... וזה מראש הממשלה, הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד, והמח"ט וסגן ראש השב"כ, כולם היו מעורבים כי היו במקום, בנקודה, צופים על הקבר - הייתה בהחלט סבירה".

מי משקר? ברק או ערוץ 2?

מופז טען כי הדרג המדיני לא נתן אישור לפעולה, וגם כי "לא הייתה דילמה אם להפקיר מישהו או לא", אך די ברור כי המתנה לאויב שיחלץ - היא הפקרה; אוסלו הלביש את האויב בחליפות ועניבות, אותו אויב שהשתמש באוסלו כחלק מתורת השלבים לחיסול ישראל. מופז, שהפך שר ביטחון לאחר מכן, לא ציין כי הוא עצמו שוחח עם רג'וב בטלפון. הדרג המדיני, די ברור, היה אהוד ברק - ראש הממשלה ושר הביטחון. ממתי מבקשים חילוף מהאויב???

שני רמטכ"לים, שניהם הפכו לשרי ביטחון - אחד משקר. ברק או מופז?

מצמררת במיוחד דעתו של מי שהיה אלוף פיקוד מרכז בזמן האירוע, יצחק איתן. כך אמר לערוץ 2: "אין לי עניין לדבר בנושא הזה... לא נראה לי מספיק חשוב...".

קבר יוסף שופץ לאחרונה, כמה סמלי, על-ידי קבלן ערבי, אך האם שופץ הכבוד הלאומי? "חילול השם" של בגין לא עובר מסך היום על-ידי ראש ממשלה ישראלי, כמובן, אך יש להבין כי חלק מראשי הממשלה בעת החדשה הם עצמם קורבנות של שני התהליכים לעיל, שהביאונו אל נקודת האל-חזור, נקודה שלא מאפשרת לנו להגן על קדושינו, על חיילינו - על עצמנו. חלקם השני, פשוט לא מחויבים לכלום.

"תדע כל אם עברייה שמסרה את גורל בניה לידי המפקדים הראויים לכך", דברי בן-גוריון, בתוספת סימן שאלה.

באירועי קבר יוסף נשבה רוח מפקד, וזו הייתה רוחו של שר הביטחון דאז והיום - אהוד ברק. ברק לא התבטא היום בנוגע לאחת הסוגיות הקשות שהגיעו לפתחו, אך מי שהיה הרמטכ"ל, שאול מופז, טוען היום כי "מה שקרה בפועל עם מדחת יוסף, זה שבדרג המדיני, בלי לנקוט בשמות, ביקשו מצה"ל להמתין עם הפעולה כי הפלשתינים אמרו שהם קרובים מאוד למקום, והם אמרו שיוציאו את הפצוע מהמקום הזה. הייתה שם התלבטות גדולה מאוד של כל המפקדים בשטח"².

רוח המפקד, היא אותה רוח שהציעה לאויב, חודש לפני שריפת הקבר, 92 אחוז משטחי הגדה המערבית ואפשרות לקבוע את ירושלים המזרחית כבירת המדינה הפלשתינית. רוח המפקד תאמה את החזון האפוקליפטי שכבש את המדינה; חזון של עייפות מהמאבק, חזון של ישראליות שטוחה המאפשרת הזנחת העבר וקידוש ההווה - ה'עכשוויזם' שולט והופך כל אבן בדרך להשגת ה"מטרה": השחרור מעול היהודי הקולקטיבי, אל עבר הישראלי נטול הזהות, הפרטי, המבקש ליהנות מנורמליות השפע הכלכלי בארץ. ההנאה של הישראלים הפכה באחת להונאה של הערבים. ומדוע שהם, הערבים, ושאר העולם, לא יסכימו עם החזון הזה?