הארגון היהודי "ג'יי סטריט" - שורשים ומקורות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביא לאישור הממשלה, תיקון לחוק האזרחות שיחייב כל אדם הרוצה לקבל אזרחות ישראלית להישבע אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית. לגבי המשך הניסוח לאחר המילה "יהודית" יש הצעות שונות. "דמוקרטית", "ברוח מגילת העצמאות" ועוד. הוחלט כי הדיון בהצעות הנ"ל, כולל ההצעה להחיל את חובת השבועה גם על מתאזרחים יהודים, יידון בנפרד.

נתן זך, משורר בעל זכויות שזכה לכל הכבוד וההוקרה שמדינת ישראל יכולה להעניק לאיש רוח (והיא קמצנית מאוד בדרך-כלל), עורר לאחרונה מהומה רבתי כאשר טען כי ישראל היא "מדינת אפרטהייד", וכי "יתנדב למשט הבא לעזה" כדי למחות על מה שהוא מכנה "עוולות הכיבוש הישראלי". קצת מוזר למצוא התייצבות נאמנה ונלהבת כזאת לצד ערביי עזה החמאסית ממי שחילק את החברה ישראלית לאלה "שבאים מהתרבות הגבוהה ביותר שישנה - התרבות המערב אירופית", ולאלה "שבאים מהמערות"; קרי, המזרחיים. ייתכן שנוזלים בוהמיינים מסוימים החביבים על זך השכיחו ממנו את העובדה כי ערביי עזה אינם בדיוק שבדים וכי תרבותם קרובה מאוד לתרבותם של אותם "שוכני מערות" אותם גינה. אבל ייתכן מאוד כי התנהגותו של זך משקפת פרדוקס רב-שנים של מחנה השמאל אשר משלב מחד-גיסא התנשאות ובוז למזרחיים היהודים, ומאידך-גיסא אימוץ הנראטיב הלאומני-ערבי.

"עם שאינו יודע להגן על קדושיו [...] לא בן-חורין הוא, אף אם יפטפט על חירות [...] בפרוס שנת תש"ד זכרנו את החרפה ופנינו אל הכותל המערבי. החלטתנו נחושה הייתה, לא להתיר עוד את חילול השם [...] התחלנו מזהירים [...] בל יעזו שוטרים בריטיים להיכנס ביום הכיפורים לרחבת הכותל המערבי. בל יעזו להפריע את התפילה ולפגוע במתפללים"¹ (מנחם בגין).

אנו נמצאים בתקופה לא קלה למדינה; בעת כתיבת שורות אלו, אין אנו יודעים אם - כן המשך הקפאה, או לא, והאם ממשיכים בשיחות הישירות או לא; בין אם השיחות יבשילו להסכם שלום סופי שיסיים את הסכסוך הארוך, ובין אם המשא-ומתן לא יבשיל להסכם על כל מגבלותיו של מצב זה.

אלה שידעו את האמת - איפה הייתם, למה שתקתם, למה?