זו הייתה שבת נעימה, כשהשמש מסתתרת מאחורי ענני סתיו. הגענו באוטובוס דרך "קואליציית המסיק" לשטח שליד קלקיליה. מטע הזיתים של
מערוף זהרן חיכה מאורגן לבואנו. יריעות פלסטיק ("שאדה") היו פרוסות כבר בין העצים, ומגרפות פלסטיק הונחו ליד העצים עמוסי הזיתים. המטע מושקה בטפטפות מבארות מים המספקות מים טובים גם לשתייה. המטע של זהרן ניטע בשנת 2000, כאשר היה חופש תנועה לפלסטינים. זהו מטע של 220 עצים, על פני 6 דונם. ב-2002 החל משטר "ההיתרים", ועימם החלו הבעיות.
זהרן היה ראש עיריית קלקיליה עד 2005, וכיום מכהן כסגן שר הפנים ברשות הפלסטינית, ועובד ברמאללה במשך השבוע.
במהלך היום, לאחר שעות של מסיק, הזמינו אותנו המארחים לארוחה בבאר המים, לרעש המשאבה. נערך לכבודנו שולחן עם ארוחה מסורתית. בהפסקה זו בעבודה שמענו מזהרן על הבעיות שבהן נתקלים החקלאים בקלקיליה ובאזור התפר:
1.
אי-מתן היתרים. היתרים ניתנים רק לבעל האדמה ואולי לשני נציגים מהמשפחה, לעיתים לזקני המשפחה שאינם מסוגלים יותר לעבודה.
2.
זמני פתיחת השערים החקלאיים. גדר ההפרדה חוצה בין הכפר לבין המטעים שלו, וכדי לעבוד במטעים הכפריים צריכים לעבור בשערים מיוחדים. שער צופין נפתח לחצי שעה בלבד בבוקר, 06:45-07:15, ושוב אחר-הצהריים, מוקדם מדי, למשך חצי שעה, 16:30-17:00. השעות הקצרות לא מותירות די זמן לעבודת החקלאות. במקרים רבים החיילים מגיעים מאוחר, והפלסטינים מחכים שעה-שעתיים. רבות מתלונות הפלסטינים הן לגבי פתיחת השערים. אבי מהחטיבה הבטיח לזהרן, לפני שלושה חודשים, לפתוח את השער ל-20 שעות, אך כלום לא קרה. חקלאים יצאו למחאה-הפגנה, אך ללא הועיל.
3. העברת כלים לטיהור המים. אין אישורים להעברתם, למרות שיש כספים שניתנו לכך.
4. העברת דלק עם מיכלית. יש להעביר בחביות עם חמורים.
5. חזירים. לפני מספר שנים מישהו הביא חזירי-בר מהגולן לאזור. חזירי הבר פוגעים בשטחי הירקות, ללא אפשרות של הפלסטינים לצוד אותם.
שמענו מזהרן גם על הזיכרונות שלו כילד: אביו היה לוקח אותו לשטחי החקלאות שלהם, וכאן היו מעבדים את האדמה ומגדלים ירקות. הייתה לו מכוורת, והמשפחה ייצאה את הדבש לארצות ערב, כשהכל היה פתוח.
והדאגות שלו? זהרן, בתפקידו, פוגש הרבה ישראלים, ויש לו חברים רבים. יחסיו עם יעקב מנור, למשל, מתאם "קואליציית המסיק", הם כבר משנות ה-90. לדברי זהרן, אם לא יהיה פתרון למשא-ומתן כעת, יש חשש מהתפרצות אלימה באזור. זו תהיה ידם של הקיצונים. זהרן מודאג מעזיבת צעירים משכילים את הגדה, בהיעדר הזדמנויות עבורם, וממה שיולידו הייאוש וחוסר התקווה. החלום שלו הוא לסיים את מחזור האלימות, להגיע לשלום בין שתי המדינות עם גבולות פתוחים ואמון.
את שני בניו, שהשתתפו במסיק, שלח זהרן לסדנאות עם צעירים ישראלים בגרמניה. כל ילדיו לומדים באוניברסיטאות, וגם אשתו. בנו מחמוד (24), הלומד מדעי המדינה באבו דיס, חולם להגיע ל...ים. הוא היה בים בפעם אחרונה לפני חמש שנים. הוא שואף להקים בית ברמאללה, ומקווה למצוא עבודה ברשות הפלסטינית. בנו הצעיר נעצר בקיץ האחרון. הצבא עושה מעצרים כל הזמן, גם לאנשי פת"ח, עוצר באמצע הלילה ואחר-כך משחרר. כך סתם, להעביר מסר... בקיץ זהרן ואשתו היו בטורקיה, והוא קיבל טלפון שחיילים נכנסו בלילה לביתו, והרסו דברים בבית בחיפושים... בסוף הם מצאו בחדר השינה של זהרן רובה שהרשות הפלסטינית נתנה לו להגנה עצמית. כיוון שכך, עצרו את הבן הצעיר (17) לשבוע. הבן חזר עם טראומה.
אני ממליצה להצטרף למסיקים הקרובים - גם עוזרים במסיק, וגם מכירים פלסטינים, ואת חייהם. לפרטים: יעקב מנור, 050-5733276,
manor12@zahav.net.il.