עובדה: לפני 33 שנים לא קיבלו את רון נחמן, ראש בירת השומרון, ליישוב אלקנה. נחמן החליט להקים בעצמו ישוב שבו כולם יתקבלו בברכה (
מחלקה ראשונה, 28.10.10).
יצא לטובה. קמה אריאל. אולם, ראשי המתיישבים ביו"ש צריכים לעשות חשבון-נפש: מה הם רוצים? בשם מי הם שם? בשם עצמם? בשם השם? בשם עם ישראל? זוהי שליחות דתית? לאומית?
"אנחנו לא יכולים להיות בני ברק" "יהיו נפגעים", אמר רב בכינוס מול מתחם רכבת תל אביב, שם שכנו מגורשי נצר חזני באוהלים.
"אבל, אנחנו לא יכולים להיות בני ברק".
לא כל מתנחל אומר את זה, כל שכן רב. איני יודע את שמו של הרב, אך אני יודע את שמה של ההסתגרות המתנחלית: התחרד"לות לאומית. לאחר הכינוס התכנסנו למעגלי שיחה. אני, בג'ינס ובסנדלים, מדבר כמו מתנחל, חושב כמו הרב קוק, אבל נראה כמו תל אביבי ממוצע, כמו ההם מבתי הקפה, מהבועה שלא מתפוצצת אף פעם. איזה בלגן, ודאי חשב לעצמו הנער מאלפי מנשה שבא איתי בדין ודברים. מי זה? או יותר נכון - מה זה? למה הוא לא לבוש כמונו?
נשאבים לחור השחור החרדי הציונות הדתית מתחרדת. בני עקיבא נשאבים לחור השחור. מפרידים. מסתגרים. לא נוגעים. לא מסתכלים. ככה אי-אפשר להתנחל. ככה אי-אפשר ללבלב. ככה אפשר להיות דתי. בשם ההלכה סוגרים עצמם
מתנחלים, שכחו את תפקידם ההיסטורי, מרשים לעצמם לעשות בחינות קבלה לדת כדי להתקבל ליישובים, מין התגיירות פוסט-מודרנית, פרטית, שלהם. מי להשם אלי, ומי להתנחלות, לאן? חד הם! כתום אחד גדול חבוש כיפה, סרוגה, לעיתים סרוגה-שחורה, חלקה מבד, חלקה מקטיפה. לקרוץ לאלוהים, לקרוץ לחילונים ימניים, כמה שעוד נותרו. בוא להפגנות תמיכה, אך אל תהיה שכן שלי. רבים רואים בכך התנשאות. נדירים האנשים ש"ידלגו" מעל זה, ויראו במאבק השומרוני, בהצלת יהודה, מאבק כולל ולא מאבק מגזרי. ההסתגרות המתנחלית קשורה בהסתגרות הדתית, גם בזכות פסקי הלכה מרחיקים.
יהודי לא מסנן יהודי אי-אפשר לנתק את ההקשר המתנחלי בדתי, ההלכתי. זוהי חרב פיפיות. במקום מיליון יהודים, יש רק כשלוש-מאות אלף מתיישבים מעבר לקו הירוק. "יש ישובים מעורבים", עוד 'יטוקבק'. נו, אז מה? השאלה מה רוצים? מאבק על שטחים דתיים, או מאבק על שטחי ארץ ישראל?
לפני כחודש התארח ח"כ
דני דנון מהליכוד בערוץ הכנסת. "למה אתה לא גר בהתנחלות?", נשאל. התכרכמו פניו; גם כך איני יכול לגור בהר ברכה, למשל, טען דנון, וציין את העובדה כי גר בעבר בהתנחלות. חבר-כנסת הנאבק למען עתיד יו"ש, לא יכול להתקבל ליישוב דתי.
עת רצון הגיעה. עת שערי התנחלויות להיפתח. איום הגירוש הוא מוחשי. פינוי גוש קטיף וצפון השומרון היה אבן בוחן. "יהודי לא מגרש יהודי", נדביק מדבקת הגירוש על כל רכב. אולם, יהודי לא מסנן יהודי?
