"אני חושב שהגיע הזמן להפסיק להתבייש", אמר שר התיירות סטס מיסז'ניקוב - "צריך להקים קזינו בישראל". השר אמר זאת בכינוס התיירות שנערך במלון המלך דוד בירושלים. הוא סיפר כי הקדיש שנה וחצי ללימוד הנושא, ואף בחן אותו מקרוב בסיור לימודי שערך בלאס-וגאס, בירת ההימורים של ארצות הברית. לדברי שר התיירות, בקרוב אף תקום ועדה ציבורית שתבחן את כל ההיבטים החוקיים, המוסריים והכלכליים להקמת קזינו. מיסז'ניקוב לא מתכוון לאבד רגע מיותר: מימוש תוכנית הקזינו יחל, לדבריו, כבר בשנת 2011.
יפה. כעת כל מה שנותר לשאול הוא: האם במסגרת ההיבטים החוקיים, המוסריים והכלכליים תבחן הוועדה גם את השאלה מי יקים את הקזינו? ככלות הכול, מדובר בשני מועמדים ריאליים בלבד. הראשון הוא מיודענו איל ההימורים היהודי-אוסטרי מרטין שלאף, שהקים כבר קזינו משגשג במיוחד בעיר יריחו, העוברת כעת מיתוג מחדש על-ידי הרשות הפלשתינית ומשווקת כיעד תיירות בן 10,000 שנים.
מחד-גיסא, לשלאף יש ניסיון מוכח. הקזינו היה הצלחה מסחררת, והפקקים שהשתרכו בכל סוף שבוע מירושלים ליריחו היוו הוכחה ניצחת לא רק להצלחה, אלא לאחוות העמים שניצתה בזכותו בין ישראל לפלשתינים. מאידך-גיסא, מועמדותו של שלאף, ידידו הקרוב ואיש סודו של
אביגדור ליברמן, ראש מפלגת ישראל ביתנו שאליה משתייך גם שר התיירות - יוצרת
ניגוד עניינים מובנה. האם כדי ששלאף יוכל להגיש מועמדות יצטרך שר התיירות למנות לו מחליף בתהליך קבלת החלטות?
ועדיין לא דיברנו על השאלה האם נכון, ראוי ואף חוקי שאדם המבוקש לחקירה בישראל, אך נמנע מלהגיע אליה, יתמודד על הקמת הקזינו הראשון בישראל מזה אלפיים שנה.
המועמד השני הוא כמובן
שלדון אדלסון, בעליו של החינמון 'ישראל היום' ומקורבו ואיש סודו של ראש הממשלה
בנימין נתניהו. בראיון שנתן שר התיירות ל-ynet, התוודה מיסז'ניקוב באוזני הכתב זיו רינשטיין כי "ראש הממשלה מכיר את מחשבותיי בנושא הקזינו". והשאלה כמובן היא: האם גם על רה"מ, מטעמים של ניקיון כפיים ואחריות ציבורית, למשוך את ידיו לחלוטין מכל דיון בנושא הקזינו בשל קרבתו היתרה לשלדון אדלסון?
ואם גם ראש הממשלה וגם שר התיירות לא יכולים לעסוק בנושא, מטעמי ניגוד עניינים וניקיון כפיים, אולי מן הראוי שהנושא לא יעלה כלל לדיון בעת הזאת.
