|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
ככה נראה המשטר הישראלי... [צילום: פלאש 90]
|
|
|
משאל עם על שינוי המשטר
|
|
מזה עשרות שנים ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם המקיימת משטר אפליה ממוסד ומוצהר ● חברי הכנסת שקיבלו את חוק משאל העם, לא בחרו להפעילו גם על הכיבוש, המשנה את המשטר של ישראל ● אולי הגיע הזמן?
|
|
|
|
|
| די להשוות את כמות ורציפות פיגועי הטרור באירופה ובארה"ב - שם מתגוררים ערבים מוסלמים, וגם פלשתינים רבים, שסובלים לרוב מאפליה אזרחית - לשיעור פיגועי הטרור שיצאו מהשטחים, שם סובלים הפלשתינים מאפליה ממוסדת וממשטר צבאי. גם לאחר שמשקללים את גודל האוכלוסיה, הפערים הם עצומים. הם מראים כי משטר האפליה הוא התורם העיקרי, גם אם לא הבלבדי, לטרור | |
|
|
|
|
|
|
חוק משאל העם שהתקבל לאחרונה הוא סיבה טובה לפתוח את נושא הקונצנזוס מחדש. מה שמכונה בישראל "כיבוש" או "החזקת השטחים", איננו חוק טבע א-פוליטי שלא זקוק לבירור ודיון. ובכל זאת, לגביו לא בחרו חברי הכנסת לקיים משאל עם. מצב עניינים זה נתפש כמובן מאליו. אבל לא רק שמדובר בעניין פוליטי, מדובר גם בתהליך, ולא בסטאטוס קוו: תהליך המוביל להפיכה משטרית בישראל, עניין פעוט שבהחלט ראוי לקיים לגביו משאל עם.
השצף קצף נגד מחרימי אריאל, והנורמליזציה שביקשו ח"כים, שרים וראש ממשלה לעשות לעיר בעומק הגדה המערבית, מעידים שישראל מספחת דה-פאקטו - גם אם לא דה-יורה - את השטחים, או לפחות חלקים מהם. חלקים אלו, כמו במקרה אריאל, נמצאים בעומק השטחים, וכך מנציחים משטר אפליה ממוסד ואנטי דמוקרטי במובהק: יהודים בעלי אזרחות נעלה, לעומת פלסטינים נתינים תחת משטר צבאי, או בתאי-שטח מקוטעים - מעין שמורות טריטוריאליות - שלא יכולות לספק ריבונות סבירה.
התהליך הזה מתקדם כל הזמן: התפתחות המוסד האקדמי באריאל והכרה הולכת וגדלה בו, פיתוח התשתיות, בנייה מאסיבית בשטחים - כל אלו הם גלגלי תהליך הסיפוח-בפועל. במצב עניינים כזה יתברר כי בישראל יש משטר דמוקרטי רק בחלק משטחה, בגבולות 67' (וגם הוא סובל מבעיות קשות), ואילו בחצר האחורית שלה מתקבע לו משטר אפליה פר-אקסלנס.
שינוי משטרי זה אף פעם לא הובא לבחירה באופן ברור וחותך. היה זה תהליך זוחל, מורכב חלקים-חלקים בשיטת הסלאמי הידועה, וכך הוסוו היטב מעיני הציבור המשמעויות וההשלכות רחוקות הטווח של התהליך. המיסגור של הכיבוש כשינוי משטרי - בקושי זכה לחשיפה בכלי התקשורת המרכזיים. מכאן ההיגיון בכינוי התהליך כהפיכה - או שמא הפיכה רכה, הפיכת קטיפה - שנעשתה בישראל בניגוד למגילת העצמאות, ומבלי לשאול את אזרחיה בדבר תמיכתם בתוצר הסופי של תהליך ההתנחלות.
ישראל מודאגת מהדה-לגיטימציה המופנית כלפיה בעולם. מכוני המחקר העוסקים באיום, לא טורחים לשקלל את העובדה הבלתי מעורערת, כי מזה עשרות שנים ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם המקיימת משטר אפליה ממוסד ומוצהר. כדי לסבר את האוזן, אפילו הכורדים הם אזרחים טורקיים, גם אם אזרחים סוג ב', בדומה לפלסטינים אזרחי ישראל. אבל בשטחים, בתחומי משטר האפליה, הפלסטינים הם נתינים של משטר צבאי, או אזרחים של רשות חצי-וירטואלית במכלאות ריבונות קטנות ומפוזרות. משטר ייחודי זה מתקיים עשרות שנים, והוא גורם כל-כך משמעותי שהתעלמות ממנו, כשמדברים על איום הדה-לגיטימציה, הופכת למתמיהה במיוחד.
גם נזקיו הביטחוניים של משטר אפליה זה רבים. הוא זרז חזק לגיוס תומכים רעיוניים לפונדמנטליזם האיסלאמי, הוא מרחיק אהדה לישראל בדעת הקהל המערבית, הוא מקשה על ישראל לקיים שותפויות ביטחוניות, והוא מחליש - בטווח הרחוק - את מערכת הבריתות שלה עם העולם החופשי. חשוב מכל, משטר זה הוא הגיס הטוב ביותר של טרוריסטים. די להשוות את כמות ורציפות פיגועי הטרור באירופה ובארה"ב - שם מתגוררים ערבים מוסלמים, וגם פלסטינים רבים, שסובלים לרוב מאפליה אזרחית - לשיעור פיגועי הטרור שיצאו מהשטחים, שם סובלים הפלסטינים מאפליה ממוסדת וממשטר צבאי. גם לאחר שמשקללים את גודל האוכלוסיה, הפערים הם עצומים. הם מראים כי משטר האפליה הוא התורם העיקרי, גם אם לא הבלבדי, לטרור.
העובדה שהעולם מתקשה להכיר במשטר האפליה בשטחים, מובילה ישראלים רבים לחששות ולתחושה של בידוד בינלאומי. סכנותיו הביטחניות של משטר זה מושתקות, אבל מעוררות פחד מתמיד בישראל, וכאב אדיר בקרב מי שאיבדו את יקיריהם לטרור. אבל משטר האפליה בשטחים נשאר בעינו, כחוק טבע, כסטאטוס-קוו שאין מה לשאול לגביו את העם, מטוב ועד רע. אולי נפעיל משאל עם גם על הכיבוש?
|
| תאריך:
|
01/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
01/12/2010
|
|
יריב מוהר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אישעצוב
|
1/12/10 22:55
|
|
|
|
2
|
|
דמר94
|
1/12/10 23:36
|
|
|
|
3
|
|
פלא יועץ
|
2/12/10 13:23
|
|
|
|
4
|
|
נעי
|
7/12/10 20:18
|
|
אני גזען קטן. לא גדול, משום שמעולם לא חשבתי עצמי כזה, ולא הראיתי שום סימני גזענות. למרות זאת נאלצתי לאחרונה להודות בכך, משום שגם אם כוונותיי טהורות ודיבורי מנומס, בכל זאת אני שותף לפרויקט ההולך ו"מתגזען" על כל האנשים הטובים כמוני ושותפים לו.
|
|
|
|
|
התמיהה הגדולה בעניין מינויו של יאיר נווה צריכה להיות על התמיהה. הרי את מי עוד אפשר למנות לסגן רמטכ"ל אם לא את יאיר נווה? מי עוד אוהב לחסל ומיד כל מי שנראה לו חשוד? יאיר נווה הוא אחד מבכירי בניו של הצבא, הוא למד כל מה שהיה צריך ללמוד והוכיח את עצמו בשטח. בג"צ מעניין את סבתא שלו [אורי בלאו בזכות ענת קם, "הארץ" 28.11.08)]; זכויות אדם הוא לא מכיר, ערבים הוא שונא, או שהם סתם מפריעים לו בעבודה; מה עוד נדרש מסגן רמטכ"ל של צבא הכיבוש, שתפקידי חייליו הוגדרו היטב במשך 40 שנה - הרג, השמדה והתעללות באוכלוסייה אזרחית של מיליוני בני-אדם?
|
|
|
|
|
פרשת ח"כ אמסלם איננה חדה וברורה. הקצף בשס לא יצא נגד הח"כ הסורר משום עמדותיו להקלות בגיור, או ליציאה של האברכים לעבודה וללימודים אקדמיים. נושאים אלו הוא ביטא מאז הפך לח"כ, ובשס לא נידוהו, ואחרים בשס דיברו על יציאת האברכים לעבודה וללימודים אקדמיים - אריה דרעי, גבי בוטבול ועדינה-זכיה בר שלום (בתו של הגאון רבי עובדיה יוסף) ואחרים - וכולם זכו לשבח על כך מחכמי שס, ובמיוחד על שגררו לעניין גם את "יהדות התורה" מתחת לאפם הקפדני של גדולי התורה הליטאים. גם ההקלות בגיור לא היו המצאה "אמסלמית". את ה"פטנט" הזה משכלל כבר שנים לא מעטות, בשקט ובביטחון, הרב עמר, ממרומי כיסאו כ"רב ראשי", וזוכה לגיבוי מלא של שס ולשתיקת הודאה של "יהדות התורה". אמסלם גם איננו הח"כ הראשון של שס שמוצא את עצמו מחוץ לתנועה בשל מחלוקת זו או אחרת. דוד טל, רחמים מלול (היום ראש עיריית רחובות מטעם הליכוד), הרב יוסף עזרן ז"ל, הרב יצחק פרץ (רבה של רעננה ויו"ר שס מהקמתה) ואפילו אריה דרעי האגדי - ראו את הדלת נסגרת אחריהם, אך ללא תופים ומצלתיים. אז מה בכל זאת עשה אמסלם שהקפיץ עליו את שס על הנהגתה הרוחנית, עד לביתו של הגר"ע יוסף?
|
|
|
|
|
תשעה שופטים, החלטה בת 45 עמודים והתערבות בפסק דין קודם של בית המשפט העליון. זה מה שעשה השבוע הרכב בראשותו של דורית ביניש, בסוגיית סמכותו של נשיא המדינה לתת חנינות.
|
|
|
|
|
ה-22 בנובמבר 2010 ייזכר כיום היסטורי בו הכירה הכנסת לראשונה בקיומו של "עם ישראלי". ויובהר - ההכרה היא לא ב"עם ישראל" מול "אומות העולם" ולא ב"עם יהודי" מול "הגויים", אלא עם ישראלי כמשמעותו במשפט העמים, כלומר עם המוגדר על-ידי טריטוריה עליה חלה ריבונות המדינה.
|
|
|
|
|
