היערכות לאסונות

תנועת אומ"ץ התריעה זה מכבר בנושא רעידות האדמה, פנינו לשר השיכון ולשר הפנים וזכינו להתייחסות מזערית בנושא חמור זה הקשור לחיי אדם. לצערנו עד ליום השריפה ביערות הכרמל, לא חדרה לתודעתכם ולתודעת הציבור עד כמה מדינת ישראל אינה ערוכה לאסונות ולמצבי חרום.

רעידת אדמה - אומנם הוקם גוף בשם רח"ל (רשות חירום לאומית) שמתפקידו להכין את הגורמים השונים בפני אסונות לרבות רעידות אדמה, אלא שגוף זה עד היום לא עסק בזאת במלוא כובד הראש למרות שהוקמה ועדת היגוי לפני כשנתיים, אושרה תוכנית לחיזוק מבני ציבור ביניהם בתי ספר ובתי חולים ואף אושר תקציב בסך 3.5 מיליון שקל. לא נעשה כמעט דבר. כיום לשנת 2011 תקציב ועדת ההיגוי עומד על 0 שקלים.

זאת ועוד, בעיית יישום תמ"א 38 לחיזוק מבני מגורים שניבנו לפני שנות ה-70 עדיין קיימת במלוא עוצמתה. הרשויות אינן מאפשרות זירוז התהליכים, המדינה לא החליטה עדיין איך לקצר אותם, אפילו תוך כדי כפייה על דיירים סרבנים לאפשר את חיזוק המבנה. המדינה לא פתרה על-ידי התמ"א 38 כפי שהיא הוצעה את בעיית חיזוק מבני המגורים באזורים המועדים לרעידת אדמה, כמו אזור השבר הסורי אפריקני, קריית שמונה, טבריה, צפת, ירושלים ועוד.

מגיפה - כגון שפעת החזירים, המדינה מיהרה להצטייד בחומר חיסוני בעלות של 5 מיליון שקלים שמאז כבר פג תוקפו, והחומר נזרק מבלי שנעשה ברובו שימוש, בעוד שהמחסור באחיות, במיטות אשפוז ובבעיות ארגוניות במערך הטיפול הרפואי הדחוף עדיין לא טופלו ולא נפתרו - והם עלולים לבוא לידי ביטוי באסון הבא.

מתקפת טילים - פרק בפני עצמו מהווה הנושא הביטחוני שקשור במיגון העורף מול מתקפת טילים והתקפה כימית. נושאים אלה אסור שירדו מעל סדר היום אפילו לשעה אחת.

מדינה המכבדת את אזרחיה ורוצה את תמיכתם ושירותם ביום אסון או ברגע של החלטות גורליות חייבת לעשות מעשה ולהקים מערך רציני יותר בעורף.

השריפה שהתרחשה הבהירה והבעירה היטב נקודות נוספות. מדינות האזור מוכנות להתגייס כשמדובר באסון טבע או באסון שאינו על-רקע ביטחוני, הן עושות זאת מהר וברצון רב.

תנועת אומ"ץ מציעה לנצל את ההתעוררות הציבורית שחלה באחרונה וקוראת להקים מערך אזורי לטיפול בהתרחשויות ובאסונות שכאלה.
כל מדינה יכולה לתרום מכוחה ויכולתה.

מדינת ישראל למשל מצטיינת באנשי רפואה מעולים, ביכולתה לגייס תרופות ובכלבנים לאיתור נפגעי הריסות. רוסיה בעלת יכולות טובות יותר באספקת מטוסים לכיבוי דליקות, ולמדינות אחרות יש יכולת טובה להתמודד עם שיטפונות ונזקי מים.

האם זו לא הזדמנות נפלאה לארגן קואליציה של מדינות האזור לחסוך בכוח אדם וכסף ובעיקר לנצל זאת ליצירת קשרי ידידות ומחויבות גם עם מדינות הנחשבות לאויבות.