הגענו לשלב מסוכן בו יש לא רק רמזים בין השיטון, לפגוע באנשי ציבור, בפוליטיקאים והחלשים - אלא קריאה ממש לבצע את המעשים.
כאשר שלטונות החוק - משטרה, פרקליטות, בתי משפט ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, הקודם וזה שלפניו - גמגמו, התאפקו והתרשלו בטיפול בתופעת האלימות הפוליטית של קבוצות קיצוניות מימין ומשמאל - התוצאה מכה בפני החברה בסרטוני רצח.
כאשר העלימו עין, העלימו רתיעה ופעולה משפטית מקבוצות מתפרעות של נוער הגבעות מחד-גיסא, וקבוצות אנרכיסטיות משמאל מאידך-גיסא, התוצאה - סרטונים הקוראים לרצח.
שלטונות וזרועות החוק לפני רצח רבין ז"ל פעלו באיטיות, ב
רשלנות, באיפוק לא ברור כנגד קריאות להסתה ומעבר לכך, כולל הסתה של רבנים, של קיצוניים למיניהם, מטיפי דת מוסלמים במסגדים, ללא מורא וללא תגובה.
כאשר אנרכיסטים של הגדר, או קבוצות של שמאל ונוער מתפרע של המגזר הערבי, מפגינים נגד צה"ל עם דגלי פת'ח וחמאס, התוצאה - הסתות, התפרעויות כנגד הממשלה, מנהיגיה ומוסדותיה.
כאשר ח"כים ערבים בכנסת ישראל - ללא מורא ופחד - קוראים לראש ממשלה או שר ביטחון רוצח, שקרן, ומילות גנאי לא פרלמנטריות, והממשלה על זרועות החוק, לא מגיבה, התוצאה - סרטוני רצח.
כאשר ח"כים ערבים מטיילים בארצות אויב - סוריה, לבנון - ונפגשים עם ראשי חיזבאללה ומנהיגיה, תוך הזדהות עם מאבקם נגד ישראל הציונית היהודית וחוזרים לבטח לשכון בכנסת ישראל - ללא תגובה הולמת - התוצאה מכה בפנינו.
כדי לאזן בין הקיצוניים, ראוי לזכור, כי האיומים לרצח, לביצועו, לאלימות פוליטית על כל סוגיה, אינה נחלת או המצאת הימין הקיצוני, המשיחי, ההזוי בלבד. השמאל תמיד אהב להאשים את הימניים הקיצוניים כבריונים המשתמשים באלימות פיזית ומילולית וייחסו לא מעט מעשי נבלה פוליטיים לקבוצות הימין.
איווט ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו לא נחלצו מהאשמות אלה ובוודאי לא ליברמן שסומן כקיצוני, בריוני וסטליניסט.
אנשי השמאל - עוזריהם, תומכיהם וחנפניהם - שכחו לציין שבהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל רוב המרגלים שאותרו והועמדו לדין היו מהצד השמאלי של המפה. אם נוסיף לכך את פעילות המגזר הערבי בתחום זה, בראשות
עזמי בשארה, שכידוע נמלט מהארץ בשל פעולות וחשד לפעילות נגד בטחון המדינה - ואת המסייעים, משת"פים למחבלים, למתפוצצים הסעתם הלנתם והצבעה על מקומות לפיגועים, נגיע למסקנה העגומה של פעילות יתר אנטי ישראלית דווקא מהצד השמאלי של המפה.
כאשר אנשי שמאל ואנשי רוח למיניהם יוצאים בזעקות שבר וצועקים חמאס נגד החוק לבדיקת מקורות מימון, של גופים אנטי ציוניים, אנטי יהודיים, אנטי מדינת ישראל, במסווה של פגיעה בדמוקרטיה, לא פלא שמגיעים לתוצאות לקריאה לרצח פוליטי.
שלא תהיה אי הבנה, לא הדמוקרטיה, לא
חופש הביטוי, לא זכויות האזרח, עומדים בסכנה או בחקירה, אלא מאין זורם כסף שחור, מלוכלך, מסוכן, שבא לתת כוח לגופים שקוראים לאי-לגיטימציה של מדינת ישראל, להסתה נגדה, נגד הציונות, נגד היהודים ונגד מדינת ישראל.
גופים שהם כשרים - אין להם ממה לפחד, אין להם ממה להירתע, רק מי שיודע או חושש שמקורות הכסף באים מתומכי חמאס, אירן, ארגונים אנטי ציוניים, גופים הממונים ישירות או בעקיפין בכסף אירני או מלוכלך מסוג אחר - חוששים וצועקים "גוואלד" - אונסים את הדמוקרטיה.
ובכן רבותי, כשהדבר מגיע לאונס, עדיף לפעמים שיאנסו קצת את הדמוקרטיה מאשר שיאנסו או ירצחו את מדינת ישראל.
ובאשר לסרטונים והגילויים האחרונים על אלימות כלפי אנשי ציבור וזרועות החוק והממשלה, לפעול מהר, מייד ואם צריך לא באופן אלגנטי, זה כולל - גם אמצעים קיצוניים. כמו, "מעצר מנהלי", ללא הבדל דת, גזע, מין ומוצא - בטרם נאחר את המועד.
במשפט יש מושג שקוראים לו "פרי העץ המורעל". האלימות בחיינו ובחיים הפוליטיים הם תוצאה של אותו עץ, שלא טיפלו בו בזמן ובצורה נכונה.
אני מאשים את ממשלות ישראל ואת מערכת אכיפת החוק באי מניעת פשע, התרשלות במילוי תפקידם, איפוק לא סביר, פרשנות מרחיבה של החוק, שהביאה למצב המסוכן.
