ראש הממשלה
בנימין נתניהו עדיין לא נשא את נאומו המדיני, שזכה לכינוי "נאום בר-אילן מס' 2", שבו הוא אמור לפרט את תוכניתו המדינית החדשה בערוץ הישראלי פלשתיני וכבר מתפרסמות הצהרות שונות מההנהגה הפלשתינית והליגה ערבית הדוחות את תוכניתו המדינית על הסף.
למרות שרעיון "הקמת מדינה פלשתינית בגבולות זמניים" מהווה בעצם את השלב השני בתוכנית "מפת הדרכים" שישראל והרשות הפלשתינית הודיעו כי הן מקבלות אותה עם הסתייגויות.
יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס אמר בתחילת השבוע במסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא צ'ילה סבסטיאן פינרייה כי הפלשתינים ידחו את התוכנית בתוקף אם היא מבוססת על הקמת מדינה פלשתינית בגבולות זמניים.
גם הליגה הערבית דחתה מכל וכל את רעיונות נתניהו. בהודעה לעיתונות אמר מחמד צביח, המזכיר הכללי המטפל בענייני פלשתין בליגה הערבית כי "דרך השלום ברורה, ישראל מכירה אותה והצעות נתניהו הן תרגיל שלא יצליח לעולם".
בדרגים המדיניים של הרשות הפלשתינית ומדינות ערב משוכנעים כי תזמון יוזמתו המדינית החדשה של נתניהו נובע משתי סיבות עיקריות: התמודדות עם השינויים הנובעים במצב כתוצאה מהמהפכות בעולם הערבי והחשש הישראלי מהלחץ של הקהילייה הבינלאומית להכיר במדינה פלשתינית שגבולותיה הם קווי 67.
להערכתם, נתניהו מנסה לשבור את הבידוד המדיני של ישראל באמצעות יוזמה מדינית המקובלת גם על שר החוץ
אביגדור ליברמן וגם על מחנה גדול במפלגת קדימה שבראשו עומד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת
שאול מופז.
הגורמים האלה טוענים כי נתניהו מנסה להפוך את הסדר הקבע עם הפלשתינים לבן ערובה של ההתפתחויות בעולם הערבי ולטעון כי בתנאים החדשים שנוצרו אי-אפשר להגיע להסדר קבע ולכן יש למצוא פתרון ביניים ארוך טווח עד שישתנו התנאים.
הערבים רואים בכוונת נתניהו נתניהו לשאת את הנאום המדיני שלו בשפה האנגלית, בפני שני בתי הקונגרס האמריקני, ניסיון שלו לקבל את הסכמת ממשל אובמה לתוכניתו.
לארצות הברית יש השפעה גדולה ברביעייה הבינלאומית יותר מאשר במועצת הביטחון של האו"ם.
הפלשתינים דוחים את תוכניתו של נתניהו מחשש כי הגבולות הזמניים שמציע להם ראש הממשלה הישראלי על 50 אחוזים משטח יהודה ושומרון יהפכו לגבולות הסופיים של מדינת פלשתין.
מבחינתם, נתניהו רוצה לקבל את תמיכת העולם בתוכניתו מבלי להפסיד את השלטון בישראל נוכח סקרי דעת הקהל האחרונים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא עכשיו בפני שלושה אתגרים מדיניים:
הראשון כינוס הרביעייה הבינלאומית בדרג של שרי חוץ הצפוי להתקיים בפריז ב-17 במרץ כדי לגבש עקרונות בינלאומיים להסכם שלום ישראלי-פלשתיני המבוסס על קווי 67 וחילופי שטחים, השני נאומו המדיני החשוב בארצות הברית בחודש מאי וכינוס העצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר שבו אמורים הפלשתינים לבקש מהאו"ם לקבל את מדינת פלשתין כחברה רשמית בארגון ולהכיר בגבולותיה על בסיס קווי 67.
הממשל האמריקני שותף לדעה הישראלית כי כינוס הרביעייה הבינלאומית במחצית החודש הינו מסוכן וכי אין לאפשר לגוף הזה לקבוע פתרונות בינלאומיים להסדר הקבע לכן הוא מנסה לסייע לישראל לסכל את הכוונה הזו לשם כך שוגר לישראל דיוויד הייל עוזרו של השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ורג' מיטשל כדי לתאם עמדות עם יועציו של ראש הממשלה.
הפלשתינים מודאגים מהמגמה הזו. חבר הוועדה המרכזית של הפת"ח מחמד אשתייה ששב מפגישה בבריסל עם נציגים של הרביעייה הבינלאומית דיווח להנהגה הפלשתינית כי שמע נכונות "לנסות את בנימין נתניהו" ולדחות את פרסום הודעת הרביעייה הבינלאומית עד פרסום תוכניתו המדינית החדשה של נתניהו.
לעומת זאת הפלשתינים מעודדים מאוד מהצפוי להם בכינוס העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר, גורמים בכירים ברשות הפלשתינית אומרים כי הם ינחיתו מהלומה מדינית כואבת על ישראל בספטמבר השנה לאחר הווטו שהטילה ארצות הברית במועצת הביטחון של האו"ם על הצעת ההחלטה לגנות את מדיניות ההתנחלויות של ישראל ביהודה ושומרון.
שר החוץ הפלשתיני ריאצ' אל-מאלכי אומר ש130 מדינות כבר תומכות בהצבעה המתוכננת בעצרת הכללית של האו"ם להכיר במדינה פלשתינית שגבולותיה הם קווי 67 וכי עד למועד הזה צפוי שיתמכו בהצעה כ150 מדינות.
האם הדחייה הפלשתינית של רעיון המדינה בגבולות זמנים היא סופית?
האסטרטגיה הפלשתינית הצליחה לבודד את ישראל מבחינה בינלאומית ולהכניסה לעמדת המתגונן,לכן סביר להניח שהפלשתינים לא ירצו לאבד את היתרון המדיני הזה שהשיגו.
אולם הרבה תלוי בשאלה כיצד "ישווק" ראש הממשלה נתניהו את הצעתו המדינית החדשה.
מבחינת הפלשתינים הצעה כזו חייבת להעניק להם ריבונות בשטח העולה על 50 אחוזים משטח יהודה ושומרון,אם נתניהו יכלול בה גם רמזים כי הוא מוכן לדון במשא-ומתן על הסדר הקבע ב"גבולות 67" עם חילופי שטחים קלים או שהוא מוכן לדון ב "חלוקת ירושלים" הרי שמבחינת הפלשתינים "יש על מה לדבר".
ועדיין לא דיברנו על "זכות השיבה" של הפליטים הפלשתינים,על בעיות המים וסידורי הביטחון של המדינה הפלשתינית כולל סוגיית בקעת הירדן.
המשימה הראשונה של נתניהו תהייה להשיג את תמיכת ממשל אובמה לתוכניתו אם ישיג זאת אפשר יהיה להתקדם.
מדובר בדרך ארוכה ומלאה חתחתים וכרגע נראה שהסיכויים להגשמת התוכנית הזו אינם רבים.
