בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חמש דקות אנרכיה בשביל שליט
|
הגעתי לצומת ושם נעמדתי, לא כי רציתי אלא כי מישהו לפני החליט עבורי שאני אעצור ולא אסע. כאן הפסיק המפגן של הסולידריות להיות נחמד והפך להיות מפגן דיקטטורי של אנשים שכופים את רצונם על אחרים
|
5 דקות למען שליט. עכשיו כולם עושים את דברו של המחליט, לא של הריבון הנבחר [צילום: 2 צלמים באילת]
|
|
|
|
|
שלשום עמדתי חמש דקות במפגן הסולידריות החברתית למען גלעד שליט. עכשיו אני יושב וכותב על כך, אני שואל את עצמי מה השיג המפגן? מה נשתנה ביום הזה? כלום, לא קרה כלום. ביום ג' התקיים מפגן של סולידריות חברתית שכל אחד מזדהה איתו. גם אני כמו כל ישראלי מאוד רוצה לראות את גלעד שליט חוזר הביתה. נסעתי לראות מה רמת ההשתתפות של הציבור. מכמות המכוניות בצידי הדרך אני מעריך כי 10% מהציבור הפגין סולידריות עם מארגני המפגן ובעד חזרתו של גלעד שליט. לאחר זמן מה הגעתי לצומת ושם נעמדתי, לא כי רציתי אלא כי מישהו לפני החליט עבורי שאני אעצור ולא אסע. כאן הפסיק המפגן של הסולידריות להיות נחמד והפך להיות מפגן דיקטטורי של אנשים שכופים את רצונם על אחרים. בגלי צה"ל הודיעו כבר לפני השעה 11 כי "צמתים רבים יהיו סגורים בשעה 11, צומת יגור, צומת ...", ואני יושב באוטו ושואל עצמי, למה? מי החליט שסוגרים צומת? למה בכל הפגנה מקפידים שלא יסגרו כבישים ואילו היום סוגרים צמתים וכבישים? מתי הפכה הסחיטה להיות צורת הפגנה לגיטימית? למי הסמכות להכריז על יום ללא חוקים בישראל? עצירה בשולי דרך מהירה שלא במצב חירום הינה אסורה, אבל היום מאות עצרו, עמדו, נפנפו בסרטים צהובים או סתם בידיהם ולא קרה כלום, לא הייתה אכיפה. מדוע? מי החליט? התמונה חוזרת על עצמה בצמתים אחרים שם ירדו המפגינים לכביש ועצרו את התנועה. למה? מי הרשה? במקומות אחרים עצרו המכוניות באמצע הדרך וחסמו את הכביש לנסיעה. אז נכון זה רק חמש דקות וזה בשביל גלעד שליט, אז מותר? האם הסכמנו על העיקרון שהפכנו למדינה שאינה שומרת חוק ועכשיו נותר רק לדבר על התנאים, מתי מותר להפר חוק בצורה מאסיבית ומתי לא?. ביום ג' העמידו אותי חמש דקות במפגן, לא כי רציתי אלא כי הכריחו אותי, כי מישהו חשב שהוא יודע יותר טוב וכי אני כאזרח של מדינה דמוקרטית לא זכאי לבחירה חופשית ודעה משלי. עכשיו כולם עושים את דברו של המחליט, לא של הריבון הנבחר. ומחר יחליטו בעבורי על נושא אחר ואחר כך על עוד נושא ופתאום אנחנו נימצא במדרון חלקלק שבו אחדים כופים דעתם על הרוב כי הם חושבים שהם יודעים טוב יותר. כאן הרגע לעצור ולחשוב, האם אנו באמת רוצים ללכת בכיוון שבו המיעוט כופה את דעתו בכוח על אחרים וגם על הממשלה? לעשות מעשה המנוגד לבטחון המדינה. מטרת המארגנים הייתה לכפות על הממשלה מהלך המנוגד לעקרונות הממשלה, לגאול מיסוריה משפחה אחת על חשבון סיכון כלל אזרחי מדינת ישראל. המארגנים שואפים לחייב את הממשלה הנבחרת לשלם כל מחיר, גם בחיי אזרחים או חיילים שהיום הם עדיין אלמונים. וכך תלמידים בהרצליה נאלצים בעל כרחם להשתתף בעצרת וצעדה, ישראלים בכל הארץ נאלצים בעל כרחם לעמוד חמש דקות במפגן שאינם רוצים להשתתף בו, ומה הלאה? פריצה לבית הסוהר ושחרור של אסירי חמאס למרות התנגדות של הממשלה? מאבק זה כבר לא בידי משפחת שליט אלא בידי אלה שעקרונות הדמוקרטיה ובחירה חופשית אינם נר לרגליהם. אלה שאנרכיזם מניע אותם. אם לא נעצור האנרכיזם לא ישלוט רק בבילעין בימי שישי, הוא יהיה חלק מחיינו, בכל מקום.
|
תאריך:
|
17/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
17/03/2011
|
|
יוסי צור
|
חמש דקות אנרכיה בשביל שליט
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אחד שנאלץ
|
17/03/11 09:47
|
|
2
|
|
יוסי שפניר
|
17/03/11 11:46
|
|
3
|
|
אברהם מערב השומרו
|
17/03/11 13:16
|
|
4
|
|
חדוה,מודיעין
|
18/03/11 08:27
|
|
פורום: חטיפת גלעד שליט
|
כתוב הודעה
|
|
לא רק יפן יושבת על אזור עם רעידות-אדמה אלא גם מדינת ישראל. כולנו מדברים על מבנים ובנייה עמידה לרעידות-אדמה, אבל שוכחים שתי סכנות חמורות – מפעלים עם חומרים מסוכנים וכורים גרעיניים.
|
|
|
כששומעים את אריה דרעי נואם את ה"אני מאמין" שלו, אפשר לצחוק או לבכות. מי שזכרונו בוגד בו, יכול לבכות מכאב על שרק עכשיו צץ מורה דרך רוחני כל-כך, מלכד כל-כך ו"א-פוליטי" כל-כך. מי שזכרונו אינו בוגד בו - יצחק בקול למשמע דברי הכזב וההבל שהאיש הזה יורק מתסכולו. אני צוחק ובוכה גם יחד, משום שאני יודע שכל דבריו הבל הבלים, ומשום שציבור הפראיירים הפוליטי אינו נעלם אלא רק מתחלף.
|
|
|
אתמול פתחתי את היום העשירי לשביתת העובדים הסוציאליים בהפגנה בכיכר ציון בירושלים, באווירה דיכאונית - עובדות צועדות כעוסות, כי שטפו אותנו שמועות על הסכם שמוותר על עיקרי דרישותינו. נדדתי עם עוד עובדות להפגנה אחרת מול משרד האוצר, שם המשיכו איציק פרי - יו"ר איגוד העו"ס - ואנשי האוצר במו"מ. הצטרפנו לסטודנטים מארגון "עו"סים שינוי". צעקנו חזק, במחשבה מאגית שעוצמת צעקותינו תפיל את העט מידו של פרי, ותמנע ממנו מלחתום על הסכם שמבזה את מאבקנו. "עו"סים שינוי" התארגנו להפגנה ספונטנית אחר-הצהריים בתל אביב מול ההסתדרות, שם היו אמורים להביא את ההסכם להצבעה במזכירות האיגוד. השמועות רצו - המשא-ומתן הגיע למבוי סתום. החיוכים חזרו לפנים, האוויר חזר לריאות, והגברנו את צעקת הסיסמאות. בתל אביב השתתפו מאות בהפגנה, עשו הרבה רעש ואף חסמו כבישים. העיקר שהזעקה נשמעת.
|
|
|
גם השנה, כבשנים קודמות, החלטנו לטעת מאות עצי זית, יחד, ישראלים ופלסטינים, בסאלם, ממזרח לשכם - המקום שבו חובלו אלפי עצי זית בידי מתנחלים. הגענו כדי לתקן את השטח החקלאי שניזוק, וכדי להבטיח את הגישה של החקלאים לאדמותיהם ולרעיית עדריהם. ההכנות והתיאומים עם צה"ל החלו לקראת ט"ו בשבט, אבל בראש מעייני מערכת הביטחון לא היתה חגיגת נטיעות אלא החגיגות בכיכר תחריר בקהיר. הרגישות והחשש גברו, שמא רוחות הדמוקרטיה תגענה גם לשטחים הכבושים. לכן, הם סירבו בתחילה לאשר לנו את קיום הטקס והנטיעות. את האישור השגנו לאחר משא-ומתן והצגת פעולותינו בעבר, ובכלל זה הנטיעות הקודמות ליד אלון מורה, בקרבת חוות סקאלי הידועה לשמצה, ובשטחי חקלאי הכפר סאלם.
|
|
|
ליבי עלייך מדינתי המסכנה. מדינוֹנֶת חבוטה שכל כלב חורץ לשון משתלח בך בפרא רישעתו וההגנה עלייך מתמהמהת. כמה אפשר להצליף בך? מתי תתנערי ותקומי על כל משנאייך דורשי רעתך, אויבייך מתוכך? כנופיות של קנאים וסיקריקים בימינו עוטות על עצמן מחלצות זכויות אדם, ובשם זכויות האדם שאינן אלא בצע כסף וטימטום גמור, תובעות לך הרס וחורבן.
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
הגאון היהודי בסדר גודל בלתי נתפס, שזכרו הלך ונשתכח מאז פטירתו, אשר חי ומת תחת מעטה סמיך של מסתורין, חוזר בימים אלה למודעות הציבור בזכות שני מפעלי מחקר וזכרון שנחשפים עכשיו: ספר חדש...
|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|