בשעה שמטען חבלה התפוצץ ליד בנייני האומה בירושלים, תלמידי באר שבע מושבתים מלימודים בשל טילי גראד, ותושבי עוטף עזה מוזהרים להימצא בקרבת מרחבים מוגנים - תושבי לונדון, פריס ורומא, לא יודעים מקלט מהו, וצפירת אזעקה שמעו רק בסרטי מלחמה.
אך ברוב ביזיון וקצף, למרות חיי השלום והשלווה שלהם ושל ילדיהם - טייסים צרפתים, בריטים ואיטלקים מפציצים מטרות בטריפולי ובבנגזי, הורגים אזרחים חפים מפשע, וזאת במטרה להגן על אזרחי לוב המורדים בשליט שלהם.
יפי הנפש בעולם אינם פוצים פה. גולדסטון ושכמותו לא יעזו לגנות את הממשלות המערביות הנאורות שמטוסיהן מפציצים אזרחי מדינה זרה, מדינה שאינה מאיימת על עצם קיומן, ואינה משגרת טילים המתפוצצים במרכזי הערים שלהן.
ואנחנו כאן בישראל, כאשר אנחנו מתעוררים סוף-סוף להגן על חיינו ועל חיי ילדינו (ולא על חיי אזרחים זרים) ומגיבים על ירי טילים המתפוצצים על ראשינו, ומצליחים לעתים לחסל חוליית מחבלים, ובאותה עת נהרגים בשוגג אזרחים המשמשים מחסה לאותם רוצחים - מיד אנחנו יורדים על ברכינו מרחפים מפחד, מתנצלים ומבטיחים לחקור את האירוע, כפי שהבטיח סגן שר הביטחון
מתן וילנאי בראיון ל
רזי ברקאי בגל"צ.
הגיע הזמן, שממשלה המפקירה את ביטחון אזרחיה, המקבלת רוח גבית מתבוסתנים מחליאים החיים בקרבנו - תבין שאם מדינות אירופה וארה"ב מפציצות בלוב, הרי שמלחמתנו באלה המשגרים טילים למרכזי ערינו והשוחטים את ילדינו, אין צודקת ממנה. חובתנו להגן על חיינו ולחדול מלהתנצל ומלגמגם.
אגב, ראוי היה שננצל את ההזדמנות שנפלה בידינו כדי להסביר את ההבדל בין הטייסים שלנו לבין הטייסים האירופים.
