נשיא בית המשפט העליון לשעבר
משה לנדוי, ש
נפטר בימים אלה בשיבה טובה, זכה לדברי הספד נרגשים, ובין היתר מצד הנשיא לשעבר
אהרן ברק, שתיאר את לנדוי כאחד השופטים החשובים שתרם תרומה נכבדה בתחומים רבים של המשפט.
יחד עם זאת, ברק ציין שבינו לבין לנדוי היו לא פעם חילוקי דעות. ואכן, בין ברק לבין לנדוי הייתה פעורה תהום של ממש סביב כמה סוגיות עקרוניות בעולם המשפט. מעניין אפוא להביא כאן מעין חילופי דברים בין השניים בעניין מה שברק כינה "התזמורת הנורמטיבית".
אומר השופט ברק: "בעיני משולה המערכת הנורמטיבית לתזמורת, שבה נגנים שונים בעלי מומחיות שונה, המנגנים לפי תווים שקבע הקומפוזיטור.
"לא יעלה על הדעת, כי כל נגן וכל קבוצת נגנים ינגנו בקצב הנראה להם, ובהתאמה הנראית להם. התזמורת כולה חייבת לנגן כיחידה, תוך תיאום והתאמה בין מרכיביה. תיאום והתאמה אלו נעשים על-ידי המנצח. בית המשפט העליון הוא בעיני המנצח של התזמורת הנורמטיבית".
ומשיב לו השופט לנדוי: "בית המשפט העליון שלנו אינו מנגן תמיד על-פי פרטיטורה אחת (אגב, השופט לנדוי היה גם פסנתרן - י.ד.). הוא מורכב מסולנים שביניהם קיימות השקפות שונות...
"לפנינו אך צעד נוסף (של ברק) במגמה הכללית של הרחבת הביקורת של בית המשפט העליון על רשויות אחרות במדינה, החל ברשויות מינהליות וכלה בכנסת.
"ברחשי כבוד רבים, מגמה זו אינה נראית לי רצויה".
בהזדמנות אחרת אמר השופט לנדוי על אהרן ברק את הדברים הבאים: "יש לברק חוש התמצאות מפותח במערכות השלטון בישראל. הוא מצליח לשלוט לא רק במערכת המשפט, אלא גם באקדמיה ובתקשורת המשפטית. הוא מטביע את חותמו האישי על הקהילה המשפטית כולה.
"ואולם, הנשיא ברק מוביל לדעתי את בית המשפט העליון ואת הרשות השופטת בדרך לא דרך.
"האיש היקר הזה הוא בשבילי חידה. השאלה מה מריץ את אהרן ברק היא שאלה שאין לי עליה תשובה".
הדברים מדברים בעד עצמם.
אגב, לפני שנים אחדות ביקש השופט לנדוי לעיין בספרי ("אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק"), אלא שמפאת קשיי ראייה עקב גילו המתקדם - הוא ביקש (באמצעות אדם שלישי) שאעביר אליו פרקים מהספר כשהם מודפסים באותיות גדולות, וכך עשיתי.
