עלות ותועלת בתהליך קבלת ההחלטות

היוזמה של שר התחבורה להעניק הטבות מס למי שיתקינו ברכב מערכות למניעת תאונות, היא מהלך שמכוון על-ידי בעלי אינטרס שהשתלטו על תהליך קבלת ההחלטות. בדומה לחוקים אחרים שהעלות שלהם גוברת על התועלת, גם במקרה של היוזמה הזאת מדובר בחקיקה שהמטרה שלה היא כביכול טובת הציבור, אבל היא מטיבה רק עם חברות, שמשתמשות במדינה כדי לקדם את עסקיהן. בסופו של דבר, החישוב שהמדינה צריכה לעשות הוא החישוב של עלות ותועלת, והבעיה היא שלרוב המדינה אינה עושה את החישוב הזה, ומאפשרת בכך לגורמים ציניים לקדם חוקים שפוגעים באינטרס הציבורי. הגיע הזמן שהמדינה תלמד מהעבר, ולא תאפשר לגורמים אינטרסנטיים לקדם חקיקה שמשרתת אותם, בטיעון שהם דואגים לציבור.

דוגמה לחקיקה שעברה כבר ומשקפת את הכשל לחשב עלות ותועלת, היא החוק להתקנת מערכות החייאה במקומות ציבוריים. אין ויכוח על כך שהצבת מכשירים תציל חיי אדם, אבל העלות הגבוהה כל-כך שלהם צריכה הייתה להדליק אור אדום, כי היא באה על חשבון הוצאה אחרת שיכולה להציל אולי יותר חיי אדם. החוק עצמו הגיע לכנסת ביוזמת החברה שמוכרת את המכשירים, ששכרה לוביסטים כדי לקדם את החוק. לאחר מסע הסברה מתוכנן החוק עבר, מבלי שנלקחה בחשבון העובדה שההשקעה במכשירי ההחייאה (מעל 50 אלף דולר למכשיר אחד ועוד עלות אחזקה גבוהה מאוד), באה על חשבון דברים אחרים שהיו יכולים להציל יותר חיים, כמו השקעה בתרופות או במכשור רפואי אחר. חברות הלובי השתמשו בטיעון הציני שמדובר בחיי אדם, אבל טיעון זה הוא הטעיה רגשית, כי כל השקעה במכשור רפואי מצילה חיי אדם, ולכן אין מנוס מחישוב כלכלי קר של עלות ותועלת גם כאשר מדברים על חיים ומוות.

משרד התחבורה קידם גם בעבר חוקים שנועדו לשרת אינטרסים פרטיים, והעלות שלהם למשק בסופו של דבר גברה על התועלת שלהם. "חוק הווסטים הזוהרים" הוא דוגמה לאופן שבו מצליחים אינטרסים זרים להשתלט על החקיקה, במסווה של אינטרס ציבורי. מדובר בחוק שקודם על-ידי חברה אירופית שמייצרת את הווסטים האלה, ששכרה חברת לובי כדי להעביר את החוק בכנסת. החוק עצמו עלה למשק הישראלי הון, כאשר כל בעל רכב חויב לרכוש את הווסט, מבלי שהתועלת האמיתית של לבישת הווסט נבחנה אל מול העלות למשק. ברור שמדובר בהצלת חיים, אבל השקעת המיליונים בתשתיות גם הייתה מצילה חיים, ולכן הטיעון שמדובר בחיי אדם הוא פשוט לא רלוונטי. החיזוק לכך שמדובר בחוק שנועד אך ורק לקדם אינטרס כלכלי, הוא שהחוק איפשר רק לחברות בעלות תו תקן אירופי למכור את הווסט, דבר שהעניק לחברה שקידמה את החוק מונופול לא מוצדק.

התקנת מערכות הבטיחות האלקטרוניות היא ללא ספק עוד יוזמה בזבזנית, שמשרתת אינטרס כלכלי של החברות הפרטיות. חברות אלה מנסות כבר חודשים להשפיע על מספר רב של מקבלי החלטות באמצעות חברות לובי, אנשי יחסי ציבור ומומחים שהן שכרו על-מנת לקדם החלטות שיטיבו עם המוצר שלהן. מומחים אובייקטיבים שבחנו בעבר את תועלת המערכות, קבעו שהתועלת שלהן אל מול העלות שלהן היא קטנה, ושמדובר ללא ספק בהשקעה שהיא לא ריאלית. מעבר לוויכוח על התועלת, מומחים סבורים שסכומי הכסף שיושקעו במכשירים יכולים להציל יותר אנשים אם יושקעו למשל בשיפור תשתיות.

הטכנולוגיה ללא ספק עוזרת לנו להציל חיים, אבל כדי לרתום אותה לטובת הציבור מקבלי ההחלטות חייבים לבחון כל החלטה שלהם במונחי עלות ותועלת, במיוחד כאשר מדובר בהצלת חיים.