האחים עופר חשודים על-ידי האמריקנים בסיוע עסקי לאינטרסים הכלכליים של אירן, מתוך גישה עסקית לפיה בראש הפירמידה של הערכים ניצב הדולר.
חיים רמון - לשעבר פוליטיקאי שמאלני קיצוני - מונה ליושב-ראש חברה עסקית בעלת שליטה על חמישה פרויקטים ברמת הגולן, ובשם הכסף יעשה כל מה שבכישרונו מסוגל הוא לעשות, כדי לקדם עסקים אלו, אחרת - יבגוד במעסיקתו. וזאת, לאחר שעשה כל מה שבכישרונו המוגבל בפוליטיקה היה מסוגל לעשות, כדי שמדינת ישראל תפסיד את רמת הגולן.
אותנו מעניין רמון יותר מהעופרים, לא בזכות היחס הכלכלי שביניהם - אלא בגלל העבר הפוליטי של רמון ומחמת האפשרות לעתיד פוליטי כלשהו, בתנאים מסוימים, אשר יתכן ויתקיימו.
אומנם, עבריין מין לא יתקבל בקלות למטבח הפוליטי, גם כעבור תקופת צינון ואפילו הקפאה, כי הקפאה בעניינים כאלו אינה יעילה ולפעמים אפילו מובילה לתוצאות הפוכות, אבל בעסקים הדבר שונה, ועבירות מין לא נחשבות למונעות קידום בהירארכיה העסקית; המוסר שם אחר, והקשר עם הציבור שם הוא שונה.
היושרה לא נמצאת בראש סולם הערכים בתחום העסקי.
ועוד משהו: רמון לא יוכל יותר לסמוך על הזיכרון הקצר של האזרח הישראלי. זה האחרון תמיד יזכור ויזכיר לו את פרשיית הלשון של המדינה, ועכשיו, יתווסף לזיכרון זה גם עניין תמיכתו העסקית בעסקים ברמת הגולן. הרי קידומו ואפילו הישרדותו כיו"ר, תלויה בדבר. והיה ויישאר חיים רמון נאמן לגולן ודואג לקידומו, יאמרו לו כי המניע לכך הוא שיקול עסקי זר. והיה ורמון יחזור בתשובה לפוליטיקה ממנה יצא, ויטען כמימים ימימה לויתור על רמת הגולן תמורת שלום עם סוריה, יטענו כנגדו על צביעות ועל חוסר יציבות וחוסר עקביות.
כשם שיצא רמון מהנשיקה קרח מכאן ומכאן - שהרי לא היה לאותה נשיקה מדוברת המשך, ככל שידוע, ומצד שני הוא גם נאלץ לפרוש בעטייה - כך גם יצא רמון קרח מכאן ומכאן - מיחסו הכפול לרמת הגולן.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
