בימים האחרונים נאמר [ראה בין היתר כותרת ראשית ב"ישראל היום" 24.6.2011] - על-ידי
בנימין נתניהו כי נגמרה החגיגה, ואסירי הטרור כבר לא יוכלו ללמוד מתוך בתי הסוהר בהם הם כלואים לימודים אקדמיים. וזאת, מבלי לחקור על סמך מה עד כה הם כן יכלו, ומבלי למצות את הדין עם העבריינים ו/או מתווי מדיניות חלם לפיה אסירי הטרור כולל רוצחים - נהנו מיחס מוזר של נפגעיהם, וזכו לחופש בלתי נתפש כולל רכישת השכלה אקדמית בתנאים מיוחדים בהיותם מרצים עונשי מאסר על פשע ורצח.
ועוד נתבשרנו, כי צוות של משפטנים עומלים על חקיקה מתאימה או בדיקת חקיקה קיימת נוכח האפשרות של התערבות בג"ץ וכדי לעמוד בדרישות אמנות בינלאומיות.
שכחו כאן את דברי ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל כתשובה להתראות האו"ם - "אום שמום", כאילו דובר אז בפליטת פה ולא במדיניות מכוונת ומושכלת. מתעלמים כאן כליל לא ממה שהאמריקנים אומרים בוועידות בינלאומיות, אלא ממה שהאמריקנים עושים [בין כותלי בתי הסוהר שם]. ומה שנעשה בין כותלי בתי הסוהר בארצות הברית, זה מה שצריך לעשות כאן, פשוט להעתיק מהאמריקנים ולחקות את מעשיהם ודרך התנהלותם בעניין זה עם התאמות קלות למצבנו המיוחד - כמדינה הנתונה להתקפות טרור מול כנופיות רצח פעילות ובסמוך למדינות שבמוצהר שואפות להשמדתה.
הדמוקרטיה הגדולה בעולם היא ארה"ב, ויש ללמוד ממנה וליישם את מה שהיא עושה בשטחה - אצלנו. אפשר למשל כתנאי פתיחה ליישם את תנאי הכליאה של יונתן
פולארד, תוך שימת לב שתבוא לידי ביטוי בהחמרת תנאים לעובדה שיונתן רחוק מפעילות בארגון רצח, אך תנאי כליאתו יכולים לשמש מודל גבולי לתנאי הכליאה אצלנו.
בנוסף, לא יהיה זה נכון וצודק להתעלם מתנאי כליאתו של גלעד שליט אצל כנופיות החמס ולנתק את מצבו ממצב אסירי הטרור בישראל. במסגרת ההתעשתות הזהירה, החלקית והמינורית, יש כמובן צורך לבטל את התארים שניתנו ולשנות את תנאי המעצר כך שהממוצע [בין עבר לעתיד] יהיה ככל האפשר לדייק בכך - כמו של פולרד בארה"ב הדמוקראטית, או כמו תנאי הכליאה של גלעד שליט, תסבירו לי בבקשה מדוע לא תינקט מידה תחת מידה כלפי כנופיות טרור שאנו מממנים את קיומם הפיזי ושולחים אליהם הפתעות בצורת כסף, דלק, מים, חשמל, גז, מזון, תרופות, דבר הכרחי לקיומם כי הם הרי עוסקים בטרור שהוא כידוע מקצוע מסוכן הגובה קורבנות והדורש תרופות.
השינוי לא אמור להמתין למסקנות של הוועדות היושבות על המדוכה, אלא צריך להיות מיידי, והיה אם יוחלט באותן וועדות משהו אחר או שנה - יהיה תמיד אפשר לתקן [או את ההחלטות או את תנאי הכליאה, תלוי כמובן בתצאות]. והטעם לכך הוא - בעיקר -
המודל האמריקני.