בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ידידה גדולה, לרגל יום הולדתך ה-235, עלינו לברך אותך, ואכן, נשיאך צודק, הגיעה העת לדבר גלויות
|
ארצות הברית אומנם מבוגרת יותר, אך ישראל נצחית היא [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
כבר שנים רבות שאנו חברים, ממש ידידים משכבר הימים. מפאת גילי הצעיר, לא העזתי לעמוד למולך, הקשבתי לך בכל אשר אמרת לי, הקרבתי מעצמי גם כשלא הסכמתי, כי אין חכם כבעל ניסיון. מרבים אנו לדבר על הערכים המשותפים לנו ולך, אמריקה יקרה שלי, אבל תמהני, לאן הם נעלמו? נועדתי אני, ישראל, להיות לעם סגולה ולאור לגויים. בעוונותיי ובחולשתי תפסת את מקומי, אך עדיין ראינו בדברים רבים עין בעין - זכויות אדם, צדק, זכות השוויון, שמרנות לצד ליברליות, וכמובן - הקניית ערכים טובים אלו לעמים אחרים. אלא שבשנים האחרונות לא יכולתי שלא לשים לב לשינוי. פתאום, בערוב ימייך, תש כוחך אולי ואין הוא נמצא עוד במותנייך, ואת כבר אינך מתרוצצת עוד בעולם, מחפשת את תיקונו. לפתע הכסף הגדול שנעשה עם הראש היהודי שלי ועם הצורך הצרכני שלך נעלם כאילו לא היה, ואת שוקעת לך בחובות כמו טיטניק - מהר, פתאומי ועוצמתי. לך, כמו גם לי, יש מדינה הטרוגנית. קיבוץ אנשים, בליל שפות, כל אחד ממקום אחר. רוסיה, גרמניה, אפילו אירן רחמנא לצלן. כן, גם לי יש סורים. ובני מיעוטים, ומה עושים עם המסתננים? כן, גם אני מעדיפה שהם יישארו בצד השני של הגדר. הדרום שלי פרוץ אף הוא. אבל הבדל מהותי יש בינינו - את, בהגדרתך, מדינה שכולה מהגרים, ואני, אני מלאה ביהודים. זו מטרתי, זה ייעודי - להיות יהודית. ופתאום קדרו השמיים. נמלאו הם בעבים. כן, את עדיין תומכת לפעמים, קצת כסף פה, כמה מטוסים שם. אבל זה לא אותו הדבר. אני מרגישה את זה. משהו השתנה. קצת חשדתי כשהזכרת משהו על הקפאה. לא הבנתי מה קשורה אלסקה שלך להתנחלויות שלי, אבל מהר מאוד הבהרת - לא אלסקה, בושהר, ואם אפשר תמורה - את יצהר, וגם את כל השאר. אני יודעת שאף פעם לא הבנת את הצורך שלי לדרוך במקום, לפחות לא במקומות האלו, ה'טריטוריז', כמו שאת אוהבת לקרוא להם. אני רק ניסיתי לחקות אותך ואת מה שעשית לילידים שלך. את יודעת, אין חנופה כמו חיקוי. אין. הבעיה היא שאצלי לא מדובר בילידים, אלא במהגרים. אולי זה למה פתאום את בצד שלהם. ואותו ערך שעד לא מזמן היה משותף לנו כל-כך, הוא נעשה גמיש. לא עוד תיקון עולם, לא עוד זכויות אדם, רק להתעלל בכמה ערבים בגואנטנמו, לכלוא את פולארד (הוא שלי, תחזירי לי אותו!) כאילו אין לו מחר. והתרבות שלך, שהתחילה מהמוסר הנפלא שבא ממני (כן, גם ישוע היה יהודי), נהפכה לתרבות שכולה חיצוניות. מהחלום האמריקני הגדול, להזדמנות חופשית והוגנת כל מה שנשאר זו אפליה מתקנת, תמיד לרחם על המסכן, על האנדרדוג, רק כדי לראות אותו גדל להיות...אותו אכזר שהתעמר בו קודם. את יודעת, ידידה גדולה, אני כבר לא כל-כך קטנה. כאילו בת 63, צעירה כזה. נכון, את אומנם בת 235, אבל בינינו, מה זה לעומת נצח? והברכה ש'גאד בלס אמריקה'? סו וואט. בי הוא בחר. יום יבוא ואצעד בגאון, אצעד לבדי, עם המוסר שלי.
|
תאריך:
|
04/07/2011
|
|
|
עודכן:
|
04/07/2011
|
|
עקיבה לם
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חנה שרה-
|
4/07/11 22:24
|
|
|
|
מיכאל ב
|
6/07/11 07:38
|
|
2
|
|
חנה שרה-
|
4/07/11 22:30
|
|
3
|
|
!עוד סתם אזרח!
|
5/07/11 03:47
|
|
4
|
|
אמציה אמיץ
|
5/07/11 04:04
|
|
|
|
מוסקו
|
5/07/11 09:00
|
|
|
|
אמציה האמיץ
|
6/07/11 02:04
|
|
5
|
|
zei
|
5/07/11 15:32
|
|
6
|
|
ירון זכאי 1
|
6/07/11 02:01
|
|
בשעה שיהודי נמק בשבי ממן העניין לומר תחילה את המובן מאליו - אחינו אתה וראוי לעשות כל מה שמוסרי, נכון ואפשרי ע"מ לפדות אותך משבייך ולהשיבך לחיק משפחתך ועמך. לצד אמירה זו, שללא ספק מאחדת את רוב היהודים בארץ ובעולם, אי-אפשר להתחמק מלדון במסע המתנהל לשחרור החייל החטוף, מסע שרבים מדי ממאפייניו נגועים בשקרים, הסתרה וצביעות. אמנה כמה מאלה לשם הדגמת האמור
|
|
|
ח"כ ציפי חוטובלי היא יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ומשכך כנראה רואה ב"קידום מעמד האישה" חזות הכל, ונלחמת את המאבק ממקום לא נכון ולא הוגן.
|
|
|
לאחרונה - על-רקע הדרישה להתייצבות כמה רבנים לחקירה - אנו עדים לסערה ציבורית שמלווה בגילויי אלימות מצד תומכי רבנים שהוזמנו לחקירת משטרה ולא באו, ובעקבות סירובם נעצרו. ראוי לברר, אם כך, אם יש חובה חוקית להתייצב לחקירה על-פי הזמנת המשטרה.
|
|
|
|
|
|
באוקטובר 2000 צילם עיתונאי איטלקי את הלינץ' שביצעו שוטרי הרש"פ והאספסוף שלהם בשני חיילי צה"ל ברמאללה, ושלח את ה"סקופ" המצמרר לעיתונו. בעולם התקשורת נחשב דבר כזה להישג, שמביא כבוד לעיתונאי, אך במציאות שלנו נפל עליו פחד מוות מהמרצחים, הוא ברח מהארץ, ויחד עם עיתונו פרסם התנצלויות מתרפסות בפניהם. זהו הפחד שבעזרתו מאלפים הערבים את העיתונות לשרת אותם, וחטיפת עיתונאים לשם אילופם היא תופעה מקובלת במקומותינו - להוציא את ישראל. כאן, הצוות שבישל והפיץ את עלילת הדם של "רצח הילד מוחמד א-דורה" זוכה לגיבוי וכיבודים, כמקובל לגבי כל מי שמשחיר את פני ישראל ברבים. במשך 10 שנים ראינו איך עיתונאים מתיישרים עם רצונות המרצחים הערבים, כדי לפעול בביטחון בקרב האספסוף שלהם ואף לזכות בכיבודים. את הדוגמה האחרונה ראינו בתקיפה המינית הפראית של עיתונאית טלוויזיה בכיכר ההפגנות בקהיר, ששידרה משם ברצף אך ברגע שהותקפה בצורה גועלית על-ידי האספסוף - פתאום "נגמרה הבטרייה" של הצלם, והתמונות המפלילות לא שודרו לשום מקום. הצלם ידע בדיוק איך לשרוד בחברה הזו, וכך למדו גם הקולגות שלו, השמחים לשדר "מעשי זוועה" של צה"ל אך שום מעשה מביש של הערבים.
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 347/88, איוון דמיאניוק נגד מדינת ישראל. השופטים מאיר שמגר, מנחם אלון, אהרן ברק, אליעזר גולדברג, יעקב מלץ. 29 ביולי 1993
|
|
|
בעז שפירא
נכון לרגע כתיבת שורות אלה מצטיירת התמונה העגומה היא שהחמאס לא הושמד וישראל מצויה במשבר רציני, מאות חללים מסרו נפשם בקרב ואלפים נפצעו
|
|
|
יוסף אליעז
יש לאפשר לאסירים שנאסרו בשל עבריינות "הצווארון הלבן" או חובשי המגבעות החרדיות, שנאסרו בשל עבירות-מס, מעילה, גניבות קלות ובעיקר עברייני-תנועה או עבירות כמעשני סמים קלים להגיש בקשות ...
|
|
|
יעקב אחימאיר
המשימה הנעלה ביותר שמפקידים הבוחרים בידי ראש הממשלה הוא אבטחת חייהם של אזרחים במצוקה, לאחר שנחטפו על-ידי האויב
|
|
|
יצחק הרצוג |
נאום נשיא המדינה בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יד ושם ירושלים [כ"ז בניסן תשפ"ד, 5.5.2024]
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|