האם למשוך את מהפכת הקוטג'?

אנו חיים בעולם דינמי, שלעיתים עיקר ההתלבטות שלנו היא, לא מה לקנות, אלא מה לא לקנות, משום שמחר ובאמת רק מחר יצא פיתוח טוב יותר ומתקדם יותר.

אכן זו בעיה קשה. האם לקנות כעת אייפון 4 או להמתין לדור הבא שיוצא עוד מספר חודשים, או לקנות את הפיתוח החדש של סמסונג גלקסי אס 2 משהו או בכלל להישאר עם המכשיר הישן, כי "מה כבר ההבדל?" כולם מקבלים שיחות?!. נשאלת השאלה האם גם תהילת מהפכת הקוטג' חלפה, ואת שלה היא עשתה ומיצתה?. האם נכון להמשיך בגלי המחאה מול הסופרים ומול המרכולים?, האם אלה לא פרפורי גסיסה, אשר מעיבים על ההצלחה האדירה שהם חוללו בשוק הצרכנות הישראלי?.

נראה שאת שלהם הם עשו וכל המוסיף גורע. רק חסר לנו שהם יהפכו לאיזה תנועת צרכנות ישראלית, עם משרדים וטלפונים ואז באמת הלך עלינו!. כמו כל תופעה, החוכמה היא לזהות בזמן מה היא התרומה האמיתית ומתי היא נהפכת לסרח עודף, אשר מעיב על העשייה העיקרית. מהפכת הקוטג' פרצה על-רקע מסוים, ונראה שאת עבודתה היא עשתה כהלכה ומיצתה את שלה וכל ניסיון למשוך אותה, נראה רק כתוספת מלאכותית.

היופי במהפכת הקוטג' הוא בין השאר בתמימותה ובספונטניות שלה, שבאה ממקום לא מאורגן וממקום של מצוקה אל מול אחד הסמלים הכי ישראלים שיש, אשר נרכש על-ידי חברת השקעות זרה ואשר מנוהל על-ידי ישראלים שמזמן שכחו מאין הם באו.

הזעקה באה ממקום של צדק טהור ונקי ולכן חשוב שזיכרון זה יישאר ככה ובלי "סחבת ומבלי לעבור ליעדים הבאים", לא שהם חסרים. את העיקר היא עשתה, אולי בדומה למשפט של אובמה yes, we can, היא נטעה בציבור היושב בציון הרבה כוח ואמונה היכולת לשנות.

נראה שבדבר הנכון זה לא למשוך את "המרד " כמו מסטיק, לא שחסרים יעדים ומעוזים, אלא לרדת מהבמה ולהשאיר מהפכה זו בזיכרון של כולנו, כמעשה מוצלח, נקי וטהור, אשר הצליח לשנות. יש לשמור את "נשק יום הדין הזה" לפעמים הבאות ולא לשחוק את כוחו ההרתעתי בעיסוקים שבשוטף ובשגרה.