בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הפנים המכוערות של נורבגיה
|
טרור הוא שרץ, ושרץ הוא שרץ גם אם נתרץ אותו בנרטיב "אידיאולוגי" הרואי ● עתה תורה של נורבגיה ללמוד שיעור זה
|
ינס סטולטנברג, ראש ממשלת נורבגיה. המבט ישתנה? [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
לי, כישראלי, נורבגיה נחשבת כבר זמן רב כמדינה לא ידידותית. מדינה לא ידידותית היא מדינה שמפעילה נורמות חד-צדדיות ביחב"ל, על יסוד עובדות חלקיות, שגויות או שנויות במחלוקת, תוך הסתרת המניעים האמיתיים שלהן. מאז החליטה נורבגיה להיות "שופטת" בוויכוח בין ישראל לערבים, היא פועלת דרך קבע כשופט רמאי. במשך זמן רב רווחה במקומותינו הדעה שנורבגיה מייצגת מדינה בעלת איכויות יוצאות-דופן, וכי מכאן היא שואבת את עוז הרוח, הגובל לעיתים בחוצפה, להטיף לישראל מוסר ואף לנגח אותה לא מעט בזירה הבינלאומית; לא עוד. בא אנדריאס ברייוויק והוכיח לנורבגיה ולעולם שנורבגיה היא מדינה ככל מדינה וסיפורי האיכות המיוחדת הם יותר אגדות ממציאות. מה בעצם הראה ברייוויק? הוא הראה שבנורבגיה קיים טרור שיכול להיות חמור ואכזרי כמו בכל מדינה תת-מפותחת. שבנורבגיה יש אופוזיציה לפסדה המדינית השלטת, ואופוזיציה זו רואה במסרים שמייצרת הפסדה איום על הקיום הנורבגי. שבנורבגיה קיימת התנגדות עמוקה לתופעות המתלוות להגירה המסיבית של זרים וכי הרב-תרבותיות המוצהרת - שבבריטניה כבר הוכרז על כישלונה, ובהולנד ובמדינות אחרות מתקדמים לכך במהירות - אינה מקובלת על חלקים באוכלוסיה, וכי מספר המתנגדים גדל והם משתפים פעולה עם מתנגדים אחרים ביבשת לאותן תופעות, ואף מוכנים להיאבק על דעותיהם תוך הפעלת אלימות. בקיצור: מדינה "נורמלית" ולא כוכב עליון. אבל אנדריאס הוכיח דבר נוסף ולמעשה ידוע זה מכבר. טרור הוא מחלה מידבקת. מי שמשלים עם טרור במקום אחד, חזקה עליו שהוא מקבל, אם אינו שקרן או צבוע, את האקסיומה שבמוקדם או במאוחר ייצרב גם הוא ב"להט" הטרור. השאלה במי פגע אנדריאס ומדוע בחר דווקא בנערים אלה ולא באזרחים אחרים, היא בקונטקסט זה שאלה משנית. הנקודה המרכזית היא עצם השימוש בטרור כהליך פוליטי שמטרתו להשפיע על הציבור ועל המנהיגות הפוליטית הנבחרת. מרגע שניתנה לו הצדקה, אין לה יותר גבולות. לדעתי, שגה אנדריאס בבחירת המטרה, אף שהיה, לדידו לפחות, ערך סמלי דווקא בבחירת המטרות בהן פגע (אבל כך זה תמיד בטרור...). מתוך דבריו אנו למדים שככל הנראה אינו האדם היחיד בנורבגיה שתומך באימוץ נשק הטרור ככלי בוויכוח הפנימי במדינה, ומכאן שיש לצפות לאירועי טרור נוספים, ובכלל זה נגד מטרות בעלות מאפיינים שונים מאלו שנפגעו הפעם.
|
כאן ראוי להזכיר את החשבון המוסרי של ישראל עם נורבגיה. ישראל חוותה בהיסטוריה הקצרה שלה אלפי התקפות טרור רצחניות. היו התקפות כאלה לפני שחרור איו"ש מהשליטה הירדנית ובוודאי גם לאחר מכן. כאשר הזהירה ישראל את אירופה שאי-התנגדות לטרור תחזור בסופו של דבר לאירופה כבומרנג, בחרה אירופה בדרך ההתנכרות לישראל וחיזור אחר הטרוריסטים, כמדיניות שבאה להגן עליה מפני טרור חיצוני, ולשרת אינטרסים כלכליים אולם מוסברת "בהתקף הומניסטי שאין להתגבר עליו" (מנטרה זו כבר הוכחה כשטות מוחלטת, באסיה, באפריקה, ואפילו באירופה עצמה). נורבגיה הייתה בין הראשונות לאמץ מדיניות זו ובין המדינות הקיצוניות באירופה במתן לגיטימציה לרוצחי אזרחים. כאשר התקשתה להסביר עמדה זו מבחינה מוסרית, פנתה נורבגיה יחד עם מדינות נוספות באירופה, לעבר המצאת צידוק אידיאולוגי לתמיכה בטרור ובטרוריסטים. צידוק זה לבש את התירוץ של "מלחמת שחרור", "התנגדות לכיבוש" או "המסע לביטול עוולות..." כאלה ואחרות, כל אחד התאים לעצמו את הניסוח הפרטני הנוח ביותר לתדמיתו הבינלאומית. אילו היינו ציניים כמותם, היינו צריכים לאמץ עמדות אלה וליישם אותן בכל תנועות ההתנגדות הלאומיות-אתניות-תרבותיות באירופה: מתנגדי הגירה, בסקים, וולונים, קורסיקנים, ה-IRA ועוד. משפט ערבי ידוע אומר (בתרגום לעברית) "כל כלב, בא יומו"; אנדריאס הדגים זאת בנורבגיה. לא נקרש הדם על גופות הנרצחים, וכבר ממהר שגריר נורבגיה בישראל, סביין סבייה, להסביר לנו ( מעריב, 26.7.11) שטרור פלשתיני וטרור נורבגי אינם זהים, ובלוליינות לשון דיפלומטית טיפוסית, הוא חוזר למנטרה ההזויה של אירופה בעניין הכיבוש; ומשום שהוא יכול להדביק לטרור נגד ישראל את המילה כיבוש, הוא ממשיך להרגיש עליון וצודק ו"חכם". עצם העובדה שעניין הכיבוש שנוי במחלוקת הן מבחינה מדינית והן מבחינה משפטית, אינה משנה לו דבר. עצם העובדה שהצידוק לתביעות הפלשתיניות מקורו באפליה מתמשכת של העם היהודי בתביעתו לחזור למולדתו ממנה גורש, אינה משנה לו דבר. נורבגיה מוסמכת מטעם עצמה להכריע בוויכוח, משום שנוח לה בכך; אינטרסים, שחצנות, טיפשות, התנשאות, אנטישמיות... - אולי הכל יחד. אם נאמץ את ההיגיון של השגריר, צריך עתה אנדריאס להצדיק את מעשיו בכך שממשלת נורבגיה מפקירה את המדינה לזרים ולפיכך היא בוגדת בעם. ומשום שהיא בוגדת, מותר להפעיל נגדה ונגד תומכיה טרור, ואנדריאס עצמו אינו אלא מושיע לאומי - האומנם?! הדו-פרצופיות הנורבגית מקבלת כאן ביטוי חדש ומחוזק, המזכיר את הימים האפלים של אירופה לפני 70-65 שנים. השרץ הוא שרץ, גם אם נתרץ אותו בנרטיב "אידיאולוגי" הרואי, הוא יישאר שרץ. נרטיב הרואי שקרי - דתי או אחר - כהיתר לרצוח יהודים וכהצדקה לתמיכה ברוצחים, אינו אלא שותפות לפשע. סליחה, נורבגיה, אם אתם חושבים שהנרטיב השקרי הוא האליבי למדיניותכם האנטי-ישראלית ולהצדקת הטרור נגדה, אתם כנראה ראויים למה שקיבלתם ולמה שעוד מחכה לכם בתחום הטרור - מבית או מבחוץ.
|
|
תאריך:
|
28/07/2011
|
|
|
עודכן:
|
28/07/2011
|
|
רפי לאופרט
|
הפנים המכוערות של נורבגיה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חנה שרה-
|
28/07/11 14:36
|
|
2
|
|
חגא
|
28/07/11 18:29
|
|
|
|
זהוהפשיזם הנורבגי
|
28/07/11 20:00
|
|
3
|
|
הניה
|
28/07/11 19:52
|
|
4
|
|
אוהד ג
|
28/07/11 20:13
|
|
5
|
|
עמית 18
|
28/07/11 22:40
|
|
6
|
|
דני בז
|
29/07/11 02:10
|
|
7
|
|
אלטע קאקער
|
29/07/11 03:39
|
|
|
|
נכון
|
30/07/11 01:03
|
|
|
|
רפי לאופרט
|
22/08/11 13:52
|
|
8
|
|
אהוד פרלסמן
|
29/07/11 12:17
|
|
|
|
עוסק בפסיכיאטריה?
|
30/07/11 20:10
|
|
לא בכדי מפגיני האוהלים מתקשים להגדיר את מטרותיהם ונאחזים בדרישה ל"צדק חברתי". את הדרישה המוצדקת לצדק חברתי לא ניתן להשיג בזבג וגמרנו, אלא במהפך אמיתי ויסודי המחייב טיפול שורש לשינוי שיטת הבחירות והממשל שלנו.
|
|
|
באוקטובר 98', ראש הממשלה נתניהו חזר מוואי עם הסכם עליו היו חתומים ערפאת וקלינטון. הימין נטש את הקואליציה והשמאל עמד בפני הדילמה: תמיכה בהסכם מדיני, שאולי, אולי, יוביל לשלום, או ניצול הזדמנות פוליטית כדי להפיל אותו. דילמה קלה - אין נושא חשוב יותר מהפלתו של נתניהו.
|
|
|
החמאס מתכונן במרץ לעימות צבאי. בעזה בונים ביצורים, מבריחים נשק ומתאמנים בשקידה. מיליציות של החמאס כבר הניחו מטעני נפץ כבדים סמוך למבנים מאוכלסים בצפיפות בעזה באזורים רחוקים מן הגבול עם ישראל. גדודי אל-קסאם חפרו לאורך רצועת עזה ולרוחבה והכינו עמדות צבאיות כדי שיוכלו להתמודד עם ישראל.
|
|
|
מי לא שמע על קבוצת האחים עופר, תשובה אחזקות, או אידיבי (IDB). חברות ענק אלה הן בעלות עוצמה והשפעה אדירה על המשק. במילים אחרות, הן מייצרות הרבה חדשות למדורי הכלכלה של אמצעי התקשורת, ויש להן מכנה משותף נוסף - הן כולן חברות אחזקה.
|
|
|
אידיאליסט -אדם המנסה להוציא את הפוליטיקה מחוץ לפוליטיקה.
|
|
|
|