הפעם לא השתתפו במבצע סוכנים סמויים ואמצעי בילוש מרשימים ויקרי ערך; הפעם לא נעזרו בסוכנים סמויים ובכלבי גישוש והרחה, ובכל זאת נחשף לאור יום אחד הקרטלים - או לפחות כך זה נראה - הגדולים בישראל והוא שוק החלב, אשר לצערנו אינו היחיד בשוק המזון הישראלי.

באותו יום בו הודיעה תנובה על הורדת מחירי צרכן עד 15% על מגוון מוצרי חלב, הזדרזו המתחרות, שטראוס וטרה, להכריז על הורדה גם אצלן. אם זה לא קרטל, אז איך קוראים לתופעה הישראלית הזאת?

ניתן להסיר בפני יוזמי מחאת הקוטג' את הכובע על הסבלנות וההתמדה בצדקת הדרך, אשר כאמור עוד ארוכה, אולם בהחלט בתחילת סלילתה המחודשת.

שוק המזון הישראלי הוא שוק הנשלט על-ידי קומץ חברות, אשר מנצלות את כוחן האדיר גם בתחום היצור ובעיקר בתחום ההפצה. אולם מעבר לכל ישנה מגבלה לא קלה שמכבידה על פתיחת התחרות ושמה כשרות, שכן לא ניתן להכניס למרבית רשתות המזון מוצרים שאינם כשרים.

מגבלה זו מנוצלת היטב על-ידי מספר גורמים, בעיקר בשוק הבשר והדגים, הרותמים את ועדות הכשרות השונות ומשרד הבריאות לצרכיהן המשותפים. ועדות כשרות אלה מרכזות אצלן מידע רב, שכן כל גורם שרוצה להיכנס לשוק, חייב לעבור דרכן ולקבל את אישורן, קרי לשלם. מנגד, ועדות אלו שומרות אמונים ל"יבואנים הבכירים" ומדווחות להם על כל מה שזז בשוק, דבר המאפשר להם "להרוג את הילד" כשהוא עוד עולל וצעיר.

שוק הבשר והדגים הוא שוק ריכוזי מאוד, אשר שולט על מקורות האספקה הן מדרום אמריקה, מאפריקה ומסין והכל ביד רמה ובזרוע נטויה. שווקים נוספים שנשלטים על-ידי מעטים הם שווקי הקטניות, התה, האורז, התבלינים והפירות היבשים, אולם לא בטוח שנכון לעסוק בהם בשלב זה של המאבק.

שוק הנייר ומוצריו הוא שוק גדול, המוחזק ברובו על-ידי קונצרן אי.די.בי וכולל את נייר הטואלט, החיתולים החד-פעמיים, המפיות ואף הנייר המשרדי - ונקווה שהוא יטופל במסגרות אחרות, כמו ריכוזיות/טרכטנברג.

שוק נוסף המגלגל סכומי כסף אדירים שגדלים משנה לשנה, הוא שוק המשקאות הקלים, אשר מרוכז במספר מפעלי ענק ואשר חלקו בסל הצריכה שלנו הולך וגדל. עצם התנודתיות הרבה במחירי הקולה, למשל, מדליקה אצלי מזה זמן נורה אדומה, שהרי מיד עם תחילת המחאה ארגז של שישייה נמכר ב-20 שקל, קרי 3.33 שקל לליטר וחצי, כאשר שבועיים קודם לכן שילמתי עליו בחנויות הזולות 5.99 שקל ובחנויות היקרות יותר אף 7.99 שקל. פערים אלו מצביעים יותר מכל על רמת רווח לא סבירה ועל חשש של חברות כאלו או אחרות מחרם צרכני גם עליהן.