קשה לחיות היום עם תובנה עתיקת יומין, גווילית, הקובעת שעם ישראל הוא מוצר של תורה מהשמיים. משהו לא נורמלי, שנהיה תלויים על בלימת ספר, אפילו הוא ספר הספרים, רב-מכר בינלאומי מאז ומתמיד. מה, הקשר האישי שלנו עם בורא-עולם זה מה שהופך אותנו לעם? איך מעקלים רעיון כזה במאה העשרים ואחת, בעידן המדע?
איך חופש ממציא גיליוטינה? בנוסף לרעיון שיש אלוהים והוא ברא את העולם, התורה גם מצביעה על כך שהוא בחר בנו. אנחנו 'עם נבחר' או 'עם הבחירה'. אם זו אינה גזענות דרבניסטית (דרווין לא נולד בדרבן) בשיאה, הרי לפחות היא הסיבה לכך שאנטישמיות פגשה אותנו ונצמדה לבשרנו במרוץ המכשולים ההיסטורי. הרי המדרשים העתיקים מספרים כי עם התורה ירדה משמיים גם שנאה (סיני על שם שנאה). הכוונה לשנאה מיוחדת כלפי יהודים, כי רגש השנאה כבר היה מושרש בעולם מימי קין והבל.
האנטישמיות (גם זו העצמית, המצויה ומפעמת בתוכנו) עם שאר כוחות ההרס שיבשו וסילפו את מושג העם הנבחר. בעצם לא קיבלנו שום זכויות והטבות, רק חובות. כל שאר העמים – כך מספרים המדרשים העתיקים – בחלו בתורה ודחו אותה. העסק הזה לא התאים להם, כלומר לעמים ככל העמים. גם בעיניהם התורה לא הייתה אנושית. כמובן, היא לא התעלמה מחולשותיו ותאוותיו של האדם. היא הדגישה אותן אבל העבירה את כולן אל מעבר לקו הגבול. אנחנו, היא תבעה, פה במסגרת הכתוב וכל השאר מעבר לקווים האדומים. זו הייתה תביעה עצומה ורק עם ישראל, לדברי המדרשים, היה מוכן להטיל את המשא הזה על שכמו ולשאת אותו על כתפיו במהלכיה המופרעים של ההיסטוריה האנושית.
השאלה הנשאלת היום היא כמובן, לשם מה? אתה מסוגל להבין מדוע אנשים המציאו גיליוטינה וכרתו אלפי ראשים בפריס? תשובה: הם לחמו לשם עולם יותר טוב, למען חופש, למען זכויות אזרח.
אתה מסוגל להבין מדוע סטאלין השמיד במחי חרב מיליוני קולאקים מבני עמו? תשובה: כדי לחלק את עושרה של
הארץ בין כולם. הוא עושה זאת כשמש נדיבה שמפזרת את קרני הזהב שלה בין כולם. הוא עשה זאת כדי להטיב לעמו.
אפשר להבין מדוע היטלר ניסה להשמיד קומוניסטים, יהודים וזרים? תשובה: הנדיב רצה לחלק נחלות לבני עמו. וכן הלאה.
להיטיב – האידיאל הזה הוא חוק טבע מנהיגים ושליטים גדולים מנסים בכל כוח חרבם להיטיב עם עמם ככל העמים. אני לא ציני, אני מספר לכם מה שההיסטוריה רשמה בכתביה. האדם בכל כוחו מנסה להיטיב עם בני האדם. זה אולי חוק טבע. ולכן בני אדם מאמינים מטבעם ברעיונות גדולים שהגו בני אדם אחרים לטובתה של האנושות והם מונהגים על-ידי בני אדם שחולמים בהקיץ את הרעיונות האלה ונלחמים למענם עד כדי הקרבת הנפש. זה מובן. אבל אלוהים? מי עשה אותו בורא-עולם? מה פתאום גם הוא נחשב מנהיג במאה העשרים ואחת?
אתם מבינים בעצם ש'הבחירה' הזאת היא בחירה יומיומית ולא משהו שנעשה פעם אחת על הר סיני לפני אלפי שנים. אנחנו עם נבחר כל יום לא משום שאנחנו גזעניים יותר, חכמים יותר, מוצלחים יותר מכל השאר, והעמים ככל העמים לא שווים לנו. הבחירה היא אך ורק בחובה לשאת את מטען התורה על הכתפיים. זה הכל. עד היום אף אחד בעמים לא באמת רוצה לשאת בנטל הזה ורבים רצו ורוצים להשמיד את נוטלו. גם רבים בתוכנו חושבים שזה מבטא כפייה, פיגור, אפלה, טמיון.
עכשיו, מי שמציע לנו להיות עם ככל העמים, מה הוא בעצם מציע?
שנהיה אנושיים. שנהיה מעשיים. שנהיה הגיוניים. שנהיה מוסריים. שנהיה צודקים. שנהיה מדעיים. רק שנהיה מדעיים כי המדע הוא הערך העליון של החיים. המדע, לדעתם, שולל קיומו של האלוהים ולכן גם את תהליך מתן תורה. כן, הוא שולל את הבחירה.
אנחנו חיים עתה בעידן דת המדע, הליברליזם והפלורליזם. זו האמונה החדשה שהעולם התרבותי המתוקשר מתמסר לה עד כלות כל החושים. הדור של המאה ועשרים ואחת הצליח באמצעות המדע להתעשת ולהתגבר על 'שיעבוד נורא' לדת והוכיח בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי אין בכלל אלוהים, המשיך במצעד המחאה והגאווה שלו והתמסר בקידוש שם לאלף ואחד סממנים של סמים נרקוטיים, מין, משקאות משכרים ותאוות לב פרועות שעוצמתם ממכרת ומשעבדת פי אלף מכל דת.
לדת המדע הזאת כדאי וראוי לספח גם את הבולשביזם והנאציזם, אותן דתות הגיוניות ומעשיות ששללו גם הן את קיומו של האלוהים או רמסו אותו מתחת למגפיו של האדם.
כדי לרסק ולכסח את תובנת הבחירה יש לבזות בכל לשון וחרב את התורה הקדושה. אלא שיש פה בעיה לוגית קשה מאוד לעיכול. את התורה לא אלוהים בכבודו ובעצמו עשה קדושה. את התורה הפכה לקדושה ה'תורה שבעל-פה'. מסורות התורה שנמסרו מפה לאוזן הן שעשו את התורה לנכס צאן הברזל של עם ישראל. שמעתם דבר כזה, תורה בעל-פה...
נו, העם, רז"ליו וחז"ליו – הם בטח עסקנים פוליטיים מהסוג של רבין ופרס ויח"צניהם שאנחנו מכירים כל כך טוב, מבינים ומורגלים לכל שטות שלהם - הכריזו על התורה כקדושה. האם כדי להיפטר מקדושת התורה יש צורך להיפטר מכל העם? רק מהרבנים? או אולי תספיק לנו שטיפת מוח קלילה? כמו ששוטפים המבורגר בבקבוק קוקה-קולה ומגהקים?
כל שנדרש כדי להיות עם ככל העמים זה להחליף את סדר היום (אג'נדה) שלנו. לשלוף מתוכו את התורה והקדושה ולהתחיל להתעסק בענייני חולין. ענייני חול.
בתחילת המאה, כשהקימו את הקיבוצים, גזרו ראשי ההתיישבות העובדת, כל הבן הילוד אל המעון הקולקטיבי השליכוהו. זו הייתה משמעותו של הבית היהודי החדש. לא אבא ואימא אלא משפחה קולקטיבית. אבא ואימא וילדים (משפחה) זו מסורת יהודית עתיקת יומין שאבד עליה הכלח, כמו גם על ה'חדר' וסידור התפילות. המשכילים של אמצע המאה הקודמת נאבקו ב'חדר' היהודי כדי ליצור את הגימנסיה שתוליך את כולנו לאוניברסיטה שהוליכה לשמד, כפי שהוכח. אנשי ההתיישבות ילחמו במיתוס של המשפחה ויקימו לנו בתי עוללים. ככל העמים. הקיבוץ הפך את המשפחה היהודית של העבר המתסכל לבית חרושת, מפעל לצאצאים.
היום ממשיכים נכדיהם של בעלי ההתיישבות העובדת ומפתחים את רעיון הנפל של הוריהם ומקימים את התא המשפחתי החד-הורי. לשם מה צריכים משפחות? למה להתחתן? תנו ליהנות מהחיים, תנו לנו לחפש את עצמנו, לבטא את עצמנו, לא להשתעבד למוסכמות יהודיות מיושנות...
יורם קניוק וקרן פורד אחראים לערכים שלנו יורם קניוק הוא נושא הדגל, חוד החנית של המאבק למען עם ככל העמים. לוחם פלמ"ח בן 17 בתש"ח, נעשה צייר והפך לסופר, ביטל את כרטיס החבר שלו במועדון ישראל. הוא כמובן מתייחס ליהדות כאל דת בלבד. לכן נרשם בתעודת הזהות שלו שהוא חסר דת. יהודי, אבל חסרה לו דת. אלא שהדת היא המעניקה לנו את זהותנו היהודית והיא שקושרת אותנו אל עם ישראל וארץ ישראל. זו עובדה שההיסטוריה הוכיחה. אינך יכול למצוא את האלטרנטיבה בשום מקום בעולם. צאצאיו של מנדלסון ושל הרצל לא קיימים כיהודים.
אם קניוק היה משתהה מעט בפרסום ספרו תש"ח עד היום, קרוב לוודאי שהיה משכתב אותו ומציין בהדגש כי השתתפותו במלחמת העצמאות הייתה למען עם חייזרי שהגיע מהחלל או כתרומה משמעותית לקרן פורד האנושית.
האם גם אויבינו הגדולים, מחנה האיסלאם העולמי, מדינות ערב וכל ארגוני הטרור והטרף הפלשתינים והמוסלמים מבולבלים כמו יושבי ציון? האם הם יודעים במי בעצם הם נלחמים? האם גם הם עושים את ההבדלה וההבחנה של קניוק? זה בכלל מעניין אותם?
עיתון הארץ, למשל, יותר מנומס, קובע בקיצור נמרץ כי הדת היא רק חלק מהיהדות. כלומר, הדת היא מוצר צריכה עממי, חטיף, וכל מי שרוצה ומוכן לשלם את המחיר קונה וצורך. לא לשכוח, ישנם עוד כמה מוצרים שניתן לרכוש אותם במפעלים אחרים. יורם קניוק, עיתון הארץ והחד-הוריות הם מוצרי פלא של ה'רב-תרבותיות'. זה מושג חדש שמחליף לאיטו, בעצה אחת עם קרן פורד, את האנושיות והאוניברסליות של דור מהפכני ההשכלה, את שלום עכשוויות ושיח הזכויות למיניהם של דור ההתיישבות העובדת. "רב-תרבותיות" הוא טעם החיים של היום. רק אתמול זה היה קוקה-קולה. לפחות בפרסומות.
המשך יבוא.
