בימים אלו תמורת 98 שקלים יוכל כל אזרח לקרוא דברי הגות סוציאל דמוקרטיים, שכינסה
שלי יחימוביץ על פני 435 עמודים בספרה "אנחנו: על כלכלה , חברה, מוסר ולאומיות בישראל" בהוצאת "עם עובד".
אין בשורות אלו ביקורת על הספר, אלא רק התייחסות קצרה למה שלא נמצא בו. אודה, שלפני קריאת הספר ראיתי בראיון של שלי יחימוביץ ל
גידי וייץ בעיתון
הארץ ב-19.8 בנושא ההתנחלויות מעידה, שניתן יהיה להתגבר עליה בדיאלוג, שיש בו הערכה רבה לפעולתה המבורכת בעבודה פרלמנטרית חברתית מאומצת. עבודה שמן הראוי להחמיא לה על חריצות ושקדנות.
עכשיו מסתבר, שהדיאלוג צריך להיות לא עם מעידה קלה, אלא עם תפיסת עולם מובנית, הדוחה מכל וכל גישה, שאחת ההתניות לתיקון חברתי הוא גם בסיום הכיבוש.
נושא הכיבוש לא רק שהוא נעדר מהספר, אלא את מקומו תופסת התקפה כואבת ובלתי מובנית של שלי על תנועת "
שלום עכשיו". לדבריה, במאבק לשלום חברי "שלום עכשיו" "זנחו מחויבות בסיסית לצדק". מצער אותי, שיושבת-ראש החדשה של מפלגת ה"עבודה" אינה רוצה לנווט את דרכה של המפלגה תחת הקריאה :
"בלי צדק מדיני אין צדק חברתי" .
שלי יחימוביץ' איתנה ונחרצת בדעתה החדשה, אותה בטאה ערב בחירתה ליושבת-ראש המפלגה, לפיה עד לפני שש שנים טעתה בגישה, ש"אם לא יהיה כספים להתנחלויות יהיה כספים למדינת הרווחה".
מצער אותי, שהסוציאל דמוקראטיה של שלי יחימוביץ' אינה רואה בהזרמת כספים, המיועדים להתנחלויות, אחת הסיבות המרכזיות בקיצוץ מדינת הרווחה ובהפרטת שירותיה החיוניים. כואב לי, שפרלמנטרית מוכשרת, שלזכותה הישגים כה רבים בחקיקה חברתית, מחליטה לפלס דרך למחוזות, שהם מכשול לחברה הישראלית להגיע אל השלום הנכסף.
אני מצר על כך, שהיא אינה רואה כיום בהתנחלויות לא רק מכשול לשלום, אלא יש להם תפקיד במנגנון שגרם לפירוק מדיניות הרווחה. אל מול הגישה החדשה של שלי יחימוביץ', אותה אמצה ערב הבחירות במפלגת ה"עבודה", מתוך רצון להגיע לפשרה עם הימין במישור המדיני וגם במישוריות הכלכלית חברתית, אני אשאר נאמן לדרכי -
שבלי צדק מדיני אין ולא יהיה צדק חברתי.
אני מצפה, שהיא לא תקטלג את העשור השמיני לחיי, ככזה הפועל בשולי שמאל הזוי, אלא תמשיך לראות אותי ושותפים לדעותי כנכונים לומר באומץ את דברם, ולהיות מה שהייתה פעם שלי יחימוביץ', שהכרנו.
