פטפטן ושמו לדור משה לדור עומד בראש מערכת האכיפה בישראל (משטרה, פרקליטות ועוד). הוא לא רק עומד בראשה, הוא "יליד" המערכת הזו. כל הקריירה המשפטית והציבורית שלו הייתה שם. לכן אין להתפלא כי כפי שמערכת זו מזלזלת בתבונת הציבור ומשתמשת באמצעים אנטי-דמוקרטיים (כגון הדלפות מכוונות לתקשורת) להרשעת אנשים בטרם הגיעו בכל לבית המשפט (על "זכות החפות" הם טרם שמעו), כן נוהג ראש המערכת ובראיון מקיף ל
עיתון הוא בין היתר מתבטא ככתב לענייניים פליליים בתחילת דרכו וקובע את אשמת החשוד, במקרה זה ראש הממשלה לשעבר
אהוד אולמרט, בטרם אפילו היה
שימוע על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום בנושאים מסוימים.
להפתעתו ולהפתעת אנשיו (הפרקליטות) מר אולמרט הגיש תביעת לשון הרע, אישית, נגד מר לדור. למה להפתעתו? כי אזרח מין השורה נרתע מלהתמודד עם מערכת כוחנית ודורסנית כמו מערכת האכיפה בישראל. אך למר אולמרט אין כבר מה להפסיד מערכת זו כבר, מזמן, סימנה אותו כמטרה ומילאה את העיגול הנושא את שמו בעשרות חיצי רעל.
מר לדור ניסה לכסות את עצמו בחסינות מדינתית, אך השופטת ניב מבית המשפט בתל אביב שללה זאת ממנו. פטפוטים בראיון עיתונאי אינם מתפקידיו של ראש מערכת האכיפה. להפך נדרשת ממנו מודעות ל"זכות החפות" ולחוק "סוב-יודיצה".
מעניינת תגובת פרקליטות המדינה. היא כלל אינה מתייחסת לביקורת השופטת על דברי לדור בראיון העיתונאי, היא בכלל טוענת שהשופטת פסקה את אשר פסקה רק בגלל שלדור נתן ראיון עיתונאי.
כל-כך אופייני למערכת שמזלזלת בשופטים. חשוב להזכיר ולהיזכר כי אחד מבכירי הפרקליטות כינה את השופטים "חמורים". הקו הזה, שמתחיל בהדלפות המכוונות, בכינוי "חמורים" נמשך ישר לראיון הפטפטני של לדור.
בוטל כפר הנופש בבצת
קראנו בסוף השבוע כי בוטלה התוכנית להקמת כפר נופש בבצת בצפון, לפני כשנתיים בוטלה התוכנית להקמת כפר נופש בפלמחים, יש בתוכנית הקמת כפר נופש בנחשולים וכבר מתארגן מאבק נגדו.
אין זה פופולרי לצאת נגד תנועת "הירוקים", אך אני בדעת שזוהי חבורה של אנשים אנוכיים, ילדותיים וטיפשים. אין לי, לצערי, הגדרה אחרת.
ארצנו משופעת בחופי ים נהדרים. חלקם תפוסים למטרות צבאיים ואזרחיות שונות, אך רובם עדיין מחכים לפיתוח. חוף הים הישראלי יחד עם הקיץ הישראלי הארוך הם אוצר טבע.
מאחר שאיננו משופעים באוצרות טבע הרי עלינו לנצל את מה שיש וכאמור חופי הים הם אוצר. פיתוח שורה של כפר נופש על חופי הים באופן שפגיעתם בציבור הרחב תהיה מינימאלית הוא כורח המציאות בכדי להגביר את תנועת התיירות לארצנו ולספק אלפי מקומות עבודה.
ההפגנות חסרות האחריות הציבורית של מאות או אלפי חובבי טבע כנגד הקמת הכפרים הללו דינה כמו ירייה ברגלנו הכלכלית שהיא בסיס לקיומנו בארץ הזאת. כמו תמיד, המפגינים "הירוקים" תמיד מוכנים לקחת משהו שלא שייך להם אך אינם מוכנים לתת כלום ממה שבידם.
"המתמחים"
לאט לאט נחשף פרצופם הציבורי האמיתי של קבוצת הרופאים המתמחים ממרכז הארץ, בעיקר, אשר חפצים שהשיפור ברפואה הציבורית בישראל יעבור בתלוש השכר שלהם.
מסתבר שבניגוד לטענה הפופוליסטית על זכותם להתפטר מעבודתם קבעו בתי המשפט פעם אחר פעם שזוהי לא התפטרות וולונטרית אלא סוג חדש של מאבק תאגידי בניגוד לחוק.
מי שעוקב אחר מאבקם מוצא את החוט המקשר ל"מחאת האוהלים". בשניהם אופי המאבק מעיד על גישה אנרכיסטית שמתייחסת לרשויות כמטרד בלבד להשגת מטרתם. קו ישר מחבר את דברי גב.
דפני ליף לראש הממשלה כי זו הפעם האחרונה שהיא פונה אליו ישירות לבין החלטת הרופאים המתמחים להפסיק באופן חד-צדדי את המו"מ עם נציגי האוצר. ההתנשאות הילדותית הזו מעידה יותר מכל על השקפת עולמם האנרכיסטית.
