בוויכוח הפומבי (המיותר לכשעצמו) אם לתקוף או לא לתקוף את אירן, מוצנע היבט מרכזי. יכולת הספיגה של מדינת ישראל. התייחסתי לדילמה הזאת במאמר
"ישראל והקדנציה השנייה של אחמדינג'אד" שפורסם כאן בתאריך 14.7.09.
האלוף (במיל.)
גיורא איילנד שרואיין ב"
קול ישראל", ציין כי במידה שתגובש הערכה שתקיפת התשתית הגרעינית של אירן תגרום ל"דחייה של ממש" בתוכניות הגרעין שלה – אזי אין להסיר מסדר היום את האפשרות לתקיפה "על-אף הסיכונים הרבים הכרוכים בה". אם לשפוט על-פי ההצהרות האחרונות של ראש הממשלה ושר הביטחון, נראה כי הצהרה כזאת משקפת את עמדתה הפורמאלית של ממשלת ישראל ולפיכך יש לבדוק לעומק את אותם "הסיכונים הרבים" על בסיס שיקולי עלות-תועלת.
לצורך הבדיקה הנ"ל, יש להבחין בין שני מצבים שונים; הראשון - אירן קרובה להצטיידות בנשק גרעיני אך עדיין נטולת יכולת כזאת. והשני - אירן בעלת יכולת צבאית גרעינית מבצעית. בשני המקרים האפקטיביות והסיכונים של פעולה צבאית שונים במהותם. בסימולציה שפורסמה על-ידי המרכז הבין-תחומי הרצליה במאי 2011, הושם הדגש על בחינת מתקפה צבאית על אירן גרעינית ונמצא כי רב הנזק על התועלת (וזאת בלשון המעטה).
המדיניות שננקטת כעת (לפחות זו הנראית לעין) חייבת להביא בחשבון מכה מקדימה של אירן. ההצהרות הלוחמניות של ישראל, מפגשי הרמטכ"לים של ארה"ב ובריטניה עם הצמרת הביטחונית שלנו, פרסומים בתקשורת של אימוני חיל האוויר בתצורות שאינן מותירות מקום לספק לגבי הטווחים והיעדים, תרגילי פקע"ר והוויכוח הפנימי המר בין פונקציות מפתח בעבר להווה – עלולים לתת לגיטימציה לאירנים לנסות ולהנחית מכה מקדימה, גם אם כל כוונתן של ישראל, בריטניה וארה"ב מצטמצמת בהרתעתם של האירנים מלהמשיך בפיתוח הגרעיני. מהלך כזה עלול לצאת משליטה כפי שארע לא פעם בהיסטוריה, להסלים ולהצית התלקחות מלחמתית כוללת.
מגבלה הרסנית במקרה כזה, שמחויב להילקח בחשבון (כמו בהחלטה לתקיפה מקדימה מצידנו), אמורה להתקיים הערכה לגבי היקף הנזק, יכולת הספיגה וכושר ההתאוששות שלנו ומיד לאחר מכן יעילות התגובה – היכולת שלנו למזער את היקף שיגורי הטילים של אירן והחיזבאללה לרמה נסבלת.
אם המודל ליכולת כזאת נגזר מרמת הביצועים הסיכוליים שמופגנים בדרום הארץ, אז יש מקום לדאגה. אחוז הטילים המיורט נמוך וזאת בשל מחסור במערכות יירוט אפקטיביות. במודל הדרומי הנזק הוא מזערי בשל פני השטח, היקפי השיגורים ותכיפותם הנמוכה יחסית, אך בתרחיש מלחמתי מול אירן – עלולה מגבלת יירוט כזאת להתגלות כהרסנית ביותר.
גם אם תושג המטרה - "דחייה של ממש בתוכנית הגרעין של אירן" - ייבחן ההישג מול עלותו ויש לקוות שלא מתבשל עבורנו "ניצחון פירוס".
