ככל שאתה למעלה יותר כך אתה חשוף יותר, משפט מוכר לכל מי שעולה בסולם הדרגות. חשוף יותר כוונתו לביקורת, להערות, זה מאושיות הדמוקרטיה. הרצון של ציבור מסוים להעביר חקיקה נוספת בגין לשון הרע הינו מקל ברגלי הדמוקרטיה, סתימת פיות.
לא לשווא קמו ח"כים ושרים כנגד הצעת החוק. כשראש המוסד לשעבר,
אפרים הלוי, התבטא בצורה חריפה וברורה כנגד הקיצוניות החרדית קמו ח"כים חרדים וצעקו "גוועלד". שומו שמים, מישהו אמר בקול את ראיית עולמו ולזה קוראים הסתה?, לעמוד על דוכן הכנסת, ח"כ גפני, ח"כ מיכאלי, ח"כ אייכלר, ח"כ ליצמן וח"כ אלדד ולטעון שנשיא המדינה וראש הממשלה לא הוציאו חוצנם כלפי הדברים של אפרים הלוי בשבוע בו אנו מעלים את זכרו של ראש הממשלה המנוח,
יצחק רבין, שנרצח על-ידי בן עוולה, האין זו היתממות?.
לא הקשבתם לנאומו של הנשיא פרס בפתיחת מושב הכנסת האחרון, ולהזכירכם ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, עמד מחויך על המרפסת בכיכר ציון מול אלפי המפגינים שצווחו, גידפו וקיללו את ממשלת רבין.
האם שכחתם מי החזיק את תמונתו של רבין במדי אס.אס.? איפה הייתם אז, יפי הנפש? אולי אתם מכים על חטא??? חס וחלילה!, בסולידריות האופיינית לחרדים יש ניסיון להפוך את יום הזכרון לרבין ליום אחר. אם אתם כל כך דואגים מדוע אינכם מגנים פעולות תג מחיר? מדוע אינכם מונעים מלחמות בתוך החצרות שלכם?.
רצח רבין הוא קו השבר בחברה הישראלית. והשנה מתברר יותר מתמיד כי המחאה החברתית של הקיץ האחרון שטרם הסתיימה לא הייתה מתרחשת תחת ממשלת רבין.
האם שכחנו את
אריאל שרון שבתקופת כהונתו הייתה הנסיגה?, המחאה, השנאה, הגזרות שהוטלו עליו ועל מבצעי ההחלטה - הפולסא-דנורא של רבנים. לכם מותר ולנו אסור?, ממש לא!. כשנטורי קרטא מתחבקים עם
אחמדינג'אד, לא מכירים בציונות ובמדינה, מישהו אוסר אותם?, כשבשכונות החרדיות מודבקים פשקווילים הקוראים לציונות ולמנהיגי המדינה עויינים, זה מותר?. אין ספק שיש במדינה ציבור שחושב שהוא מעל כולם. ולא, איני מתכוון בדבריי להסית. אני מבקש להציג תמונת ראי, כי כשאתם עומדים על דוכן בית המחוקקים הישראלי ראוי שתסתכלו גם אתם פנימה.
ככל שחולפות השנים - פוחת הזיכרון
מתוך 120 חברי כנסת נכחו בישיבת המליאה המיוחדת לזכרו של יצחק רבין רק 70 ח"כים. אף כלי תקשורת לא ציין מי נעדר מהישיבה. איש איש ותירוציו יהיו אשר יהיו - איזו בושה לכנסת ישראל, למדינת ישראל ולאזרחיה. טקס הזיכרון בכיכר השנה אינו נערך ביוזמת בני משפחת רבין. המשפחה תומכת בטקסים ממלכתיים, טוענת התקשורת. וככל שחולפות השנים הולך ופוחת הדור, פחות טקסים, פחות שידורים, פחות זיכרון. אוי לנו אם נשכח!.
"תרשו לי לומר, שאני גם מתרגש. אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם, שהתייצב כאן כנגד האלימות ובעד השלום. הממשלה הזו, שיש לי זכות לעמוד בראשה, יחד עם חברי
שמעון פרס, החליטה לתת הזדמנות לשלום, לשלום שיפתור את מרבית בעיות מדינת ישראל. הייתי איש צבא 72 שנים. נלחמתי כל עוד לא היה סיכוי לשלום. אני מאמין שיש סיכוי לשלום, סיכוי גדול וחייבים לנצל אותו למען אלה שעומדים פה, למען אלה שאינם עומדים פה, והם רבים בעם.
תמיד האמנתי שמרבית העם רוצה בשלום, מוכן ליטול סיכון לשלום. ואתם כאן,בהתייצבותכם בעצרת הזו, מוכיחים עם רבים אחרים, שלא הגיעו לכאן, שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות. אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. יש דמוקרטיה, יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיו ב-29' ונתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים ולהמשיך בכך.
יצחק רבין, 1995: למצות כל אפשרות להגיע לשלום
"אני רוצה לומר, שאני גאה בכך שהופיעו ויופיעו כאן נציגי המדינות שאנו חיים אתן בשלום: מצרים, ירדן ומרוקו, שפתחה לנו את הדרך לשלום. אני רוצה להודות מפה לנשיא מצרים, ל
מלך ירדן, למלך מרוקו, שהם מופיעים כאן ומביעים את שותפותם אתנו בצעידה לשלום, אבל מעל לכל - עם ישראל בשלוש השנים ויותר של קיום הממשלה הזו הוכיח, שניתן להגיע לשלום; שהשלום נותן פתח לכלכלה וחברה מתקדמת; שהשלום הוא באמת לא רק בתפילות. הוא קודם כל בתפילות, אבל הוא שאיפת העם היהודי. שאיפה אמיתית לשלום.
יש אויבים לשלום, המנסים לפגוע בנו במטרה לטרפד את השלום. אני רוצה לומר, בלי כחל ושרק: מצאנו שותף לשלום גם בין הפלשתינים - את אש"ף שהיה אויב והפסיק טרור. בלי שותפים לשלום אין שלום. נתבע ממנו למלא את חלקו בשלום, כשם שאנו נמלא את חלקנו בשלום, כדי לפתור את המרכיב המסובך, הארוך, הטעון רגשות יותר מכל, בכל הסכסוך הערבי הישראלי: הפלשתיני-ישראלי.
זה כרוך בקשיים, גם במכאובים. אין דרך לישראל בלי מכאובים. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה. אומר לכם את זאת מי שהיה איש צבא ושר ביטחון, ורואה את כאבי המשפחות של חיילי צה"ל. למענם, למען בנינו ונכדינו, במקרה שלי, אני רוצה שהממשלה הזאת תמצה כל שמץ, כל אפשרות, לקדם ולהגיע לשלום כולל. גם עם סוריה תהיה אפשרות להגיע לשלום. עצרת זו חייבת לשדר לציבור הישראלי, לציבור היהודי בעולם, לרבים רבים בעולם הערבי ובעולם החיצוני, שעם ישראל רוצה בשלום, תומך בשלום - ועל כך תודה רבה לכם".
יצחק רבין ז"ל, עצרת השלום, תל אביב, ,4.11.95, י"א חשון התשנ"ו.
לזכור ולא לשכוח !
