בחודש אפריל 1994 היה ראש הממשלה ,
יצחק רבין, בביקור ממלכתי במוסקבה. רעייתי ואני עבדנו באותה עת בהוראת עברית בשתי כתות של סטודנטים במוסקבה, האמורים להשתלב בשנת הלימודים הבאה באוניברסיטאות בישראל.
בלו"ז של
יצחק רבין נכללה פגישה עם הסטודנטים. אנשי השגרירות ושלוחת "נתיב", שארגנו את הלו"ז לאותו יום, כנראה רצו לדחוס בין פגישה לפגישה "מפגשון" בעל ערך חינוכי. הם העריכו, שעשרים דקות זה בהחלט זמן סביר ל"מפגשון" עם כארבעים סטודנטים.
אנחנו המורים, וכמונו גם הסטודנטים, ציפינו שיצחק רבין ישא נאום קצר ובזה יסתיים הביקור. רבין הפתיע את כולם. הוא פתח בבקשה לנוכחים - "לי מאד חשוב לשמוע אתכם".
בעברית מדדה על קביים של תלמידה בראשית צעדיה בלימוד שפה חדשה , פתחה בוגרת תואר ראשון בפיזיקה, המתכוננת להמשך לימודיה בטכניון בחיפה. רבין העביר מבט לעבר השעון וביקש מהנאספים סליחה. הוא פנה לעוזרו, מר שמעון שבס, ולחש לו שידאג לכך שיחלצו אותו מהפגישה הבאה המזומנת לו, כדי שיוכל להישאר לפחות עוד שעה בשיחה עם הסטודנטים.
אינני יודע עד היום מאיזו פגישה הצליח שמעון שבס לחלצו, ומי היה המכובד, שנפגע כי בוטלה או נדחתה לו הפגישה. הייתי עד לחמיצות פנים של אנשי השגרירות, שמר שמעון שבס העמיד אותם בפני עובדה, כי יצחק רבין נשאר בשיחה עם הסטודנטים, והלו"ז חייב להשתנות.
אני כן יודע, שבניגוד לתכנון המקורי נשאר יצחק רבין כמעט שעתיים עם קבוצת הסטודנטים. היה לו חשוב, שכולם יוכלו להשמיע את אשר יש להם לומר.
לא עוד V
רגע מרגש היה, כשאחת הסטודנטיות ביקשה מיצחק רבין לספר קצת על עצמו. הוא הוכיח יכולת הוראה מופלאה כשריתק את הסטודנטים. זה לא היה קל לרתק קהל כשעתיים, כשאוצר המלים שלהם בעברית אינו גדול.
רבין חש איפה קיימת מעידה של אי הבנת מילה או משפט, וביקש שנסייע בתרגום. זה היה מעמד מרגש כשרבין משתף אותם בחלום נעוריו - בהיותו בגילם של הסטודנטים - חלום להיות למעשה סטודנט באוניברסיטה כמו כל אחד מהנוכחים כאן באולם.
חלום שכמעט קרם עור וגידים בתום המלחמה ב-1949, כשהוא היה מצויד במלגת לימודים בתחום הנדסת מים. בדיבור איטי הוא שיתף את הקהל , שהבחירה בהנדסת מים נבעה מראייתו את החשיבות ,שיש למקצוע הזה בפיתוחה של המדינה העתידה לקום . מדינה שתיאלץ להתמודד עם בעיות קיומיות של מים.
הוא שיתף את הקהל הצעיר בלבטיו ובהכרעה, כשבסופו של דבר הביאה אותו למסלול אחר של נתינה לחברה, מסלול של נתינה בצבא ובשירות הציבורי. מסלול קשה,שבסופו של דבר הביא אותו גם לכס ראש הממשלה.
נושא המים מילא מקום מרכזי בסיפורו על התקופה, בה היה מפקד חטיבת "הראל-פלמ"ח", שמאות רבות מחבריה נפלו במאבק על פריצת הדרך לירושלים, עת ליוו שיירות כדי להביא מזון ומים לעיר הנצורה.
מה שזכור לי מאותה פגישה של כשעתיים זה הקשב הדרוך משני הצדדים. קהל סטודנטים נרגשים מפגישה עם ראש ממשלה, וראש ממשלה המתרגש מקהל הנאספים.
ומה שעוד זכור לי, שבצידי האולם נעים באי נוחות אנשי שגרירות ואנשי "נתיב", כי ראש ממשלת ישראל שיבש להם את הלו"ז.
אני לא ראיתי כאן שיבוש לו"ז , אלא אדם יסודי, שנתן לסגל הדיפלומטי המנוסה שיעור איך עובדים ביסודית, ולא מסתפקים בציון V של פגישה עם סטודנטים.