'להשחית'? תשאלו, הלא אין קשר בין עסקים
קטנים לפוליטיקה
ארצית ומוניציפלית.
לא מדויק! המון פוליטיקאים מעורבים בוועדת הכלכלה והכספים, ומעבירים חוקים העשויים להקל או להחמיר על הסקטור העסקי. לפוליטיקאים שבמקורם מגיעים מחממות
מוניציפליות יש כוח וסמכות ריבונית להצביע ולבחור בכל חקיקה כלכלית, מיהו קהל היעד לו הם מנסים לעזור, ולחלופין - מיהו קהל היעד עליו הם מנסים להקשות ואני לא מדבר על מינויים ופרויקטים מפוקפקים. הנגזרות של חקיקות אלו, מתבטאות ברישיונות, בזיכיונות ובתקנים שונים, וזו רשימה חלקית... שעשויים להיווצר יש מאין ולהעמיס על הביורוקרטיה הארוכה גם כך עליכם בעלי העסקים.
לכאורה, תשאלו, 'הלא פוליטיקאים נבחרים על-ידי הציבור, כך שלעולם האינטרס הציבורי יחפוף את האינטרס הפוליטי?' ולא היא. התקשורת המסורתית גורמת לציבור לראות את הפוליטיקאים כמושחתים ומצורעים המשרתים קבוצות שוליים בחברה. האזרח הקטן אומר לעצמו, שרובם ככולם מושחתים, ובטח ובטח שאני לא אעזור להם 'המצורעים' תקציבית וכלכלית לרוץ ולהתמודד ולהצליח. בנוסף, האזרח הקטן איננו מבין גדול בחקיקה ובכלכלה והוא עסוק בהתמודדות עם המינוס בבנק ומחנק האשראי. אין לו הפנאי להיכנס להרפתקה כלכלית שתסייע למועמד כזה או אחר שהוא מאמין לו.
אם כן, אותם פוליטיקאים ישרים הרוצים לרוץ, נתקלים בחוסר פרגון והיענות מצד הציבור ובלחץ בלתי פוסק להטות אותם מקריירה פוליטית לטובת עיסוק בעסקים. אלו מהפוליטיקאים הישרים אשר גילו עמידות מול מסכת הלחצים הציבורית לפרישה מהמירוץ הפוליטי, עסוקים בניסיונות לגייס כסף מינימלי לקמפיין קטן שיאפשר להם לקבל חשיפה.
כאן זוהי ההזדמנות שלכם לפעול... הם משוועים לאיזה עסק 'תמים' קטן שיעזור להם, כזה שיאמין בהם ולא יבקש מהם בקשות שיש בהן
ניגוד עניינים עם הבוחר, תמימים...
בלי טביעות אצבע... אומנם, אין לכם את ההון הפנוי הנדרש לסיוע לקמפיין של מועמד כלשהו לבחירות, אולם אתם עושים עסקים עם חברות ותאגידים שונים, שלרוב, יש להם סניפים ברמה ארצית. מן הסתם, תיעזרו ברשת משאיות שתעזור לפרוק את סחורתכם? אולי תיעזרו במחסנים שישמרו את תכולת המוצרים שהזמנתם מחו"ל? אולי תיעזרו בתוכנות שונות תאגידיות לניהול עסקים וניהול חשבונות? אתם הרי עסקים קטנים ובינוניים, ואין לכם הון עצמי דיו לממן את השירותים לעיל באופן ישיר. בל נשכח, שאתם מעסיקים משרדי רו"ח ועו"ד ויח"צ במיקור חוץ והרי לכם שלל הזדמנויות דרכן תוכלו להתקשר עם אותם תאגידים בערוצים 'אחוריים'.
איך מתחילים? בררו, מבין התאגידים איתם אתם עובדים, מה הם האינטרסים הפוליטיים הכלכליים שיסייעו לשרת באופן ממוקד סמוי את אותו תאגיד ואשכול עסקיו. לאחר מכן, תאמו פגישה והציעו את 'שירותכם', תתפלאו עד כמה הם ישמחו לדבר איתכם, במיוחד כאשר חקיקה נכונה תחסוך להם מיליונים על חשבון הציבור.
השירות שתספקו יהיה איתור מועמדים נקיי-כפיים ללא עבר פלילי ואימוצם ברמה המוניציפלית והארצית. תשאלו, 'מהו היתרון שלנו, בהשוואה לאותם תאגידים? הרי גם הם יכולים לאמץ באופן רשמי מועמד פוליטי לרשות מקומית או ארצית? למה הם צריכים את התיווך שלנו?' - ובכן,
מה שיפה בכם, זה שאתם לא מותירים טביעות אצבע ואף אחד לא יחשוד בכם. אתם קטנים ואף אחד לא שמע עליכם וחקיקה כלכלית יזומה מצידכם נשמעת מופרכת. גם אם יש לכם הון פנוי ואתם ברווח, לא באמת תוכלו להשקיע ולאמץ מועמד לקמפיין מקומי או ארצי שעלויותיו הן מינימום מיליון שקל.
אגב, לא תמיד תצטרכו ליזום את המהלך, לעתים תקבלו הצעה עסקית לפיתוי מועמד מצד התאגיד עצמו או אולי משרד יח"צ/לובינג שעובד איתו, זו תהיה חבילה בה ישנו 'מקל' אמנם, אולם הוא יהיה עטוף בגזרים רבים תמריציים, שעשויים להיטיב לעסק שלך, הצעה שקשה לסרב לה כאשר אתה מצוי במחנק אשראי. כולם מרוויחים, התאגיד המאמץ פוליטיקאי ללא טביעות אצבע והעסק הקטן שלך, שנהנה משיתוף פעולה רחב יותר בערוצים שונים מצד אחד התאגידים. והציבור? עזוב, מה הוא מבין, למי אכפת, אדם לאדם זאב, מדינה מושחתת, יש לך אישה וילדים, שכחת?
מרחרחים ושולחים שליחים... הירשם למפלגה הדומיננטית בסקרים או לחלופין למפלגת השלטון. זהו תיק השקעות לטווח ארוך, ואתה במינימום סיכון, שכן 'התמיכה' שתציע אינה באמת הכסף האמיתי שלך, אתה רק בלדר של תאגידים שונים או של מקורבים שלהם ברמות שונות והמצפון שלך יכול להיות נקי. 'רגע', תשאל, 'אנחנו מדברים על שוק תחרותי, לא? פתאום ההצלחה של העסק שלי תלויה בעניין חיצוני שאיננו קשור לטיב המוצרים שאני מייצר? בנוסף, האם התאגיד לא יחשוש לקיים התקשרויות עסקיות איתי, התקשרויות שאינן בהכרח 'רווחיות'? הוא עשוי להפסיד ואולי גם לקרוס לכאורה?'
תשובתי שלילית. התאגיד יציב, שכן הוא פועל בשוק
ריכוזי, וממילא לא אכפת לו להתקשר איתך עסקית, גם אם הרווח שלו ממוצריך שולי. מה שחשוב לו, זה השירות המיוחד שלך, שיכול לחסוך לו מיליונים ויותר בחקיקה 'נבונה' שאותו פוליטיקאי או חבריו ייצרו למענו. נכון, זה לא תחרותי ושוק חופשי ודמוקרטי, אבל תתעורר, אנו חיים כך עשרות שנים ויותר. חוץ מזה שכמעט שאין סיכון,
הרי אין טביעות אצבע ואפילו אין את כוח האדם המבקר והחוקר להתחיל לחקור 120 חברי-כנסת ועוד כמה אלפי מועמדים לרשויות מוניציפליות. האוצר לא יאשר ובצדק, זו הרי הוצאה גדולה מדי על חשדות בלבד, אין לדבר סוף.
תשאלו, 'נניח שמצאנו מועמד, לאיזה משרדים הכי כדאי לדחוף אותו?' - פשוט, החקיקות מתנקזות למשרד האוצר ולוועדות הכלכלה והכספים, לכן, אלו המומלצים שלי. כמובן, כל משרד ממשלתי קשור לוועדות הנ"ל ותמיד קיימת אפשרות למועמד לבצע מינויים 'רגישים' לתפקידי מפתח במשרדו. אגב גם ברמה המוניציפלית יש הפתעות...
אז איך מגיעים אליהם לאותם מועמדים? מרחרחים, שולחים שליחים לאסיפות מפלגתיות ומאתרים מועמדים נקיי-כפיים 'עוברי מסך' שתוכלו לייצר איתם כימיה. לפעמים, תצטרכו להגיע לאירועים ולהצטלם ולתת מתנה, אבל את תשכחו את המעטפות במזומן וטובות ההנאה בלעדיהן יהיה לכם קשה לשרוד ולהצליח בהתקשרות עם התאגיד. אז נכון, אתם עשויים להיות שותפים ישירים להשחתת המערכת הציבורית, נכון, אבל גם כך, התקשורת הצינית אומרת שכל הפוליטיקאים מושחתים והמדינה מושחתת, אם אתה לא תעשה את זה, המתחרה שלך יעשה את זה, אסור לך לקחת סיכון ולפספס הזדמנות שכזו, יש לך הרי אישה וילדים, נכון?
