קו ישיר מהאוטובוס לשירותים

בשירותים ציבוריים אפשר להפריד בין גברים לנשים? אפשר. בבתי-חולים אפשר? אפשר. בבתי-כנסת? גם אפשר. ובאוטובוסים?

ומה בכלל הצעקה הגדולה הזו על הפרדה באוטובוסים כאשר בחלק ניכר מחיינו אנו מסכימים ואפילו יוזמים, כחלק ממציאות או "מתוך הרגל", הפרדה בין נשים לגברים?

ההבדל הניכר בין האוטובוסים לכל השאר הוא ההרגשה שההפרדה באוטובוסים איננה בין בני אנוש שווים, אלא ההפרדה היא מעמדית, הבנים למעלה והבנות למטה, בנים מקדימה והבנות מאחור. ההבדל הניכר הוא ההרגשה שההפרדה באוטובוסים איננה הפרדה בין מינים שונים של אותו מעמד, אלא הפרדה בין-מינית המקנה למין הגברי עליונות על המין הנשי, וכאן בדיוק חייבת החברה להתערב על-מנת לשים קץ לתופעה הזו.

רוצים הפרדה מוחלטת? שבו בתא המטען

גברים שאינם רוצים לשבת בקרבת נשים, יישבו נא הם מאחור, מצידי שייכנסו דרך חלון המילוט, אך יאפשרו לנשים לעלות בנוחות בדלת הקדמית, לשבת בקדמת האוטובוס, ולרדת כרגיל, בדלת האחורית.

יש לאפשר לגברים החפצים בהפרדה מוחלטת לנסוע בתא המטען של האוטובוס או על גג האוטובוס (יש קורסים מזורזים לשיטה הזו בהודו), וכך יוכיחו לכולם שתורתם לא נועדה להשפיל אף אחד אלא לכל היותר אותם עצמם.

אפשר להחזיר את הסולמות לצד האחורי של האוטובוסים, ואת האגזוזים העולים למעלה, וזאת על-מנת לשפר את האחיזה, לחמם את הלב ולקבל מספיק עשן וכך לחסוך בסיגריות.

את בעיית ההצצה האפשרית מדפי התהלים או התפילה אל "עזרת הנשים" אפשר לפתור בקלות על-ידי כיסויי עיניים ("פרה עיוורת") או אפילו סתרשנים (משקפי שמש), באמצעותם אפשר להסתכל לכל כיוון מבלי שאיש רואה היכן ממוקד המבט.

שורה תחתונה: קבוצות, קהילות החפצות להפריד מסיבות כלשהן בין גברים לנשים, שחורים ללבנים, שמנים לרזים – תוכלנה לעשות זאת: (א) בהסכמה; (ב) באופן שהצד היוזם את ההפרדה מתעדף באופן ברור ומובהק את הצד שעלול להיפגע ממנה, כך שיהיה ברור לכל שהוא זה הנושא בנטל ההפרדה, ושההפרדה אינה מדירה איש (או אישה), לכל היותר מדירה המפריד עצמו, מתוך בחירתו הוא, מהחברה הכללית.

הפרדה איננה חובה, אך בהרבה מקרים היא אפשרית ולעתים הכרחית, אפילו מסיבות של דת ומסורת. אך אפליה "אידיאולוגית", עלבון "על-פי ההלכה" וביזוי עם "הכשר של בד"ץ" - לא בבית ספרנו, אלא אם האפליה היא עצמית והעלבון הוא עצמי.