המביא דבר בשם אומרו "פרופ'
שמעון שמיר, לשעבר שגריר ישראל במצרים" - כתב דרור אידר בטורו
בישראל היום - "אמר השבוע בראיון ל
רזי ברקאי: ' נכון לומר שהמהפכה הגדולה של כיכר תחריר הייתה מקסם שווא. אלפי צעירים סימפטיים מהרבה בחינות, אבל נאיביים ... והטלוויזיה ניפחה את מעשיהם במידה כזאת, שלפחות במערב חשבו שזאת מצרים. זאת לא מצרים ... כפי שהבחירות מראות ... אין אביב ערבי; יש אביב איסלאמי. והצעירים האלה - שפשוט לא הבינו לאן מעשיהם מוליכים, כמו שגם היום הם לא מבינים לאן ההפגנות מוליכות - סללו למעשה את הדרך לשתי קבוצות אוטוריטריות: לאיסלאמיסטים ולצבא, שזה בדיוק ההפך הגמור ממה שרצו להשיג ... אני חושב שבעיקר הטלוויזיה הצליחה להקרין תמונה כוזבת של מה שקורה במצרים ...'".
וחותם אידר: "ועלה בדעתי שאותם דברים יכול היה לומר גם על המחאה החברתית אצלנו בקיץ האחרון ...".
המביא דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם.
חוסר מזל
אומרים, שהכי גרוע - להיות ההרוג האחרון במלחמה. דיוויד אמנואל היקמן, בן 23, מגרי נסבור, צפון קרוליינה, הוא, רשמית, ההרוג האמריקני האחרון במלחמה בעירק. היקמן - לוחם בחטיבה 325 בדיוויזיה המוטסת 82 - נהרג בארבעה-עשר בנובמבר בהתפוצצות מטען-צד בבגדד.
ארצות-הברית איבדה כ-4,500 אנשים במלחמה - וביניהן נשים. לפי סוכנות אסושייטד פרס, הגיל הממוצע של ההרוגים האמריקניים היה 26 כשליש מהם היו מתחת לגיל 22, ורק 511 היו מעל לגיל 35.
כפי שאמר, במהלך ביקורו בארצנו, פרופ' ג'יי ויליאמס, ידידי האמריקני: "היו נחמדים לאמריקה; וָלא - תביא גם אליכם דמוקרטיה".
מפקד - יש רק אחד
יחידה צבאית - ולא משנה מה גודלה, תמיד יהיו בה שני חיילים, לפחות - כדי שהבושה תניעם קדימה. וליחידה כזו יש רק מפקד אחד, כמעט כל-יכול. המפקד - אם יש שכל בקודקודו - מקשיב ליועציו, מתכלל את עצותיהם עם דעתו, מחליט, ופוקד.
כך לגבי ייעוץ משפטי (שהנו רק ייעוץ - למרות הדמגוגיה של השלטון חוקניסטים), לגבי הרופא, לגבי השליש, לגבי קצין המודיעין ... וגם לגבי הרב. למרות הבדלי הגיל (לרוב - המפקד צעיר מהרופא ומהרב), הבדלי ההשכלה (הוא נחות מהם) ועוד הבדלים ניכרים - הוא המפקד, והם רק יועציו. עליו חלה האחריות להוביל את יחידתו, ולנהלה בשגרה ובקרב - והפקד אינו יכול להתחלק באחריות זו.
לא הייתי רוצה להיות במקומו של מפקד, שיפעל בניגוד לעצות הרופא היחידתי. באותה המידה, יש נושאים שבאחריותו של הרב (כשרות, שבת ועוד), שלא סביר לפעול בניגוד לדעתו - כי אנחנו במדינה יהודית.
בחירום ובשגרה - אחראי המפקד לביצוע משימותיו ולניהול יחידתו לפי חוקי הצבא והמדינה. לכן, תמוהה בעיניי ההתעסקות הרבה בסוגיה הטפלה של שירת נשים בצבא. מפקד נבון היה פוטר את הצוערים, שלא רצו לשומען (כעשרה, לכל היותר - מול עשרות צוערים דתיים, שנותרו באולם), מהכורח, ולא הייתה נולדת ההמולה. כפתגם, שהיה חביב על אבי המנוח: טיפש זרק אבן לים, וארבעים חכמים לא ימשוה.
וכנראה, בעיה למצוא, אפילו בבה"ד 1, מפקד נבון.
אלא אם צודקים מי שטוענים, שהצבא של גנץ ושל ברק יצא למתקפה נגד הדתיים, ומשתדל להכות בהם בכל מקום ובכל עת. לפחות, נחמה פורתא, בגזרה זו הוא מנצח ... בינתיים.
מינוי תמוה. עיתוי תמוה
ההודעה על מינוי תא"ל ניצן אלון למפקד פיקוד המרכז תמוהה,. היה ברור לכל, שממנים קצין בעייתי, שיצר לא-מעט פרובוקציות בגזרת יהודה ושומרון, לתפקיד רגיש במיוחד, כיוון שביהודה ובשומרון גרים מאות אלפי יהודים.
אין עשן בלי אש, והאוגדונר אלון הצליח להוכיח, כי הוא אויב ההתיישבות ביהודה ובשומרון. אפילו אם הוא ראוי לקידום - רמטכ"ל ושר ביטחון נבונים לא היו ממנים אותו לפיקוד המרכז. מצד שני, מעולם לא טענתי, שצבאנו המפואר מנוהל בתבונה, או שאינו סניף של המפלגה, ומינויים אינם נעשים בו בשיטת חבר-מביא-חבר-מביא-חבר.
מינוי אלון הוא עוד נדבך חשוב בפוליטיזציה של צבאנו, הנמשכת מאז ימי המדינה-בדרך.
"כי הוא יכול!"
מדוע דרש חמא"ס את שחרורם של אלף מחבלים תמורת
גלעד שליט?
הסביר ח"כ (האיחוד הלאומי) פרופ' (לרפואה) תא"ל ((מיל.))
אריה אלדד: "התשובה טמונה בקורס 'מבוא לפיזיולוגיה' שנה א' בווטרינריה - למה הכלב מלקק את איבריו המוצנעים? כי הוא יכול!"
ח"כ אלדד כינה את הלחץ הציבורי לשחרור שליט, "פסיכוזה המונית ולא רֵעות ואחווה בעם".
בעניין שליט "חווינו פסיכוזה לאומית, שהפכה את הנושא לתוכנית ריאליטי" - קבע ד"ר בועז גנור, ראש המכון למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה.
שניהם דיברו בכנס "מדינת ישראל בעסקות שבויים עם ארגוני טרור" לזכרו של
בנימין גיבלי, שהיה ראש אמ"ן, במכון למדיניות נגד טרור.
לדברי ח"כ אלדד, בפרשת שליט "לישראל הייתה בעיה בכך שוויתרה על מחשבה מחוץ לקופסה, על דרכים שהן לא אופציה צבאית או עסקת חילופין. הצעתי, שישראל תיתן אולטימטום לחמא"ס: אם לא ישחרר את שליט, בכל שבוע נוציא להורג בעזה ראש חמא"ס אחד. מול טרור אפשר להפעיל טרור".
עוד יצא ח"כ אלדד נגד נתניהו, וכינה אותו, "חסר עמוד-שדרה". הוא הכריז, "יש להגיש תביעה ייצוגית של כל מי שקראו את מקום תחת השמש. הם דורשים את כספם בחזרה!"
"לא הגיוני שהמערכת לא ידעה במשך חמש שנים היכן נמצא שליט. כנראה, פשוט לא היו מנהיגים, שרצו לקחת סיכון לפעול שם" - קבע ד"ר גנור, שהסכים עם ח"כ אלדד ועם העיתונאי רונן ברגמן, כי ממשלת ישראל נלחצה, ולא פעלה מחוץ לקופסה.
אכזבה מרה
בעוונותיי, יש לי כרטיס הנחה לתחבורה הציבורית. כל פעם, בשנים האחרונות, שניסיתי להותיר את מכוניתי בחניה ליד ביתי, ולהשתמש בתחבורה הציבורית - נחלתי אכזבה מרה. נסעתי ברכבת לאשקלון, והתגעגעתי לרכבת העמק; סיימתי לקרוא ספר עב-כרס, והרכבת טרם הגיעה לאוניברסיטת בן-גוריון; וכשרציתי להגיע שוב לב"ג, הוכרזה שביתה פראית, או תיקנו את המסילה, או שניהם.
אפילו נסיעות קצרות - בתוך השרון, חבל מגוריי - הופכות לבעיה. גם כלכלית, כנראה, הנסיעה בתחבורה הציבורית אינה משתלמת. ועתה התבשרנו, שמחיר הנסיעה באוטובוסים יעלה, בתחילת 2012, בשיעור שלושה-ארבעה אחוזים.
יכול להיות, שיש הסבר כלכלי לזה בהאמרת עלויות ובסיפורים של מדד. ההיגיון אומר, שזה צעד אווילי. צריכים לעודד את הנסיעה בתחבורה הציבורית - גם במחיר סבסודה (ועקרונית, אני נגד סובסידיה למצרך, אלא רק לנצרך).