מחלקה ראשונה <span style='font-weight:normal;'>[12.10.01]</span>: <br>מי מאיים על בנק טפחות; קרקעות באפילה

כסף, קשרים, פוליטיקה ונאמנויות מתערבבים לא פעם זה בזה. לדברים ניכרת חומרה מיוחדת, כאשר משתרבבים בכל העיסה הזו שמם של בכירים במערכת הפוליטית. זה המקרה גם הפעם, כפי שיובהר להלן. הפעם מדובר ביו"ר ועדת הכספים של הכנסת, יעקב ליצמן.

בנק טפחות הגיש תביעה כנגד אחד מלקוחותיו - הקבלן קיבוס. העילה: אי פרעון הלוואה במועד. המדובר בחוב בסכום כולל של כ-200 אלף דולר. הבנק הגיש תביעה כנגד הלקוח, וגם כנגד הערבים. הבנק זכה בתביעה. הלקוח, חרדי, ביקש להעביר את הסכסוך לבית דין צדק של העדה החרדי. גם לזאת הסכים הבנק וגם כאן זכה.

למרות זאת, הבנק לא קיבל את כספו, ועקב זאת החל לנקוט הליכים נגד החייבים ונגד הערבים. זה היה השלב שבו החלו גורמים שונים ובעלי קשרים להפעיל לחצים על הבנק. גם לחץ (טלפוני) מתון, וגם מכתבים מפורשים.

נודע לי, כי הלחצים מופעלים מצד גורמים הקשורים ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת, יעקב ליצמן. המדובר במיוחד בערבים שנדרשו לשלם כסף, במקום החייב העיקרי. אחד הערבים הוא אחיו של ליצמן, ומכאן הרגישות הרבה.

לפני מס' ימים קיבל הבנק מכתב, ובו איום גלוי - לא פחות ולא יותר מאת בית דין צדק שע"י העדה החרדית: אם לא תרד מהלקוח ומהחייבים, נטיל עליכם חרם.


וכך נאמר מפורשות באותו מכתב (ציטוט):

"הנדון: עיקול על כספי משה ופסיה פרלמן

בפקודת ביה"ד עליכם לבטל את צו עיקול והוצל"פ על כספי הערבים פרלמן ולשחרר הכסף מיד, כפי מה שפסקו בביה"ד מועצה"ד מתאריך י"ז טבת תש"ס שעיכוב ההליכים חל גם על הערבים.

ובמקביל להמשיך להתדיין בפני ביה"ד לממונות במועצה"ד ירושלם [ירושלים השלמה, י.י.] כפי שהתחייבתם כמה וכמה פעמים בפני ביה"ד של העדה החרדית.

ואם לא יעשה כן יוציא ביה"ד דע"ת [דעת תורה, י.י.] שיש לפי תורה איסור לעשות כל עיסקה שהיא עם בנק טפחות כד"ת".

המכתב הזה היה שלב נוסף, במסכת הלחצים שהופעלו על הבנק. נודע לי, כי ח"כ יעקב ליצמן עצמו פנה לפני מס' שבועות אל הנהלת הבנק בבקשה לבוא לקראת החייבים והערבים, כדי שניתן יהיה להביא את התביעה לכדי סיום חיובי. הוא נענה בכתב על-ידי מנכ"ל הבנק.

ואכן, לאחר דין ודברים ומו"מ שהתקיים בין הצדדים, סוכם ערב חג הסוכות, בין הצדדים, להביא בכל זאת את העניין לבית הדין הרבני, כדי שהוא ייפסוק בעניין זה (במקום בית משפט "רגיל"). בבנק בטוחים כי גם בית הדין הרבני יחייב את החייב ואת הערבים לפרוע את ההלוואה.

ובכל זאת אנו נותרנו עם טעם רע: מדוע פנה ח"כ ליצמן לבנק. ליצמן מסר בתגובה, כי היא פנה כדי לשכנע את הבנק לסייע לאחד הערבים. הוא ציין, כי הדבר אינו נוגע לאחיו - שגם הוא ערב. דבר זה, אגב, משולל יסוד, שכן ברור כי הפתרון שיחול על הערב ההוא ישליך על האח-הערב.