בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
משלל הדעות שהתפרסמו והוצאו לאור בתקשורת, דעתו של הרב חיים נבון צרמה לליבי באופן אישי. האופן בו דחק הרב מגזר שלם הצידה, והוסיף וטען שהמחאה איננה אמיתית ואינה נובעת ממניעים אנושיים, גרמה לשבר עמוק אצלי
|
מחאה גם של דתיים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
קיץ 2011 סוער למדי. גלעד חזר הביתה, העולם הערבי עבר תהפוכות וגם אצלנו סערו הרוחות. אזרחי מדינת ישראל היקרה קמו בבוקר וגילו את בעיית יוקר המחיה, קשיי היומיום, מחירי הדירות, משכורות הרופאים. מדינה שלמה יצאה החוצה והחליטה למחות נגד העריצות, הטייקונים, בעלי המניות שתמיד יצרו את התמונה האשלייתית שהמציאות מושלמת. הרוחות התלהטו, האשמות נזרקו, האחריות נתלתה באוויר, התומכים תמכו, המתנגדים התנגדו, הפוליטיקאים חיפשו את מקומם, הסלבריטאים רכבו על הגל, האזרח הקטן נבלע בתוך כל האנרכיה התקשורתית והסערה הציבורית, המצוקה הנפשית של העובד הממוצע שקם כל בוקר לעבודה ומתקשה לפרנס את ביתו לא נשמעה. מדוע צרמה לי דעתו של הרב נבון בלטה מעל מגוון הדעות דעתו של הרב חיים נבון בכינוס שעסק בקיומו של "הקול הדתי" בסוגיות חברתיות. מעל דוכן הנואמים הגדיר הרב את המחאה: "המחאה החברתית היא מחאה של מפונקים!" בהמשך דבריו טען כי: "המוחים הינם מפונקים שרוצים לטוס לחו"ל כל שנה ובוכים על כך שאינם סוגרים את החודש". איני יודעת אם הרב ביקר לאחרונה בבנייני המועצה האזורית שומרון ונכנס לסקירה מרחבית במחלקת הרווחה. האם הוא עבר על נתוני האבטלה בעיר אריאל?! או על ממוצע השכר ביישובי הר חברון? המציאות איננה מזהירה! משלל הדעות שהתפרסמו והוצאו לאור בתקשורת, דעה זו של הרב נבון צרמה לליבי באופן אישי. האופן בו דחק הרב מגזר שלם הצידה, והוסיף וטען שהמחאה איננה אמיתית ואינה נובעת ממניעים אנושיים, גרמה לשבר עמוק אצלי. עד שסוף-סוף לראשונה, כלל המגזרים, העדות והדתות התאחדו! וזה לא היה בעקבות קטיושות בצפון וקסאמים בדרום. גם פה נשמע אותו קול סיקריקי וקנאי שזכור לנו מירושלים של המרד הגדול, אותו קול שמנע את האחדות, העוצמה והרוח של העם לאורך כל ההיסטוריה. מתי יגיע היום בו נהיה מאוחדים? במרוצת השנים האחרונות, בכל מערכת בחירות אנחנו נתקלים בקמפיינים הקוראים לאחדות ולביטחון, ליצירת שלום ועוד כהנה וכהנה הצהרות ללא אחריות. הבקשה לאחדות חברתית וליצירת ערבות הדדית בקרב תושבי המדינה אף פעם לא הושמעה כיומרה של אחד ממנהיגי הציבור. מתי יזרח אותו יום שבו לא נהיה מפורדים, מפוצלים, נשאף להיות ערבים זה לזה? מתי נזכה ליום בו הכאב שלנו ינבע מאותו כאב של השכן הנכה, הקבצן מחוץ לסופר, הרופא במיון שעושה ארבע משמרות לילה בשבוע, הכאב והדאגה יפרצו את גבולות ה"אני" ויופיעו במישור הציבורי? מתי נרגיש את אותה "רוח ישראלית" שאליה התכוון טל ברודי? את היחד הזה שמשמר אותנו כבר אלפי שנים, משימה ציבורית שנוגעת בכל פרט ופרט במדינתנו היקרה! האם קיץ 2011 היה בסופו של דבר ענן שהוריד קצת גשם והמשיך הלאה, או שמא המים הפכו לאגם ויצרו נקודה חדשה למחשבה?
|
תאריך:
|
17/01/2012
|
|
|
עודכן:
|
18/01/2012
|
|
אילנה פיין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מאוכזב
|
18/01/12 16:12
|
|
ואולי, טור זה נכתב בסמוך לאירועי "ההחמרה" החרדית החדשה, בשמה החדש: "הדרת נשים". ואולי, ההחמרה "הרגילה", היא הביאה ל"החמרה" החדשה, בשמה החדש: אלימות.
|
|
|
אפתח בגילוי נאות: אני אחד המרואיינים בסרט תיעודי זה, בהיותי בין הראשונים שהגיעו ליהודה ושומרון ומאוחר יותר לעזה וצפון סיני, והייתי בין אלה שהניחו היסודות ל"שלטון החוק" בשטחים אלה. בתפקידיי הרבים, החל כתובע צבאי, שופט צבאי ויועץ משפטי ברצועת עזה וצפון סיני, במשך תקופה של 10 שנים 1977-1967 - בדרגת סא"ל, הייתי שליח צה"ל והמדינה בשטחים שנכבשו ב-1967. ההנחיות שקיבלנו מהפרקליט הצבאי הראשי דאז אל"מ מאיר שמגר (נשיא בית המשפט העליון - בשלב מאוחר יותר) היו לשמר את החוק והמערכת המשפטית המקומית ולהוסיף עליה את צווי הממשל שעיקר עיסוקם וחיוניותם בשלבים הראשונים היו שמירה על האינטרסים של צה"ל וביטחונו.
|
|
|
מאז תקיפתו של ח"כ אמסלם את היהדות החרדית - ואף את מפלגתו שס, אני תמה על מה כל המהומה שלו. הסיפור הזה - ששס היא "יסמן" של ה"ליטאים" החרדים, היה פעם אמיתי ומשפיל אבל מאז עברו הרבה מים בירדן, בקישון ובירקון ושס משמיעה ועושה דברים שהם מנוגדים ל"דגל התורה". גם הסיפור ששס היא "מפלגה קיצונית שאיננה נשמעת לרב עובדיה" הוא שקר מצוץ מהאצבע. כל מה שבשס מחליטים עובר דרך הגר"ע יוסף. יכול להיות שפה ושם יש אי אילו מניפולציות של העסקנים מש"ס אך באופן כללי הכל עובר דרך הגר"ע יוסף.
|
|
|
בעוד האקטיביזם השיפוטי והוויכוחים סביבו מציתים מדי פעם מחלוקות ותופסים כותרות, מתנהל בשקט-בשקט מהלך אחר ומשמעותי לא פחות. "סיפוח זוחל" אפשר לקרוא לו, כאשר בכירים במערכת המשפט הופכים את עצמם למחוקקים בנוגע למעמדה של המערכת עצמה ושל העומדים בראשה. שתי דוגמאות בולטות לכך התרחשו בחודש האחרון.
|
|
|
יאיר לפיד שהודיע בשבוע שעבר על כניסתו לפוליטיקה התקבל ברגשות מעורבים. לצד לא מעט דברי פרגון, בעיקר מצד קולגות בכלי התקשורת שבהם עבד, היו גם לא מעט התבטאויות חמוצות.עיקר הביקורת על לפיד היא הצלחתו הכלכלית. דוגמה לכך היא הטור של שי גולדן במעריב שבו הוא משתלח ביאיר לפיד בעיקר על הצלחתו הכלכלית. זה מתחיל בכותרת הישראלי הצבוע - לפיד השבע והעשיר מתקרנף ומתחסד בשם מי שמרוויחים פחות מעשירית ממנו. יאיר, אתה אליטה שמנה, מדושנת ונטולת דאגות כלכליות ואחר כך ממשיך גולדן להכות בלפיד על שהעז להתפרנס יפה ולהצליח בעבודתו.
|
|
|
|