תארו לעצמכם את המחזה הבא: אדם נבחר ליו"ר של בנק ומודיע, שמעשהו הראשון יהיה לשתות וודקה, ושבעצם הוא עובד אצל סגנו שיש לו גם עסקים פרטיים משלו. לא יעלה על הדעת, נכון? אבל זה בדיוק מה שקרה (יום ד', 25.1.12) באיגוד הכדורסל. אבנר קופל נבחר ליו"ר, אמר שהוא הולך לרוקן כוסית והבהיר שבעצם הוא עובד אצל סגנו שהוא גם יו"ר
מכבי תל אביב,
שמעון מזרחי.
נגד קופל תלוי ועומד תיק בחשד לעבירות מס, שהועבר להכרעת הפרקליטות. זה לא הפריע לקומבינטורים באיגוד הכדורסל להדיח את היו"ר שלמה שני, שלושה חודשים לפני תום כהונתו, ולמנות את קופל. קופל הוא יו"ר מינהלת הליגה, גוף שמקבל כסף מאיגוד הכדורסל; הוא לא הודיע שיתפטר מתפקיד זה ולא התחייב שלא לשתול יו"ר-בובה במקומו. זה לא הפריע ל-35 חברי הנהלת האיגוד למנות אותו.
נתעכב רגע על אותם 35 חברי הנהלה. זיהיתי רק 12 שמות מתוכם, ואני קורא די קבוע של מדורי הספורט. אחד מאותם תריסר הוא שאול אייזנברג, האיש שמוטט את הפועל תל אביב וחייב כסף לכל העולם ואשתו ואינו משלם, למרות שורה של פסקי דין. אחר הוא כמובן שמעון מזרחי, שהאינטרס היחיד שלו הוא מכבי תל אביב, אז מה הפלא שקופל הבטיח לבדוק את שיטת הפיינל פור לה מכבי כל כך מתנגדת. שלישי הוא איתן רוב, שקיבל שלא כדין כרטיסים מהאיגוד כאשר היה מנהל רשות המיסים. אם כך נראים הממנים, אין מה להתפלא על המתמנים.
קופל לא לבד. בהתאחדות לכדורגל המצב לא הרבה יותר טוב. בראשה עומד אבי לוזון, עבריין תנועה סדרתי עם עשרות הרשעות, ומי שנחקר רק לאחרונה באזהרה בחשד לשחיתות. לוזון כלל אינו מסתיר את הזיקה שלו למכבי פתח תקוה, שבראשה עמד לפני שהתמנה ליו"ר ההתאחדות: הוא משתולל במשחקיה כאחרון האוהדים, אחיו עומד בראשה ובאורח פלא דווקא פתח תקוה זכתה לאיצטדיון חדש המארח אירועים רשמיים של ההתאחדות. ליד לוזון, מזרחי הוא סמל האובייקטיביות והטוהר.
קומבינות על קומבינות ואי-נקיון כפיים אז איך לוזון וקופל מגיעים לשניים מהתפקידים הבכירים ביותר בספורט הישראלי, המתיימר להיות מקצועני? התשובה פשוטה: קומבינות של אגודות הספורט. האגודות הללו כבר מזמן לא קיימות מעבר לקבוצות הנוער, משום שהקבוצות הבוגרות מצויות בבעלות פרטית. אבל העסקנים שלהן - שהשד יודע מי וכיצד בוחר אותם - ממשיכים לנהל את הנבחרות והליגות הבכירות בשני ענפי הספורט הקבוצתיים החשובים ביותר והפופולריים ביותר (לשעבר?) בארץ. ועדות המליצו להפסיק את הנוהג הפסול והנפסד הזה, אך איש לא מעז ליישם את המלצותיהן. נכון, יש לנו שרת ספורט, אבל היא טובה בעיקר בשביל יחסי ציבור וקפיצה על דוכני מנצחים.
אני לא מדבר על הכשלונות הרצופים של נבחרות הכדורגל והכדורסל הישראליות בכל הגילאים ובכל המסגרות. אני לא מדבר על כך ששתי הליגות גוססות. אני לא מדבר על חוסר התחרותיות בליגה בכדורסל ועל התרסקותן הכלכלית של עוד ועוד קבוצות בליגה בכדורגל. אני מדבר רק על דבר אחד, קטן ושולי, הנקרא "נקיון כפיים". כאשר בראש שני האיגודים הגדולים ביותר עומדים חשודים בפלילים, שאחד מהם גם הורשע לא פעם, אין פלא ששני הענפים נראים כמו שכונה במקרה הטוב וכמו מאורת פשע במקרה הגרוע.
