בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
טיפול נפשי: העצמת כוחות או דיכוי חולשות?
|
מספר הסובלים מבעיות נפש בחברתנו אינו מועט, חלק ניכר מתוכם מטופל על-ידי תרופות. אנו מודעים ליעילות השימוש בתרופות במקרים מסוימים, אך לצד השימוש קיימים גם חסרונות לא מועטים
|
לצמצם את השימוש בתרופות [צילום אילוסטרציה: יח"צ]
|
|
|
|
|
אין בכוונתי לדבר על יתרונותיו וחסרונותיו של הטיפול הנפשי. ברצוני להסב את תשומת ליבכם לדילמה הרווחת בחברתנו והיא הטיפול התרופתי במוסדות לאנשים בעלי בעיות נפשיות, אשר בחלק מהם השימוש בתרופות הוא השיטה הכמעט בלעדית לטיפול בבעייתם. אל לנו לשכוח שאנשים בעלי צרכים מיוחדים הם קודם כל בני אדם שיש להם הזכות להגדרה עצמית ולקביעת סגנון חייהם. הטיפול התרופתי, שלא תמיד נעשה מרצונם, פוגע בזכויות עקרוניות אלו. כמובן שישנם מקרים שאין אפשרות אחרת, אבל אני לא מתכוונת אליהם. הדגש הוא על מצבים שבהם קיימת הידרדרות אצל המטופלים והמוסד ומטפליו מעדיפים לגרום ל"נטרול הבעיה" על הטיפול בה. לדעתי, כדי לעזור לאדם במצוקתו יש צורך לפעמים להתמודד עם הבעיה למרות הקשיים, ולא לגרום לאדם להגיע למצב של אי-שליטה בחייו. פעמים שצריכת התרופות, לא רק שמדכאת את יכולת האדם לפעול, היא גם מסירה ממנו את האחריות לפעול בשביל עצמו ושותלת בו חוסר אמונה ביכולותיו להשתקם. מנטרלים את יכולת ההתמודדות של החולה ניקח לדוגמה את ב' החוסה בהוסטל שיקומי. ב' משתדל בכל כוחו להתגבר על בעיית הכפייתיות האוחזת אותו ואכן מצליח. אך בתקופה האחרונה חזרו אליו כמה מתסמיני המחלה. כאשר תיאר לפסיכולוג שלו את מצבו, הנ"ל הציע לו להתחיל בטיפול תרופתי. כחלופה - יכול היה הפסיכולוג להמיר את הטיפול התרופתי בטיפול קליני משותף המבוסס על עבודה עצמית. מדוע קיימת החשיבה שתרופות הן הפתרון היחיד לבעיה? למה טיפול פסיכולוגי והתנהגותי לא בא בחשבון? האם בגלל שהנ"ל לוקה בבעיות נפשיות אין הוא יכול לעבוד על עצמו? "לכולנו יש יכולת. ההבדל הוא באופן בו אנו משתמשים בה" (סטיבי וונדר). במקרים רבים מטפלים מעדיפים "להשתיק" את המחלה. אולי מכיוון שהיא מאפשרת שהייה שקטה ובטוחה במוסדות לטיפול בפגועי נפש להם ולחוסים אחרים, אך הם אינם שמים לב שבמקביל הם יוצרים אוכלוסיה פסיבית, שלא התמודדה מעולם ולא הגיעה למפגש עם כוחותיה. חלק ממטופלים אלו, לא יהיה מודע אפילו לאפשרות הטיפול האחרת, וכל זימון לטיפול בעקבות הידרדרות נפשית יוביל לטיפול תרופתי. כאשר המטופל יתנגד - זה ילווה בסנקציות מצד ההנהלה, ולפעמים אפילו בכפייה מצידה. יש דרך אחרת: תוכנית טיפול מיוחדת למטופל הצעתי היא שבמוסדות לטיפול באנשים בעלי בעיות נפשיות, תהיינה המודעות והנכונות ליצור יחד עם המטופל תוכנית טיפול המכוונת להתמודדות עם בעייתו, כאשר היא יכולה להוות תחליף לטיפול התרופתי. עלינו לזכור! אנשים בעלי מגבלות נפשיות הם בעלי כוח רצון גדול וצריכים אנו לתת להם את האפשרות להתמודד, שתגרום להם להתרוממות הרוח, וכך גם החברה שלנו תהיה מורכבת מאנשים בעלי עוצמה המאמינים בשינוי שמגיע מעשייה!
|
|
הכותבת היא סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן.
|
|
תאריך:
|
07/02/2012
|
|
|
עודכן:
|
08/02/2012
|
|
מיטל כהן-ישר
|
טיפול נפשי: העצמת כוחות או דיכוי חולשות?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
zoomarch
|
8/02/12 21:51
|
|
2
|
|
אנגלית מעוברתת
|
8/02/12 23:53
|
|
3
|
|
נועית
|
9/02/12 20:29
|
|
מדי כמה חודשים מועלית הגנת עובדי קבלן על-ידי גורמים שונים במדינת ישראל, ותתפלאו אבל הנושא הזה חם גם בארצות רבות נוספות. אבל בעוד הדרישה להגנת עובדי קבלן מועלית, יש חדשות מדי יום על רכישת חברות בפרמיות של 200 אחוז ויותר ובכל התחומים, כשסופו של עניין הוא שהלקוח ישלם על מוצר שהוא משלם עליו מחיר מופקע, מחיר מופקע בריבוע. כמו-כן, מדי שבוע זוכות חברות ענק במכרזי בנייה של אזורי ענק כמו עיר הבה"דים, וזאת כאשר ברור כי כל המכרזים הללו, בדיוק כמו כל מיני מכרזי אבטחה ניקיון וביטחון, כולם או רובם מכורים מראש!
|
|
|
מר נתן אשל צח מכל עוון וחף מכל פשע. נקודה. נשמע מוזר? כזה הוא החוק! החוק, לא עדת המשתלחים והמלכלכים מטעמו של אינטרסנט זה או אחר. הסדר הנכון וההגיוני בחברה מתוקנת של תלונה-חקירה-החלטה-אישום-פסיקה-תליה השתבש זה מכבר וכיום בהרף עט ומיד לאחר התלונה מגיעה התליה בכיכר העיר התקשורתית ואין פוצה פה ומצפצף.
|
|
|
"מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דְּמֵי דּוֹר הַמִּדְבַּר? כֵּן! דַּם כּוֹבְשֵׁי כְּנַעַן דָּמִי הוּא, קוֹלֵחַ וְאֵינוֹ נָח, שׁוּב קָרָא לִי הַשִּׁיר הָעַז, מַנְגִּיִנַת דָּם וָאֵש: עֲלֵה בָּהָר וּרְעַץ הַכַּר, כָּל מַה שֶׁתִּרְאוּ - רַשׁ !" - עם שורות אלו מתוך השיר "מנגינה לי" של שאול טשרנחובקי נפתח באלו הימים סיור של תלמידים, הבאים לסיור מורשת בעיר חברון.
|
|
|
לח"כ ישראל אייכלר מחסידות בלזא (ולאוו דווקא מ"יהדות התורה"...) יש כישרון פנומנלי ל"עבוד" על כולם כ"קורבן" של אפליה שאיננה קיימת ולהאשים בעוולה דווקא את הצד הלא נכון, תוך חיפוי על האשם והצגתו כ"מלאך", והכל על-פי אינטרסים מיני - סקטוריאליים שבינם לבין יהדות ותורה אין ולא דבר.
|
|
|
השבוע התבשרנו כי מדינת ישראל יוצאת לפרויקט חדש: פרויקט הרכבת אילת -תל אביב ב"עלות ראשונית" של 30 מיליארד שקלים. הממשלה החליטה וכולנו צריכים לעמוד ולמחוא כפיים לרעיון המגלומני הזה. האמנם? - אני כאזרחית אחת מבין למעלה משבעה מיליון תושבי ישראל קובעת כי הקדימות להוצאת 30 מיליארד שקל בתחום התחבורה, צריכה להיות שיפור התחבורה הציבורית, בעיקר של רכבת ישראל ובנייה דחופה של רכבת תחתית בגוש דן. ולא שום רכבת לאילת.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
|
|
|
מיכאל דבורין
מי הסמיך את מר לימון לעשות לימונדה מתפקידו ולציין את הרפורמה של הממשלה בצורה נגטיבית?
|
|
|
יואב שורק
אחרי 7 באוקטובר היה ברור לכולנו שמה שהיה לא יהיה עוד - שהמנהיגות תתחלף ושנתפכח מרעיונות מסוכנים שהובילו לאסון כל זה התכרסם לאיטו בחודשים הארוכים שעברו ההצעה הישראלית לעסקה מלמד...
|
|
|
תרצה הכטר
האופרמנים אינו מחדש הרבה בנוגע לאירועים ההיסטוריים עצמם מאז ינואר 1933 אבל סגנון הכתיבה הייחודי והמושך של הרומן מחייה את התקופה הידועה לשמצה בהיסטוריה היהודית
|
|
|
דרור גרין
ובאמת, אם נתבונן בהיסטוריה האנושית נגלה שחסרי האמפתיה שבחרו באנוכיות וברוע, הם פסיכופתים ששלטונם הוביל לאסונות גדולים ולהשתלטות הרוע, ומן הצד השני מי שבחר באמפתיה, בשיתוף, בסובלנות...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|