כלכלייק - Social Media Commerce

האנושות עדיין לומדת את השפעת ה-LIKE, שהכניסה לחיינו הרשת החברתית של Facebook, ואת הטמעת השיטה הזו בכל רחבי הרשת החברתית (למשל Google וכפתור ה- +1 שלה), וכבר אנו עדים להתפתחות המעשית הבאה של עידן ה-LIKE, והתגלמות הפוטנציאל של ה-LIKE במישור הבא של הרישות החברתי - כלכלת ה- לייק - "כלכלייק".

מצד אחד, יצרה הרשת החברתית מודל חדש של קרבה בינאישית, כאשר בני אדם החלו לפתח דגם חדש של חברות (וירטואלית), ורשימות מתארכות של חברים הולכות ונבנות ללא כל היכרות פיזית. כמה מחבריי הטובים ביותר כיום הם בני אדם שפגשתי ברשת החברתית, וחלקם הפכו לחלק מנוף חיי הקבוע ולחלק מהמעגל הקרוב ביותר אלי, גם במישור הפיזי. הזוגיות שלי החלה גם היא ברישות החברתי, עוד בגלגולו ה"פריטימיבי" לפני כמה שנים.

ומצד שני, המודל של חברות וירטואלית יצר, במקביל לאפשרויות ההתקרבות הוירטואלית, גם ריחוק בדמות וירטואליזציה של יחסים. בהיעדר קרבה אנושית פיזית, אנרגטית, בהיעדר חשיפה ממשית לאדם שמעבר לוירטואל, נולדו גם אצבעות קלות על ההדק (המקלדת), והאלימות מהמישור הפיזי יצרה לעצמה קיום בעולם הוירטואלי בדמות אלימות רשת (התבטאויות פוגעות, טוקבקיזם, שירשורים מתלהמים של "פוסטים", וכיוצא באלה ביטויים של אלימות אנושית שהועברה אל הרשת).

זה אך טבעי שבמקום שנבנים חיי חברות, קהילה וחברה, יתפתחו גם קשרי מסחר, כלכלה ומודלים פיננסיים. על-פי רוב, בעבר, בנתה החברה האנושית את קשריה בעיקר על יסוד מודלים כלכליים תחילה, וההתקבצות של החברה האנושית לקבוצות החלה באמצעות מודלים כלכליים ולצרכים כלכליים (השבט הוא דרך להגן על טריטוריה של מרעה וציד, והמדינה היא מודל ראשוני הפועל על אותה הלוגיקה אך בשיטה של ריבוי שבטים).

לאט ובטוח (עד כמה שעידן הרישות החברתי מאפשר איטיות וביטחון), הפך לחצן ה-LIKE למודל של ביטוי חברתי חדש, התואם את צרכי החברה המרושתת. קליק אחד קטן שאומר: "הייתי, ראיתי, הסכמתי, המשכתי בלי להתייחס לעומק ובלי 'להתערבב' יותר מדי...".

ה-LIKE הפך למטבע החדש של החברה האנושית המרושתת, והחברים ברשת החלו לפתח שיטות לאסוף את המטבע החדש הזה. כך החלו להתפתח "סטטוסים מצייצים", דפי אוהדים, תהליכים מוניטאריים של אפיון המטבע החדש, התפתחות מדדים לחישוב ערכו, מודלים לחישוב הנובורישים החדשים של ה-LIKE וערכם של המחזיקים בו, לצד שיטות מסחר כמו mutual-like (חברים עושים LIKE באופן הדדי וממנפים איש את רעהו).

מעולם לפני כן לא היו הזכויות ליצירת המטבע בידי ההמון, והזכות לשלוט על ערך הכסף תמיד נשארה בידי המערכות הממלכתיות, בידי הבנקים המרכזיים, ובעיקר בידי בעלי הזכות לקבוע את ערכו של הכסף שבידי ההמונים.

בתחילה, יצר הרישות החברתי מודלים חדשים לחיבור בין אנשים. בהדרגה, שינה הרישות את מנגנון ההגנה על הכוח (באמצעות פיזור מלא של השליטה על הידע והמידע בידי ההמונים), ומשם המשיך הרישות בדלדול מודל ההזדהות הממלכתית הסגור (בתוך מדינות), ופרץ את מודל החיבור המבוסס לאומיות. כיום ישנן קבוצות וירטואליות בינלאומיות שיצרו מודל חדש לחיבור בינאישי החוצה גבולות של מדינות, ואיכות החיבור חזקה יותר. האנושות הופכת בעקיפין לבינלאומית יותר (גל מהפכות הפייסבוק הראשוני דומה במהותו לגל הראשוני של "אביב העמים").

ה-LIKE הפך לכלי החדש למימוש הערך החברתי של מקבלו, ממש כאילו היה מטבע בשיטה הקפיטליסטית, אך אותו ה-LIKE, לפחות לעת עתה, עדיין אינו מטבע קפיטליסטי במובן המלא של מיטבוע-ערך, ובשלב זה, לפחות לעת עתה, ה-LIKE משקף ערך חברתי יותר מאשר ערך כלכלי.

בדרך שבה הולך ה-LIKE ומתפתח כמטבע של "הכרה חברתית", בכוחו ליצור כלכלה חברתית הנשענת על הערך החיובי של תיגמול יחידים באופן חברתי עבור פעילות הנתפסת בעיני הציבור כפעולה חברתית חיובית. בעוד שבמציאות של הכלכלה החברתית הממשית התגמול בעד פעילות חברתית "חיובית" הוא במטבע "קשה" (כסף), כך במציאות של כלכלה חברתית המבוססת על הכרה חברתית - המטבע החדש הוא LIKE.

בהיעדר ערך ממשי בשוק הפיננסי של המציאות החומרית, מקבל ה-LIKE משמעות חברתית, אשר, לראשונה מאז היווצרות הכלכלה המוניטארית האנושית, מייצר מודל חדש לשווי ערך חברתי המנותק ממודל הערך הכלכלי-פיננסי-מוניטארי. האנושות פיתחה מודל לתיגמול חברתי שאינו תלוי במערך הערך המוניטארי הבלתי מנוצח.

תהליך המסחור של כלכלת עידן ה-LIKE, החל כאשר העולם המסחרי ביקש להיבנות מתופעת ה-LIKE אשר החלה מסמלת מודל ערך שונה על הקיים, כמודל נוסף לקיים אך נפרד ממנו, אשר לכל הפחות מצביע על מדד אהדה בקרב הציבור. בתוך קשת מדד האהדה הציבורית באמצעות ה-LIKE התמקמו גם מוצרים, גם שירותים וגם רעיונות, תכנים ומסרים. לצד התפתחות קשת מדד האהדה הציבורית, ומאחורי הדינאמיקות הללו, החלו להיווצר משפיעי דעת קהל מסוג אחר, זן חדש אשר חרג מגבולות השליטה התאגידית (בלוגרים, טוקבקיסטים, ראשי קבוצות דיון עצמאיות, מנהלי דפי אוהדים, וכולי).

זה היה מצב שקרא לעולם התאגידי להיכנס אליו במהרה, ולו רק על-מנת לבסס את שליטת מודל הערך הקלאסי. מטבע ה-LIKE הציב אתגר מסחרי ראשון במעלה, אשר יצר כלכלת ערך שתאגידים ביקשו להשתלט עליה במהרה. וכך נולד הערך המסחרי של ה-LIKE, ערכו של הרישות החברתי, ערכם של רשתות השפעה, מדדי השפעה ורישות.

Klout - הוא דוגמה מצוינת לצורך החדש של הערכת שווי רישות של משתתפי העולם המרושת, במטרה להגיע את האושיות המשפיעות ברשת ולרתום אותן לצרכי המסחר והעסקים של הכלכלה המסורתית. בלוגרים עצמאיים הופכים לסוכנויות שיווק (Marketing ,PR...) עצמאיות בעלות יכולת השפעה עצומה על הציבור המרושת. המסר "מטעם" מחלקות השיווק המסורתיות כבר מתקשה להתחרות בשיטה החדשה, במסגרתה בלוגרים עצמאיים מייצרים דינאמיקות חיוביות עבור מוצרים, שירותים, רעיונות, משום שהם נחשדים פחות במסרים מסחריים ממחלקות שיווק. KLOUT מבסס מדדים ראשוניים להערכת שוויים של מרושתים שונים בדיוק לצורך התאגידי הזה. המודל העסקי של Huffpost בנוי על בלוגרים ממוסחרים.

Kred - דוגמה למודל, בסיסי יחסית, של מיפוי מדד השפעה ורישות, המפעיל קיטלוג של מדדי ההשפעה בהתאם לקטגוריות של שווקים, תחומי עניין וכולי. KRED ממפה רק משתמשי TWITTER בשלב זה, והרשתות החברתיות המובילות עדיין אין מחוברות ליכולות הניתוח שלו.

Empire Avenue - דוגמה מעולה למודל, מורכב יחסית עבור מרבית משתמשי הרישות החברתי, בו מופעלים מנגנונים המתאמים את ערכו של המרושת למדד שווי, בדומה לערך שוק של תאגיד בשוק המניות. משתמשים יכולים להשקיע בחברים ברשת החברתית ולרכוש מניות את מרושתים בעלי פוטנציאל, ולעשות רווח באמצעות המסחר במדד הרישות של מרושתים שונים. זהו מודל שעתיד לבסס את המסחר בערכם של מרושתים חברתיים, ולמנף את החיבור שבין המודלים המסחריים-כלכליים המסורתיים (הנשענים על כסף של ממש), לבין מודל הערך של מדד הרישות.

להבדיל מרמת האימוץ בקרב ציבור המרושתים, של הדינאמיקות "הטכנולוגיות-חברתיות" החדשניות הללו, בעיקר מבחינה "מסחרית-כלכלית", רמת האימוץ של הדינאמיקות הללו בקרב תאגידים המבוססים על כלכלת הערך המסורתי נמוכה באופן משמעותי.

באופן תיאורטי-עקרוני, ניתן היה להניח שתאגידי הטכנולוגיה גדולים יהוו סנוניות ראשונות במינוף כלכלת הערך המסורתית, בתוך האוקיאנוס הכחול (Blue Ocean) הגדול של מדד שווי הרישות, ובאופן מיוחד בנקודות הממשק שבהן תאגידי הענק נזקקים ליתרונות הגלומים ברישות החברתי (בעיקר שיווק ושירות לקוחות).

מכאן ניתן היה להניח כי חברות ה-software הגדולות יותר, אלה המספקות פתרונות תוכנה של CRM, ERP, Networking, e-commerce, Communications, Business Intelligence, וחברות שירותים כדוגמת SEO, Marketing & PR, Outsourcing וכולי - דווקא אלה יהיו בין התאגידים הראשונים למנף את היתרונות התחרותיים המגולמים ברישות החברתי ובאפשרויות החדשות המגולמות בכלכלת ה-LIKE.

אך רק מעט מדי תאגידי ענק בתעשיית ה- Software אכן מחברים את עולם האפשרויות החדש הזה של כלכלת ה-LIKE ומדד הערך של הרישות החברתי, באופן ממשי אל האסטרטגיה העסקית ואל עולם הפיתוח. רוב העשייה הזו נעשית בקרב חברות קטנות כדוגמת Klout, ולא ירחק היום עד אשר Facebook הבאה תפתיע ותבקע את האטום של הפוטנציאל העסקי של הרישות החברתי.