בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
זהו הפתרון המוצע ליציאה מהסבך שאליו נקלע צה"ל בעקבות ביטולו של חוק טל. יש בו כדי לשנות, מהר ככל האפשר, את הנתונים המדאיגים על מצב השירות הנוכחי
|
מקצועיות ואיכות חובה [צילום: דובר צה"ל]
|
|
|
|
|
בועז ארד. בעד צבא מקצועי
|
|
|
|
|
|
|
|
על-פי נתוני הצבא עצמו, 45% מבעלי הפטור הנפשי הם בעצמם חרדים. במילים אחרות: גם כשאלה אינם בוחרים להירשם בישיבה - הם ממילא אינם מגויסים לצבא. הדעת נותנת שאם חוק גיוס החובה יחול על החרדים - צה"ל פשוט ימשיך במדיניותו הקיימת וייתן פטור לכל חרדי שלא ירצה לשרת | |
|
|
|
בג"ץ ביטל את חוק טל וקבע: "אינו חוקתי"
|
עופר וולפסון
|
ברוב של 6 שופטים כנגד 3, קבע ביהמ"ש העליון כי המדינה לא עמדה בנטל להוכיח כי יש בכוחו של החוק לגיוס חרדים להגשים את מטרותיו * בעקבות הפסיקה, הכנסת לא תוכל להאריכו במתכונתו הנוכחית לאחר שתוקפו יסתיים ב-1 באוגוסט
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
אין מקום לוויכוח: ביטולו של חוק טל לא יעלה את מפלס הגיוס של החרדים, שתורתם היא אומנותם. חזקה עליהם שלא יזוזו ממנה אפילו שעל אחד. אחרי ככלות הכל, מלחמתם איננה בשדות הקרב אלא מלחמת-קודש המתנהלת באוהלה של תורה. טועה על כן מי שעדיין סבור שחלום הנטל השווה של המשרתים יבוא על פתרונו עם גיוסם של החרדים. הדרישה לגייס אותם בכפייה, בתוך כלל האזרחים חייבי הגיוס, היא פשוט משימה בלתי-אפשרית ובלתי-מציאותית. על-פי נתוני הצבא עצמו, 45% מבעלי הפטור הנפשי הם בעצמם חרדים. במילים אחרות: גם כשאלה אינם בוחרים להירשם בישיבה - הם ממילא אינם מגויסים לצבא. הדעת נותנת שאם חוק גיוס החובה יחול על החרדים - צה"ל פשוט ימשיך במדיניותו הקיימת וייתן פטור לכל חרדי שלא ירצה לשרת. זאת ועוד: צה"ל עצמו הצהיר בוועדת טל שאין הוא מעוניין בגיוס חרדים בכפייה, ואף קבע שלטעמו אין רובם מתאימים לשירות צבאי. בזמן שרבים כל-כך נאבקים נגד "משתמטים" עלומים, נהגה בימים אלה רעיון הקמתו של צבא מקצועי כפתרון היעיל ביותר ליציאה מן הסבך שנוצר בעקבות ביטולו של חוק טל. חסידיו המושבעים של הרעיון הם ירון לרמן ובועז ארד. השניים, העושים נפשות לרעיונם, נאחזים בעובדה שרעיון צבא העם לא מומש עד עצם היום הזה ושהניסיונות לממשו רק מקשים על המשק ועל החברה הישראלית. לדבריהם, פוגעים הניסיונות האלה ביעילות המקצועית של הצבא עצמו, בעוד מיעוט קטן בלבד הוא זה שנושא בנטל מקצועות הליבה הצבאיים ובתחזוקת כשירות כוחות המילואים. מסתבר שהנטל הנובע ממודל הגיוס לצבא מגיע עד כדי אומדן של תשעה מיליארד שקל בשנה. נתונים מדאיגים בד בבד עם המאבק להקמת צבא מקצועי-איכותי, קוראים לרמן וארד להעלות את שכרם של חיילי החובה לגובה שכר המינימום במשק ולקצר את השירות המינימלי לגברים לשנתיים. השירות אמור להיות דיפרנציאלי ואורכו ייקבע בהתאם לזמן הכשרתו של החייל. חיילים שישרתו יותר - יקבלו בדרך זו תגמול גדול, משמעותית, מאלו שישרתו שירות מינימלי. הוגי רעיון הצבא המקצועי משוכנעים שהשימוש בחיילי-חובה מיותרים מעוות את אומדני היעילות ורק מעכב את הכנסתן של טכנולוגיות מתקדמות וחסכוניות לשימוש. השניים מטעימים שעלות השכר הריאלית הכוללת של משרתי החובה היא כ-90 מיליון שקל בשנה, כאשר בעלות חלופית ניתן להפעיל מודל של שירות מקצועי ולהתחיל בתשלום שהוא שווה-ערך למידת השתכרותם האלטרנטיבית של משרתי החובה. כדי להמחיש את הצורך בהקמתו של צבא מקצועי-איכותי לוקטו נתונים מדאיגים על מצב השירות הנוכחי בצה"ל. על-פי אותם נתונים עולה ש-50% מכלל האזרחים אינם מתגייסים; פחות מ-30% מהחיילים משרתים שלוש שנים; 20% מהגברים המגויסים משתחררים במהלך השירות מסיבות רפואיות ונפשיות; 2% בלבד משרתים שירות-מילואים משמעותי של למעלה מארבעה ימים בשנה; 12% בלבד הם חיילים קרביים ומהווים בכך 5% מכלל האוכלוסיה. זאת כשעל-פי המלצת צה"ל עצמו; כפי שבאה לידי ביטוי בוועדת-שפר, ניתן לוותר על 50% מחיילי החובה. אין ספק שיש בנתונים האלה כדי להמחיש את הצורך הדחוף בהקמתו של צבא מקצועי-איכותי.
|
תאריך:
|
24/02/2012
|
|
|
עודכן:
|
24/02/2012
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אלון פלג
|
25/02/12 13:47
|
|
2
|
|
אביחי
|
25/02/12 21:14
|
|
3
|
|
פנחס
|
25/02/12 22:38
|
|
|
|
מילואים, יחסית
|
26/02/12 09:53
|
|
4
|
|
ירון זכאי 1
|
26/02/12 01:10
|
|
5
|
|
אינו מקבל שכר מהצ
|
26/02/12 09:45
|
|
6
|
|
יהודו
|
29/02/12 08:05
|
|
היום, שישי (24.2.12), תארח תוניסיה את ועידת "ידידי סוריה" בנוכחות שרי החוץ של מעצמות המערב, ובראשן הילרי קלינטון. למרות שרוסיה הוזמנה רשמית לוועידה, היא סירבה בתוקף להשתתף. הרוסים מפקפקים במטרות הכינוס, וחושדים שהוא יקים קואליציה שמטרתה לתמוך בצד אחד של הסכסוך הפנימי, כמו שקרה בלוב. בכך הם מאמצים במלואה את גרסת המשטר הסורי. האמריקנים מצדם הודיעו שאין בכוונתם להתערב צבאית בסוריה. הם דואגים להזהיר מפני הסתננות של גורמים הקשורים לאל-קאעידה לשורות המורדים, ומסרבים לחמש את "הצבא הסורי החופשי" בטענה שאי-אפשר לוודא את זהותם של המורדים.
|
|
|
פרשת תרומה מלמדת אותנו כבר בתחילתה שיעור חשוב בסוגיית הצדקה, שהעניקה לפרשה את שמה, והיא מצביעה על מספר אלמנטים הראויים לציון בסוגייה זו.
|
|
|
התמודדות קלה באמצעות הרחקה, דחיקה או סילוק מערכת החינוך אינה מחנכת אירית, דורית וצוות בית הספר אוסישקין בכפר סבא וטוב שחוק טל בא לקיצו
|
|
|
שבת ראשונה של חודש אדר, החודש בו מרבים בשמחה, ואנחנו קוראים את פרשת תרומה [שמות כ"ה]: [א] וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. [ב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. על תכלית התרומה ננסה לעמוד בהמשך בע"ה, אבל בינתיים נראה ברור כי הפרשה הזאת נאמרה בהמשך לפרשה הקודמת, פרשת משפטים, בעוד עם ישראל חונה למרגלות הר סיני. בפרשת משפטים דיברנו באופן כללי על חינוך בהקשר לציווי: לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, אבל לא הדגשנו שהפרשה כולה עוסקת בחינוך. והחינוך בפרשה, כמו גם בתורה כולה, תכליתו לחבר את היהודי עם הקב"ה בכל הרבדים של חייו. כך קיבלנו בפרשה הקודמת עשרות הוראות, להתנהגות יומיומית תקינה בעניינים הכי בסיסיים, אשר בקיומן אנחנו מקיימים למעשה את מצוות הבורא יתברך.
|
|
|
המראות המופיעים על המרקע מסוריה מדי ערב מזעזעים ומחרידים, אך לא פחות חמורה היא השתיקה הישראלית הרועמת מול טבח העם שמבצע בשאר אסד בעמו. זהו כשל ערכי המהדהד בחלל הפוליטי, החברתי ויותר מכך - המוסרי שלנו כחברה.
|
|
|
|