הפרשה שהתחילה תחת שמו של האלוף גלנט והמשכה תחת שמו של סא"ל הרפז ואולי תסתיים תחת שמו של רא"ל אשכנזי מעוררת כמה שאלות נוקבות ותהיות שונות. למשל: למה רב אלוף אשכנזי התנגד כל כך בתוקף למינוי האלוף גלנט כיורשו?
למשל: למה כל הסובבים את רב אלוף אשכנזי חפצו בכל מאודם בהמשך כהונתו לשנה חמישית כרמטכ"ל, על-אף שהוא במלוא "צניעותו" לא חתר לכך?. למשל: למה סא"ל (מיל) הרפז הודה שהוא זייף את המסמך הקרוי על שמו, ביזמתו בלבד, בלי קשר לאף אחד משאר המעורבים?
ולתהיות: למה שמר הרמטכ"ל את "מסמך הרפז" חודשים במגרת שולחנו?; למה הראה רא"ל אשכנזי את המסמך המזויף לאנשים אחדים ולאחרים-לא?; למה ראש לשכתו של הרמטכ"ל אסף חומר על לשכת שר הביטחון?; למה נבחרה דרך כה פתלתלה להדלפת המסמך, בעיתוי שבו הודלף ולעיתונאי שנבחר לשם כך?
המשטרה שנבחרה ראשונה לחקור את הנושא קיבלה הנחייה להצטמצם בנושא הזיוף בלבד. התקשורת חשפה יריעה רחבה יותר ומבקרנו הנכבד, השופט לינדנשטראוס, שריח חזק של נתח פרסום ראוי לשמו עלה באפו, נדחף כפיל בחנות חרסינה לבדוק את הנושא. עתה, לאחר כ-16 חודשי חקירה אינטנסיבית, נמסרה טיוטת החקירה לנוגעים בדבר לקבלת הערותיהם, טרם פרסום הדוח הסופי. כידוע הטיוטא אסורה בפרסום, אך אנו שומעים, לפחות פעמיים ביום, על פרטים, אלו ואחרים, הכלולים בטיוטא.
התמונה המצטיירת, לפחות בעיניי היא כזו: קבוצת מקורבים, אנשי צבא, ידידים ומשפחה, של הרמטכ"ל דאז,
גבי אשכנזי, החליטה לפעול להארכת כהונתו לשנה חמישית בתפקיד או לחלופין מינוי אחד מקורביו (לדעתי האלוף איזנקוט) כיורשו. מאחר שהיה ידוע כי שר הביטחון,
אהוד ברק, יתנגד לכך והיה ידוע שמועמדו של שר הביטחון לתפקיד הוא האלוף גלנט, הרי, לשם השגת המטרה, דרושות שני פעולות: נטרול התנגדות שר הביטחון והכפשת האלוף גלנט.
סא"ל הרפז, איש חיל המודיעין וידיד קרוב של הרמטכ"ל, נבחר לאסוף חומר על שר הביטחון ואנשי לשכתו. החומר הועבר לרל"ש של הרמטכ"ל ומשם אליו. מסתבר שהרפז, כמו הישראלי המצוי, עשה "הרבה רוח" על יכולתו כאיש מודיעין, אך, בפועל, הביא פרורי מידע בלבד. בין היתר הוא הביא מסמך, שלכאורה קיבל מאחת מעובדות לשכת שר הביטחון, בו תוארו מהלכים עכשוויים ועתידיים להכפשת כל המתמודדים לכהונת הרמטכ"ל, מלבד, האלוף גלנט שגם הוא, כאמור, התמודד על המשרה.
המסמך הועבר לרמטכ"ל שטמן אותו במגרת שולחנו והראה אותו למספר קטן של אנשים ממקורביו. הוא, למשל, לא הראה אותו לשר הביטחון או מישהו מלשכתו, לאלוף גלנט, לפצ"ר ועוד אנשים שאמורים לדעת על קיום "מזימה" כזו. מסקנתי: בכך שהוא הראה את המסמך למספר קטן ומובחר של אנשים הוא יצר בקרבם סוג של אווירת מלחמה. "אנו", אנשי הצבא המקצועיים, "כנגדם" הפוליטיקאים התככנים. והתוצאה: איש מהם לא הדליף את קיום המסמך לאנשים אחרים.
מדוע רצה אשכנזי בשנת כהונה נוספת?
אני מאמין שרא"ל אשכנזי העריך כי שנת 2011-12 עשויה להיות שנת ההכרעה כנגד אירן. מי שינהיג את המתקפה, בהנחה שתהיה מוצלחת, יזכה להערצת עולם (ע"ע רא"ל משה דיין ומלחמת ששת הימים) ודרכו לכס ההנהגה במדינת ישראל תהיה מובטחת ומהירה. אני מאמין כי אשכנזי החל להבין שהמתקפה כנגד אירן אינה כה קרובה, כפי שחשב, ולכן הרצון בכהונה נוספת החל להתפוגג. זו כנראה הסיבה ל"הקפאת" המכתב וכן הנחיות שונות לראש לשכתו "להאט את הקצב".
איני מאמין שאשכנזי יזם או אפילו ידע על הדלפת המסמך. זה כנראה היה מהלך מתוכנן מראש שאיש כבר לא יכול היה לעצור אותו. בסך הכול המסמך זויף בחובבנות כה גדולה שתוך שעות העניין התגלה והפנה את "האצבע המאשימה" כלפי אשכנזי ומקורביו.
מדוע דווקא העיתונאי אמנון אברמוביץ'?
אברמוביץ ידוע כעיתונאי ההגון, הישר והמוסמך (יחסית) ביותר בתקשורת הישראלית. הבאת המסמך דרכו תקנה לו אמינות רבה. אך זה לא קרה. הזיוף התגלה בקלות ובמהירות. מאז אברמוביץ' הוא עיתונאי פגוע ונעלב. הוא מדחיק את ניצולו לרעה על-ידי ידידיו לכאורה ובכל דבריו בנושא הוא עשה מאמץ לשכנע כאילו יש משהו אוטנטי במסמך.
עתה אחרי הגשת הטיוטא הוא קושר כתרים לתקשורת על החשיפה.
מר אברמוביץ' שכח שהוא לא חשף דבר. הכול נמסר לו בכוונת תחילה. הוא פשוט נוצל לרעה על-ידי "כנופיית אשכנזי". במקום לקום ולהודות בכך, להתנצל בפני הקוראים והצופים ולתקוף את האנשים שניצלו את תמימותו הוא תוקף ללא הרף את שר הביטחון כאילו שבכך הוא "מצדיק" את פעולות "הכנופיה" ומרכך את עליבותו.
ומה הלאה?
סא"ל(מיל) הרפז יעשה כנראה עסקת טיעון עם הפרקליטות. יודה במשהו "מופחת" ויקבל עבודות שרות. מה שבטוח הוא שאין לו יותר גישה לכל מה שקשור לצבא ולמערכת הביטחון.
ראש לשכתו של הרמטכ"ל, וינר, עשוי, אולי, לעמוד לדין צבאי. אני מאמין שזה יסתיים בפרישה שקטה מהצבא. לרא"ל גבי אשכנזי צפויה תקופת "צינון" לא קצרה. מישהו במפלגת העבודה חשב על תיקון בחוק לקיצורה. נראה לי כי עתה עם הגשת הטיוטא המחשבה, לגביו, התפוגגה. לאשכנזי דימוי של "איש פשוט" גם חיצונית וגם תקשורתית. הדוח כנראה יגלה טפח מדרך התנהגותו והתנהלותו שאינו כה עממי ופשוט. ספק אם זה ישפיע על הפופולריות שלו "ברחוב".
הטענה כלפי שר הביטחון היא, מדוע, למרות שלא שבע נחת מהתנהלות לשכת הרמטכ"ל, לא נקט שום צעד משמעותי כנגדה.
התשובה פשוטה: כאשר הרשות השופטת היא הרשות הבכירה וכאשר כוחם של הפקידים גדול וחזק יותר מכוחם של השרים והנבחרים הרי פעולה כזו כנראה נידונה מראש לכישלון.
