אבחון גרפולוגי של עץ הינו ח ל ק ממבחני מיון השלכתים שבו נעזרים מכוני מיון רבים. לאחר שלוש שנים של כהונה הציג ביבי נתניהו את הישגי הממשלה בדוח ביניים דרך ציור עץ.
מבחינתו "העץ יציב בצורה יוצאת דופן" והוא משול למדינת ישראל. אגב זאת לא הפעם הראשונה שהוא עורך הדגמה מאין זאת. בקדנציה הראשונה הוא המשיל את מדינת ישראל "לאי של יציבות". מטרתו של מאמר זה לנתח את העץ אל פי פרמטרים גרפולוגים והשלכתם על המושגים שבו השתמש ראש הממשלה.. גילוי נאות העץ אובחן כפי שצולם בערוץ עשר בתוכנית של
רפי רשף. (באבחון גרפולוגי נבדק ציור עץ מקורי".
תפקיד אבחון העץ במבחנים תעסוקתיים
גרפולוגים ופסיכולוגים תעסוקתיים עושים שימשו בציור העץ כ ח ל ק ממספר מבחנים שונים המלמדים על אישיותו ואופיו של האדם. המטרה היא למצוא דפוסים שחוזרים על עצמם בכלל המבחנים. מבחן העץ משתייך למבחן השלכתי. מפתח שיטת אבחון העץ היה אמיל יוקר קרל קוך תלמידו המשיך בכך. שירים רבים נכתבו על תפקידו של העץ, המפורסם מביניהם הוא שירו של נתן זך "כי האדם עץ השדה" הלקוח מהתנ"ך (דברים כ פסוק י"ט).
תיאור העץ
העץ נוטה לכיוון הצד השמאלי של הדף, ישנם שני שורשים, הגזע שבור לבפנים, צמרת העץ רחבה אך כמעט ללא ענפים ולא ניתן לראות את סופה. ישנו איזון בין גזע העץ לצמרת. ישנם שני פירות בכל צד של העץ.
הישגי העבר מול הישגי ההווה
הצד השמאלי בעץ מסמל את העבר בעוד הצד הימני מסמל את ההסתכלות על הווה וקדימה. הפירות מסמלים את הרצון "לקטוף" את ההישגים. ניתן להבחין כי שני הפירות מצד שמאל שביחד גדולים מאלה שמצד ימין. הענף שמחזיק אותם קצר יותר בצד השמאלי מול זה הימני. הפירוש הגרפולוגי הוא שביבי מסתכל לאחור הוא רואה כי היו לא מעט הצלחות אולם כשהוא מסתכל קדימה אפס הפירות הקטנים מסמלים ירידה קלה באופטימיות. ייתכן כי לנוכח התמורות הכלכליות, המצב הביטחוני, הבחירות והפריימריז שיעסיקו את שרי הממשלה בחר ביבי בצורה לא מודעת לצייר פירות קטנים יותר. (סה"כ 4).
גודל העץ
גודלו של העץ מדגים את דימויו העצמי של האדם, את רצונו להתבלט ולנצל את המשאבים והאפשריות העומדים לרשותו. העץ גדול שימו לב כי הצמרת נותנת תחושה שהעץ לא נגמר..הדבר מלמד על תחושת אגוצנטרית מפותחת ועל הצורך בהתבלטות.
מיקום העץ
העץ ממוקם יותר בצד השמאלי של הדף, המסמלת את המשיכה והחשיבות כלפי העבר "והגנת הבית". חשוב לזכור כי ראש הממשלה כותב ביד שמאל ולכן יש סיכוי לנטייה "שמאלנית". מצד שני לראש הממשלה יש הבנה עמוקה לגבי ההיסטוריה בכלל ושל העם היהודי בפרט!!
להעמיק את שורשי העץ
ביבי נתניהו טען כי שורשי העץ מסמלים את הערכים והביטחון. בהסתכלות ראשונית יש כנראה שני שורשים קטנים שמבליטים את המילים "ביטחון וערכים". אני אתייחס לשתי המילים הללו כאילו צוירו במיקומן שורשים. שורשי העץ מסמלים את המציאות החומרית והפיזית, שורשיות, הקשר לעבר, דחפים ואינסטינקטים והיציבות של המצייר. בדומה לתיאוריית הצרכים של מאסלו, כשביבי כתב "ביטחון" אפשר לקשור זאת לפירוש של שורשי העץ אך צמרת העץ מסמלת אולי טוב יותר את הערכים הגבוהים של האדם.
גזע העץ
גזע העץ מסמל את הדימוי העצמי והאגו של המצייר/ת, את יכולתו לעמוד מול קשיים ומכשולים או הזדקקות לתמיכה. ציור הגזע מתחיל בשני קווים קצרים הנכנסים פנימה ואז הגזע פונה מעלה. המדאיג בגזע אלה הם אותם שני קווים הנכנסים לתוך גזע העץ. הגיון פשוט. ייתכן כי הקווים מדגישים מלמעלה את המילים "ביטחון וערכים". אך במידה וזאת לא הייתה כוונת המצייר, חברים המצב לא טוב.
הדבר מסמל חוסר סבלנות, נטייה לחולשה וותרנות מתוך דחף וכעס פנימי. על הרבה מאוד אנשים הכסף עלול להשפיע על האגו אך גזע העץ בפירוש הגרפולוגי אינו מסמל את מצבו הכלכלי של האדם. המילה כלכלה שנכתבה על הגזע מסמלת את החשיבות שרואה ביבי במצב הכלכלי לעמידה של המדינה בפני הקשיים מבפנים ומבחוץ וביצירת "פירות" חדשים מתוך תחושה של "גזע יציב".
צמרת העץ
צמרת העץ מספרת על פעילותו של האדם ביום יום על אמביציות שאיפות, פנטזיות ודמיון. הצמרת רחבה,ייצוגית, כותרת העץ פתוחה בסיומה. בתחתית הצמרת ארבע פירות. הדבר רומז על חולמנות, תחושת ריקנות, גמישות, הסתגלות, יכולת תיאורטית. מה שלו, תודו כי אם לחקלאי היה רואה רק ארבע פירות בכל עץ כנראה שהוא היה מחליף מקצוע.
אבחון כתב היד כפי שמשתקף בציור
במילה "חברתי" האותיות "ח" ו"ת" די דומות האחת לשנייה והדבר מסמל על ערמומיות ויכולת לשמור על הקלפים קרוב לחזה.
האותיות נכתבות בזוויות, במהירות, ובתמציתיות, הדבר מרמז על חשיבה מהירה, לוגית ותמציתית ועל חוסר סבלנות לבעלי תפקידים שהם "איטיים". הזוויות מעידות על "כיפוף הרגש" לטובת ההיגיון. באבחון כתב יד גרפולוג (
קישור) מבקש מספר כתבי יד שונים המתפרסים על עמוד שלם כולל חתימה. לכן יש להסתכל אל אבחון כתב היד כדבר ראשוני בלבד.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
