|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אם כנגד גורם כמו ה–ISM, שנציגיו עושים כאן מעשי חתרנות והתגרות באין מפריע, אין לנו כל מענה, אז למה לשלוח את הצבא להתעמת איתם כשהנזק רב מהתועלת? כמה תסכול יכול חייל או מפקד לספוג עד לאובדן שליטה? המקרה של שלום אייזנר מהווה את אותה נקודת-רתיחה בלתי-נמנעת
|
|
אייזנר. הודה בטעותו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| מצהיר ה"הומניסט" הדני בראיון לתקשורת, כי הם החליטו "לאתגר את החיילים ולהמשיך במסע האופניים", זאת למרות הדרישה של הצבא לעצור ולחזור, וזה בדיוק המצב שבו יש להפעיל כוח. כמה כוח? יש למישהו תשובה חוץ מהחיילים בשטח? "כוח סביר"? "מידתיות"? "לחץ פיזי מתון"? | |
|
|
|
|
הרמטכ"ל הדיח את הסמח"ט מתפקידו
|
|
עידן יוסף
|
|
רא"ל בני גנץ הדיח את סא"ל שלום אייזנר מתפקידו אך לא משירות בצה"ל * הנימוק: "כשל ערכי באירוע" * אייזנר לא ישובץ כסמב"ס בבה"ד 1 ושנתיים לא יוכל לפקד על חיילים
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
פרשת סא"ל שלום אייזנר, סמח"ט הבקעה, מהווה דרמה מורכבת. בדומה לקדירה מבעבעת שבה מתבשלים המרכיבים העיקריים של השיח הציבורי – מוסר, מוסרנות, מנהיגות, מקצועיות, משקל הזכויות והחובות, השקפות-עולם, צביעות והתבלין הבלתי נמנע – פוליטיקה, כשהרמטכ"ל אמור להגיש לנו את המרק הזה וגם לקרוא לו בשם.
אם אתחיל מהסוף, אז הרמטכ"ל עמד במשימה. לא הייתה לו כל דרך אחרת. יש תמונות המדברות בעד עצמן ותמונה אחת, כדברי הפתגם הנושן, שווה אלף מילים. ראיות התומכות בגרסת הסמח"ט כי פעל להגנה עצמית לא היו בנמצא או שלא נמצאו מספקות.
אבל כדי לשפוט את הנפשות הפועלות, יש לקחת בחשבון את מכלול הפרטים שמרכיבים את המציאות שבה הן פועלות, המציאות שלנו המאפשרת לאויב חופש פעולה הרסני בחסות החוק והאין-אונות של הנהגת המדינה.
נקודת הרתיחה הבלתי נמנעת
הטיפול בהפגנה השבועית בבילעין וההיתר שניתן לאזרחי חוץ לקחת בהן חלק פעיל, ובדרך-כלל גם יוזם ומתסיס, מהווה את החטא הקדמון שהוליד מציאות זו שאליה נשאבים גורמים כמו ה-ISM.
ה-ISM, שנציגו הבלונדיני החבוט נמצא בלב הסערה, הוא ארגון תומך טרור. הם קוראים לזה בשם המכובס "הצדקת המאבק המזוין הפלשתיני"; הם נותנים מחסה למחבלים שמעורבים בטרור; הם שוללים את עצם קיומה של מדינת ישראל ומפעילים פס ייצור של פרובוקציות שיטתיות כמו משטים לעזה ועצרות הקוראות לדה-לגיטימציה של ישראל.
אם כנגד גורם כמו ה–ISM, שנציגיו עושים כאן מעשי חתרנות והתגרות באין מפריע, אין לנו כל מענה, אז למה לשלוח את הצבא להתעמת איתם כשהנזק רב מהתועלת? כמה תסכול יכול חייל או מפקד לספוג עד לאובדן שליטה? והמקרה של אייזנר מהווה את אותה נקודת-רתיחה בלתי-נמנעת.
לרמטכ"ל לא נותרה ברירה אחרת
מצהיר ה"הומניסט" הדני בראיון לתקשורת, כי הם החליטו "לאתגר את החיילים ולהמשיך במסע האופניים", זאת למרות הדרישה של הצבא לעצור ולחזור, וזה בדיוק המצב שבו יש להפעיל כוח. כמה כוח? יש למישהו תשובה חוץ מהחיילים בשטח? "כוח סביר"? "מידתיות"? "לחץ פיזי מתון"? הרי המערכת הפלצו-משפטית שלנו מייצרת שפע של פניני הגדרות מתוך בועה שמרחפת בענן ורדרד של אוטופיה הומנובירלית שמזינה את עצמה (וחונקת אותנו). עוד לא ראיתי את הגאונים האלה מיישמים את התיאוריות שלהם מחוץ לאולמות המשפט הממוזגים.
ולמציאות הזאת נשלח הסמח"ט עם חייליו. אז נכון שאותה המקצוענות שאנו מצפים מקצין בצה"ל אמורה לכלול גם את תכונת האיפוק במצבים מורכבים, תכונה שלא הובאה על ידו לביטוי לפחות במקרה הזה ומהווה תקלה מנהיגותית. האיש הודה בטעותו ולא הותיר לרמטכ"ל ברירה אחרת מלהורות על השעיה לפרק זמן מוגבל מתפקידים פיקודיים.
נשארים עם המציאות ההזויה
אייזנר, קצין מוערך, מקצוען שחותר למגע, כשל בסיטואציה שכל אחד מאיתנו חייב לשאול את עצמו אם היה מצליח בנסיבות כאלה לנהוג אחרת. המסר שהעביר הרמטכ"ל בהחלטה הזו הוא בלתי-נמנע במציאות ההזויה שגזרנו על עצמנו. התפרצויות מסוג זה אינן קבילות ומנוגדות לאתיקה ולפקודות - גם אם ניתן להבין את הגורם להן.
העניין הוא שאייזנר ימחל על כבודו הפגוע, יחזור למשרד ואנחנו נישאר עם המציאות ההזויה – להילחם על קיומנו בידיים קשורות. וכעת - כולם מוזמנים לאכול את המרק שנרקח בחזית ביתו של הארנביב, יחד עם הכובען הסמולני המטורף, החתול האירופי הצדקן והצבוע והמלכה המרשעת עורפת הראשים, ולכולם יהיה הרבה מה להגיד.
עליסה הייתה מפזרת אותם לכל הרוחות, אבל איפה עליסה ואיפה אנחנו, התקועים עמוק-עמוק במחילות שמתחת לעץ ועוד קוראים לזה ארץ הפלאות.
|
| תאריך:
|
18/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
19/04/2012
|
|
אלכס נחומסון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דני ק
|
19/04/12 10:42
|
|
|
|
|
|
בטעות שלא עשה
|
19/04/12 12:26
|
|
|
|
2
|
|
חשדנית
|
19/04/12 13:11
|
|
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
19/04/12 13:50
|
|
|
|
4
|
|
קורןנאוה טבריה
|
19/04/12 14:01
|
|
|
|
5
|
|
נ.אילנה
|
20/04/12 16:48
|
|
|
|
6
|
|
בן טיבוגה
|
20/04/12 22:43
|
|
יש אמרה שתמונה שווה אלף מילים. חלקנו משתמשים במושג ורובנו מאמינים במטפורה הזאת, אך הקביעה הזאת היא נכונה בערבון מוגבל, ודאי באירוע הנקודתי הזה. התמונות או הסרט שהצלם ושולחיו משחררים לפרסום הם מגמתיים. האירוע לא התחיל בתמונה המצולמת
|
|
|
|
|
כל יום הוא קצת שואה. בתהייה, האם תיתכן הישנותה - בעדות ניצוליה על עוני מחפיר, על עליבות משוועת, על בדידות קורעת לבבות; בהיווכחות לדעת – עמים נכחדים והעולם בשלו.
|
|
|
|
|
שדה הקרב והמלחמה של ישראל מול אויביה בארץ ובעולם, כאמור כבר מזמן אינו מתמצה רק בפעילות צבאית בשטח. אלא, שכיום בעידן מכשירי ה-I Phone - Facebook והאינטרנט בכלל, הפכה ההסברה לחזית נוספת של שדה הקרב. שדה הקרב על ההסברה ועל דעת הקהל בארץ ובעולם.
|
|
|
|
|
בעשרות שנותיה הראשונות של המדינה, היה צורך לנצל את כספי-השילומים ואת אדמות-הקריה הממשלתיות לצורכי ביטחונה וכלכלתה של המולדת. אולם כיום, כאשר המדינה מתהדרת בכלכלה מסודרת בעוד רבבות ניצולים זקוקים לסיוע מוגבר – עומד לפרעון חוב-הנאמנות הכפול, לפחות לגבי אדמות-הקריה בתל אביב הממוסחרות כעת ע"י המדינה
|
|
|
|
|
זה לא עניין את אף אחד ברחבי העולם, עד שנושא זה הובא לידיעת הציבור ונדחף על-ידי עיתונאי השמאל הבולשביקי אל מרכז התודעה הארצי ואחר-כך העולמי. אני מדבר כמובן על נושא סא"ל שלום אייזנר, ששר הביטחון והרמטכ"ל השעו אותו מתפקידו כסגן מפקד הבקעה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ישראלים נבונים חייבים לשטוף עתה את הרחובות והכיכרות ולהתייצב מול קלגסי המשטרה הפועלים בשליחותו של איתמר בן-גביר, ולמנוע את מה שעלול להיהפך ל"בכיה לדורות"
|
|
|
|
|
יצחק בריק
לנתניהו, גלנט, הרצי הלוי, בני גנץ וגדי איזנקוט יש גם אשמה ישירה על שהפסדנו לחמאס במלחמה ברצועת עזה, והרע מכול - עוד לפנינו  איך זה ייתכן שהחבורה הזו שאחראית על המחדל והאסון הגדול ...
|
|
|
|
|
צבי גיל
אין כאן איזה עניין שבין הצמרת המדינית לצמרת הביטחונית יש כאן עניין של עתיד המדינה אשר שוקעת יותר ויותר בביצה ואין כל סימן שהיא תיחלץ ממנה בקרוב
|
|
|
|
|
אפרים הלפרין
השורשים ההיסטוריים של נושא הגיוס יוצרים ציפייה אצל קהל נרחב שלא חלה עליו חובת גיוס מאחורי הציפייה הזו עומדת הבטחה שלטונית עקרונות הציפייה, ההסתמכות וחובת השלטון לקיים את הבטחות...
|
|
|
|
|
עמנואל בן-סבו
ארץ ישראל ומדינת ישראל נקנו בייסורים, נקנו בדמעות, במאבקים, במלחמות, בהתמודדויות בלתי פוסקות, בשברים, בנשיכת שפתיים בידיים קפוצות, בלב שותת וברוח גדולה, באמונה בצדקת הדרך, באתה בחר...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
