הדרייפוס הישראלי הוא סגן אלוף שלום אייזנר. הודח זה עתה מתפקיד סגן מפקד חטיבת הבקעה. איבד את התפקיד שהוצע לו כסגן מפקד בסיס הדרכה לקצינים. לא ימלא כל תפקיד פיקודי במשך השנתיים הקרובות. אצבעותיו שבורות ממכות של שונאי ישראל מדנמרק. רוחו איתנה ודרכו דרך מלך בטוחה.
כמו אלפרד דרייפוס שלום אייזנר הוא יהודי. הדרייפוס הישראלי הוא לא אזרח וקצין צרפתי, וגם לא יהודי מתבולל, הוא יהודי מאוד במראהו ונאמן מאוד לזהות היהודית הדתית ציונית. הוא בעצם היהודי שביהודים וככזה רבים מידיי צפו לו גורל דומה והדחה, במוקדם או במאוחר, בצבא הישראלי הנוכחי, המתנהל, במודע ושלא במודע, על-פי פוליטיקה ואג'נדה דתית של דת הליברליזם השמאלני הרדיקלי.
כמו אלפרד דרייפוס שלום אייזנר הוא קצין מצטיין. לממסד הצרפתי כמו לממסד הישראלי היה נוח להטיל את האשמה בכישלונם הם על הקצין המצטיין היהודי. שניהם הודחו בהליך בלתי חוקי בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליו.
אלפרד דרייפוס הודח והושפל פומבית. שלום אייזנר הודח והושפל פומבית. שניהם הורשעו בעוון בגידה. שלום אייזנר הורשע בעוון בגידה במסמך האתי של אסא כשר המשקף את הכנסייה הליברלית החילונית השמאלנית הישראלית ובהתנהגות שאינה הולמת קצין ישראלי המצולם בתקשורת ישראלית פרו- פלשתינית ואנטי-ציונית. הוא נמצא אשם בכשל פיקודי ומוסרי כיוון שלא הצטלם יפה לתקשורת ולא נישק את רגליהם של אנדרה ושל מירה מדנמרק. הוא אשם בזקיפות קומה ובנחישות לנצח אויבים.
משפחתו של דרייפוס, נאבקה בכל כוחה לביטול ההדחה. נקודת המפנה הייתה כאשר פרסם הסופר אמיל זולא מכתב גלוי שכותרתו "אני מאשים" (בצרפתית: J'accuse). זולא האשים את שופטיו של דרייפוס בהוצאת דיבה בזדון. אני רק יכול לקוות שמשפחתו, פקודיו, מפקדיו בעבר ובהווה, חבריו, ומוקיריו וכל אלה הנחרדים לנוכח קריסת הצבא בשל חדירת הזיהום האנטי מוסרי השמאלני לצמרת הפיקוד שלו, ייאבקו בכל כוחם לביטול גזר הדין של הרמטכ"ל
בני גנץ. אני רק יכול לקוות שיהיה בקרב העיתונאים הישראלים אחד שיהיה דומה לאמיל זולא.
לדרייפוס נערך משפט נוסף בו הורשע שוב, אך עונשו הוקל במעט. הוא גם קיבל חנינה. אך הוא לא וויתר ותבע חקירה חדשה. ב-12 ביולי 1906 הכריז בית המשפט לערעורים כי דרייפוס חף מכל פשע. הוא הוחזר לצבא הצרפתי והועלה לדרגת מאיור (רב-סרן) ובנוסף הוענק לו אות אביר לגיון הכבוד בטקס פומבי. אני מקווה כי שלום אייזנר, הדרייפוס הישראלי, יאמץ לו את דרך ההתמודדות של אחיו הדרייפוס היהודי הצרפתי.
רק מאוחר הרבה יותר הגיע דרייפוס הצרפתי לדרגה מקבילה לזה של דרייפוס הישראלי. הוא הגיע לדרגת לוטננט קולונל (סגן אלוף( במהלך מלחמת העולם הראשונה. בסוף המלחמה הוענקה לדרייפוס דרגת "קצין לגיון הכבוד". דרייפוס הישראלי, סגן אלוף שלום אייזנר, ראוי גם הוא לכך והרבה יותר.
בחרתי לסיים בנוסח עדכני משלי, של קריאת ה"אני מאשים" המפורסמת, שכתב במקור אמיל זולא.
אדוני הנשיא, אדוני הרמטכ"ל, אדוני אלוף פיקוד מרכז!
איזו חרפה המיטה פרשת שלום אייזנר, דרייפוס הישראלי, על שמכם, כמעט כתבתי על שלטונכם. בית משפט שדה תקשורתי וציבורי מופרך והזוי, בפקודה, זיכה את אנדרה ומירה מדנמרק וחבריהם שונאי ישראל. זהו עלבון עצום לאמת ולצדק. תדמיתה של ישראל כולה תוכתם בזוּהמה הזו, ובדפי ההיסטוריה יירשם שפשע זה נגד החברה קרה במשמרת שלכם...
...אני מאשים את האלוף ניצן אלון בהיותו היוצר של עיוות דין שטני זה, כהמשך לכשליו המקצועיים והערכיים עד כה, המלווים בעוינות כלפי
מתנחלים, כלפי יהודים דתיים לאומיים, וכאן כשל חמורות.
...אני מאשים את הרמטכ"ל בני גנץ בשותפות לפשע, ולו מתוך חולשה מנטאלית ופיקודית...
...אני מאשים את התקשורת הישראלית ובראשה את הערוץ הראשון והשני, בכך שבידיהם קיימות ראיות מוצקות לחפותו של סגן אלוף שלום אייזנר, והם העלימו אותן. הם אשמים בפשע זה נגד המקצוע שלהם, נגד היהדות, נגד האנושיות והצדק...והאמת.
אני מאשים את הנשיא
שמעון פרס ואת
בנימין נתניהו שביצעו רצח אופי לקצין קרבי מצטיין...
אני מאשים את מפקד עוצבת הפלדה תא"ל אגאי יחזקאל, ואת הפצ"ר תא"ל דני עפרוני, ואת מפקד זרוע היבשה, אלוף שלמה (סמי) תורג'מן, בניהול חקירה מרושעת, מוטה באופן מפלצתי, כפי שניתן להתרשם מן הפרטים המועטים אך המכריעים שפורסמו בתקשורת המאוזנת. חקירה שהייתה חריצת דין מראש והעמדה בפני כיתת יורים מיידית, מונומנט נצחי לעזות מצח ולכניעה בפני ארגון פשע חתרני ואנטישמי.
אני מאשים את
יונית לוי מהערוץ השני, ואת עורכי החדשות וכתבי הצבא והביטחון ובראשם
כרמלה מנשה, בשיתוף פעולה מודע עם מסירת דוחות שקריים בהיותם ערוכים מגמתית ונטולי הקשר אמיתי.
אני מאשים את שר הביטחון
אהוד ברק בשימוש בקיום קמפיין מתוקשר ומתוזמר היטב כנגד ההתיישבות החלוצית ביהודה ושומרון ועציון והבקעה. קמפיין מתועב, שנועד להוליך שולל את הציבור הרחב ולכסות על עוולותיו הוא ועל כשליו בניהול מלחמה נגד הטרור הערבי ועל כניעתו הסדרתית בפניו בנוסח הבריחה הגדולה מלבנון אותה הוביל תוך הפקרת צד"ל, וכעת תוך הפקרת יהודי יש"ע והבקעה. משרד הביטחון בראשותו כשל חמורות בחיסולם של ארגוני פשע בינלאומיים החותרים תחת בטחונה של ישראל ותכליתם לקרוא תגר על מדינת ישראל כמדינת היהודים וכמדינה יהודית.
ולבסוף אני מאשים את הרמטכ"ל בבגידה במפקד בכיר בשטח, תוך הפקרתו למשפט שדה בהיותו פצוע וחשוף, ובנוסף בהדחה לא חוקית ולא מוסרית של הקצין המצטיין שלום אייזנר על בסיס מידע חלקי ומוטה פוליטית וציבורית, ואני מאשים את ממשלת ישראל במתן כיסוי למעשה לא חוקי זה, ובכך עשיית פשע על-ידי זיכוי ביודעין של פעילים שונאי ישראל האשמים הם בפרובוקציות בלתי חוקיות חתרניות סדרתיות כנגד מדינת ישראל.
בהעלותי את האשמות הללו ברי לי כי אנו כולנו עשויים לשלם מחיר ביטחוני וחברתי גבוה מאוד, אם לא נתקן את העיוות החולני המסוכן והבוגדני שמסתתר מאחורי הפרשה של הדחת סא"ל שלום אייזנר. אני יוצא ברצון ובמודעות מלאה בכדי להתמודד עם הסכנה החמורה הזו ולנצח אותה.
האנשים שאותם אני מאשים, אינני מכירם. מעולם לא פגשתים ואינני דורש רעתם. לדידי אינם הם אלא דמויות, סוכני רעה לחברה. הפעולה אשר אני נוקט אינה אלא אמצעי קיצוני להחיש את התגלות האמת והצדק ואת הניצחון על אויביה המושבעים של מדינת היהודים מבית ומחוץ.
אין לי אלא רצון אחד: להאיר את עיני אלו שהושארו בחשכה, בשם היהדות והציונות שסבלו כה רבות וזכאיות לצדק ולאמת לפחות במדינת היהודים. מחאתי הלוהטת אינה אלא זעקת נשמתי. יקומו נא ויאזרו לבם לתקן פשעיהם. ייערך נא משפט הציבור - משפט צדק - לאור היום!
בהצדעה לצה"ל האמיתי,
אחד מקציני צה"ל, מתנדב, בשירות פעיל וחדור שליחות מזה עשרים ושבע שנים.
