|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חוה אלברשטיין ובן-זוגה נדב לויתן [צילום: פלאש 90]
|
|
|
הסיפור האינטימי של חוה אלברשטיין
|
|
באלבומה האחרון, "סיפור אינטימי", מוכיחה חוה אלברשטיין למה היא אחת הזמרות המצליחות והאהובות בישראל
|
|
מזה מספר עשורים מלווה הזמרת והיוצרת חוה אלברשטיין את פסקול חיינו. היא משלבת בין שירי-עם למוזיקה אתנית עם נגיעות של ג'אז ואידיש.
לקראת חג הפסח יצא אלבומה "סיפור אינטימי" המכיל 35 שירים אשר הופיעו בעבר בצורה כזו או אחרת, וכן מופיע באלבום שיר אחד אשר נכתב לפני כ-30 שנה, אך לא זכה לצאת לאור.
השם של האלבום לקוח מתוך שם של סרט בו שיחקה אלברשטיין בשנת 1981, ובו גם זכתה להכיר את במאי הסרט נדב לויתן (אשר הפך לימים להיות בן-זוגה). באלבום זה מציגה אלברשטיין תמונה של זוגיות ואהבה חמה אשר מכילה בתוכה שותפות הרת-גורל. כלומר, האוסף מכיל שירים אישיים, פרטיים, אשר משתלבים היטב במציאות של ימינו.
שילוב בין קלאסיקות לחדשנות מוזיקלית
אלברשטיין החלה לכתוב שירים בשלב מאוחר של חייה (קודם כל מילים, ולאחר מכן גם מנגינות). זה החל בשנת 1986, כאשר הוציאה את אלבומה "מהגרים", בו ביטאה אלברשטיין בדרכה הייחודית זווית חברתית הן כעולה חדשה מפולין בעבר והן כאזרחית ישראלית גאה כיום.
היא הוציאה קרוב ל-60 אלבומים אשר בהם שילבה בין קלאסיקות ישראליות לשירים חדשים בני זמנם. וכן התנסתה במקצבים שונים, החל בג'אז וכלה במוסיקת הבוסה-נובה.
אלברשטיין פועלת בדרך עצמאית ומציגה את האמת שלה בפי כל. היא לא נחה על זרי הדפנה וממשיכה ליצור שירים אשר יבטאו את אמירתה החיובית. אני מאחל לה המון שנים של יצירה פוריה.
|
| תאריך:
|
21/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
22/04/2012
|
|
רועי אורן
|
|
הסיפור האינטימי של חוה אלברשטיין
|
|
ההינתקות מערביי עזה הייתה מעשה מבורך - בין ההפרדות הפיזיות האחרונות שאנו יכולים לבצע - מבלי להסתכן סיכונים ביטחוניים חסרי אחריות. נשארנו שטח קרקע המחולק באופן שאף מדינה לא מחולקת. חלק הוא אזור עוין ברובו אשר לתושביו אין זכויות אזרח. עיקרו שטח של אנשים עובדים, משכילים וחרוצים, ויש בו עוד שני איים של נבדלות, האי החרדי והאי הערבי.
|
|
|
|
|
לאחר שפרסמתי כאן את המאמר הראשון שלי בנושא הרגלים, קיבלתי אימייל מאישה בשם מירי, שבטוב ליבה נתנה לי את אישורה לפרסם קטע ממנו: "כפי שהמלצת, רשמתי לפניי רשימת ההרגלים שלי. התבוננתי בדף וקמתי מהשולחן כדי לקרוא לבעלי כדי שהוא יקרא. ואז עצרתי את עצמי כי לפתע הבנתי שההרגל הכי מזיק שיש לי זה להסתמך על דעות של אחרים שתמיד יודעים טוב ממני. ככה אני רגילה לחשוב".
|
|
|
|
|
"אנשים שמבטלים את האיום האירני כגחמה או כהגזמה לא למדו דבר מהשואה", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו בעצרת הממלכתית ביד ושם ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אפשר שמתוקף התפקיד, או לנוכח הנסיבות או מטעמים אחרים, נמנע נתניהו לעמוד על הסיבה האמיתית למגמה ההולכת ומתגברת בשדרות נרחבות בשמאל הישראלי הן לגמד את האיום האירני, והן להאשים אותו בניצול ציני של האיום לצרכיו הפוליטיים.
|
|
|
|
|
בני הצעיר מסרב לקבל את ה-18 באפריל כיום הולדתו, אבל רק השנה. כי השנה האווירה היא של ערב יום השואה, ואין זה יום חגיגות, אלא יום אבל, כאשר בתי הספר, שהם סניף של התקשורת (על-פי תכני הלימוד של מקצוע האזרחות), מעתירים על התלמידים את המסר של קורבנות השואה מצד אחד, ושל מסכנותם של ניצולי השואה מצד שני.
|
|
|
|
|
משברים אישיים מחוללים הרהורים נוגים העלולים לדרדר את האדם אל תהומות הדיכאון, אך גם להציב בפניו אתגרים שידרבנוהו להגדרות קיומיות חדשות שמהן תתפתח תקוות לבלוב חדשה. ואילו משברים ציבוריים יחוללו תזזיות חברתיות ופוליטיות, ויכוחים אידיאולוגיים, שינוי בהדגשים אתיים וניסוחים פרדיגמטיים חדשים.
|
|
|
|
|
