כששוק המניות יורד נהוג לחשוב שמנהלי ההשקעות נכנסים לדיכאון עמוק, אולם אין הדבר כך בכל פעם שהשוק יורד.
כמנהל השקעות צעיר לפני כ-10 שנים מצב הרוח שלי היה משתנה כמו חולה במחלת מניה-דיפרסיה: כששוק המניות היה עולה הייתי ב"היי", וכשהוא היה יורד - ה"היי" היה יורד ביחד איתו באותו הקצב.
למעשה, שנים רבות חייתי עם מדד אושר בלתי יציב בעליל - מדד המעו"ף. עף למעלה ולמטה. ואולם, ככל שצברתי ניסיון למדתי שאת ההשקעות הטובות ביותר אני מוצא דווקא כשהשוק יורד והתחלתי להבין שבלי ימים רעים אין ימים טובים.
יש לחלק לשניים את ההתייחסות לשוק יורד: ראשית, אם השוק יורד ויש לכך סיבות טובות מאוד כגון הפתעה לרעה בכלכלה או שינוי פתאומי של מצב המשק - אז אין זה משמח כלל וכלל. ואולם, אם השוק יורד ללא סיבה מיוחדת - אז זוהי סיבה למסיבה.
למה סיבה למסיבה? כי רק אז ניתן למצוא את המציאות הטובות ביותר במחירים חסרי פרופורציה כלכלית, שיניבו במהלך השנים הבאות תשואה עודפת.
לקוחותי הוותיקים יודעים כי כשהשוק יורד ללא סיבה מוצדקת אני מאוד רגוע ולפעמים אפילו שמח. זה נותן להם את האפשרות לאסוף את המניות הטובות ביותר במחירים נמוכים מאוד ולפעמים אף מצחיקים. את תוצאות ההשקעות האלו ניתן לראות בזמן קצר יחסית (רבעון אחד עד שניים) בתשואה עודפת על השוק.
ככול שנכס מסוים יורד חזק יותר וזמן ממושך יותר ללא סיבה מוצדקת - כך ההזדמנות היא גדולה יותר ומתגמלת יותר בזמן קצר יותר.
השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו לפני שאנחנו מתחילים לקנות מניות זולות היא: "האם אני יודע מהי הסיבה שהמניה ירדה, והאם אני מספיק מקצועי כדי לדעת אם זה מוצדק או לא?"
אם התשובה היא כן - אפשר להתחיל לעבוד. אם התשובה היא לא - כדאי להתרחק או ליצור קשר עם מומחים.
בהצלחה!
הכותב הוא מנכ"ל חברת דיבידנד השקעות מקבוצת תבור
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
