בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לא אוהדים ולא אלופים, כן אלימים באלפים, לא עוד מגרשי כדורגל ליצירת ריגושים, כן זירת קרבות למתגוששים, ואלה הנמצאים על הקווים מאיימים לא פחות מאלה אשר מעבר לקווי האויב ● אינני נמנה על אוהדי הכדורגל, אבל די לאלימות
|
אבי לוזון. רעה חולה על כל המערכת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
את המלחמה במיגור האלימות יש לצרף למלחמה בתאונות הדרכים ולמלחמה כנגד האלימות בבתי הספר בקרב הנוער, כולם תולדה של התנהגות אלימה ומאיימת על שלום אזרחינו מי בחצר בית הספר, ובכביש ובמגרש המשחקים. די עם הססמאות, הגיעה העת לעשות מעשה. יו"ר התאחדות שלא השכיל לנתק את מעורבותו הרגשית - אוהד מושבע של קבוצת כדורגל בבעלות אחיו - מגיע לאימוני הקבוצה בלי הינד עפעף שמא כוח משרתו יטה את הכף בבוא הזמן לקבוע ואף לפסוק. יו"ר התאחדות שלא מבין כי שיבוץ שופטים למשחקי הכדורגל ושליטה על בית הדין של ההתאחדות הם הם החולה הרעה של כל המערכת. ומר לוזון מצהיר קבל עם ועדה, שנצטרך לסבול את זיהומיו עד שנת 2014. לא די לו בחמש שנים בהם מסתמן לעניות דעת הרוב, כי כתב אישום כנראה יוגש נגדו בשל הפרת אמונים,ניצול לרעה של כוח משרתו, מעורבות ישירה בשיבוץ שופטים ועוד. והוא עדיין מיתמם כיצד זה ששנת 2012 זו השנה הכי אלימה במגרשי הכדורגל, עובדה שאין בכוחה לשנות, כי הוא זה,את התשובה לשאלה "מי התחיל", ולציבור ברור כי באלימות מעורבים אוהדים, שחקני כדורגל ובעלי תפקידים. קבל אומץ ומנהיגות, העבר את שרביטך לבא אחריך ועשה לבני ביתך בזמנך הפנוי. השילוב של שררה ו ניגוד עניינים לא די בפסילת התנהלות זו,אלא בעצירתו לאלתר. המודל לחיקוי משמש לגיטימציה לביצוע עבירות ושימוש באלימות. וכי למה כי נלין? מחר שחקני הכדורגל יגיעו לביקור חולים בקרב ילדים המאושפזים בבתי חולים, או ביקור אצל ילדי בית הספר שחלק מהשחקנים הפכו להיות אלילם ומושא להערצה וחיקוי בקרבם. עם המסר הזה המעודד אלימות אתה מבקש לגרור עד 2014, היכן האחריות השילוחית שבה אתה נושא, היכן המחשבה צעד אחד קדימה. מה שאירע אתמול ושלשום שייך לעבר לעתיד אין תקווה ובהווה כל בר דעת ומעורבות לא ייתן יד להמשך ההפקרות המזוהמת במגרשי הכדורגל ובהתאחדות.
|
תאריך:
|
22/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
24/04/2012
|
|
אבנר אביב
|
|
אין פרה קדושה יותר במדינת ישראל ממערכת הביטחון ובמרכזה צה"ל שלנו – צבא העם המשובח שלנו שאין בלתו. צה"ל הוא סלע קיומנו במזרח התיכון, סוד כוחנו ועוצמתנו וחלק בלתי נפרד מכל אזרח במדינה. האומנם?
|
|
|
למען הגילוי הנאות: כשהרמטכ"ל בר-לב התעלם מעצתי איך לא לבצר את הקו שנקרא על שמו, הוא מצא, אחרי שנים, דרך אצילית להודות בצדקתי, ועל זה אוכל רק לכבד אותו (והפרשה מתועדת, על פרטיה, בספר שפרסמתי). לא כן הרמטכ"ל מופז, שלא הבין מהי מלחמה מלוות טלוויזיה, ולא התערב בשערוריה של עלילת הדם על "רצח הילד מוחמד א-דורה" שביצעו חייליו. כשהצגתי לפניו - עם כניסתו לתפקיד שר הביטחון - את התחקיר שצריך היה להוקיע, בקנה מידה בינלאומי, את "הפרטנר לשלום" - כמפיץ עלילות דם ומסית שאסור לתת בו אימון - הוא החמיץ את ההזדמנות לתת מכת-מוות להתקפת הדה-לגיטימציה של ישראל, שהתפתחה מאז למימדים מפלצתיים. וזה לא מפריע לו לחשוב שיוכל להיות ראש ממשלה שינצח במלחמה שנכפתה עלינו.
|
|
|
אמש חזרתי מארוחת ליל שבת אצל בתי ובדרך שוחחתי עם אשתי. מובן ששוחחנו על ענייני דיומא - יום השואה שהסתיים ויום הזיכרון שלפנינו. הזכרנו שבין י"ז תמוז ל-ט באב זו תקופת "בין המיצרים" ובין ראש השנה ליום כיפור זו תקופת "בין כסה לעשור" או "עשרת ימי תשובה".
|
|
|
פגישתם הצפויה של בנימין נתניהו וסלאם פיאד לא יצאה לפועל, ועל-פי כל הסימנים הפגישה עם סאאב עריקאת וראש המודיעין הפלשתיני לא הניבה תוצאות של ממש. לפי רוב ההערכות, גם לאחר הפגישה לא נראה סיכוי כלשהו לתזוזה במהלך שנת 2012. הסברה הרווחת היא שהמטרה בהעברת האיגרת מאבו מאזן לנתניהו הייתה ליצור תשתית מדינית והסברתית לצעדים של הרשות הפלשתינית בתגובה למה שהם מכנים הקיפאון בתהליך המדיני. השאלה היא מה הן האופציות - הסבירות יותר והסבירות פחות - העומדות בתקופה הקרובה בפני הרשות הפלשתינית. אנסה לתאר להלן מספר חלופות העומדות בפני אבו-מאזן והנהגת פתח והסיכויים להתממשותן בפועל:
|
|
|
יסלחו לי כל אלו שטרחו וחשבו, כמו כל שנה, על נושא מרכזי שיאפיין את חגיגות העצמאות השנה. אני אפילו לא זוכר מה זה וזה לא חשוב. תשמרו את זה לשנה הבאה אולי.
|
|
|
|