|
תקופה של עשרה ימים בהם תשומת הלב ניתנת לעניינים שבנפשה של האומה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אמש חזרתי מארוחת ליל שבת אצל בתי ובדרך שוחחתי עם אשתי. מובן ששוחחנו על ענייני דיומא - יום השואה שהסתיים ויום הזיכרון שלפנינו. הזכרנו שבין י"ז תמוז ל-ט באב זו תקופת "בין המיצרים" ובין ראש השנה ליום כיפור זו תקופת "בין כסה לעשור" או "עשרת ימי תשובה".
כיון שבשנים האחרונות העיסוק בנושא יום השואה מתחיל יום יומיים לפני ערב יום השואה, ואחר כך כל השבוע שבין יום השואה ליום העצמאות הופך להיות כולו ספק שואה ספק יום זיכרון/עצמאות, הרי אנו מוצאים עצמנו שוב עם תקופה של עשרה ימים בהם תשומת הלב ניתנת לעניינים שבנפשה של האומה: שואה, שכול, עצמאות. נראה לי שהגיע הזמן להעניק שם לעשרת הימים האלה.
"עשרת ימי זיכרון" - כלומר הזדהות עם ניצולי השואה והעלאת זכרה - לא מבטא את העניין כולו. הוא מעניק משקל יתר לשואה. גם "עשרת ימי תקומה" או "עשרת ימי עצמאות" לא מבטא את העניין - השמות מעניקים משקל יתר לצד השני במשוואה..
אני מחפש שם לתקופת ימים אלה.
מה דעתך על השם "ימי פעמה"?
"פעם" או "פעמה". מלשון צעד, ("פעמי משיח") ומלשון "פעימת לב" - אותה התרגשות המתחילה בחרדה, נמשכת בצער ומסתיימת בחדווה.
ואפילו "פעם" מלשון מקרה הקורה אחת לתקופה.
הנה בספר ישעיהו ס"ו, שני פסוקים לפני "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה" שכולנו שרים אומר הנביא:"מִי-שָׁמַע כָּזֹאת, מִי רָאָה כָּאֵלֶּה--הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד, אִם-יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת: כִּי-חָלָה גַּם-יָלְדָה צִיּוֹן, אֶת-בָּנֶיהָ."
הפרשנים מפרשים: (רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון) כי מדובר בפלא שבו עם שב ונולד מחדש לאחר גלות או אסון.
או בישעיהו פרק מ"א שהוא פרק נחמה ובסיומו מוזכרת ראשון לציון (לראשונה) ראה פסוק ז: ""אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, יַעְזֹרוּ; וּלְאָחִיו, יֹאמַר חֲזָק. וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת-צֹרֵף, מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת-הוֹלֶם פָּעַם; אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא, וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט."
כאן המלה "פעם" מדמה את הקמת החברה החדשה לעבודת צורפות עדינה.
אמור מעתה: "ימי פעמה" הינם תקופת הימים שבין ערב יום השואה למוצאי יום העצמאות. בימים אלה מקשיב היהודי להולם ליבו ההומה בו על צער השואה, מאזין לדפיקות לבו הקורא לגאולה, מאבד פעימה מליבו לזכר הניספים במלחמות ישראל ומאיץ את הלמות לבו לקראת שמחת העצמאות ושיבת העם לארצו. ואם אין אלה פעמי משיח, מה כן? והשבת החלה בתקופה זו נקראת "שבת תקומה".
איך אפשר להשתיל שם כזה בתרבות שלנו?