חוקי העבודה ביום הזיכרון וביום העצמאות

זה מוזר הרצף הזה, של ימי הזיכרון והשמחה. הכול בתוך שבוע אחד בלבד. שבת תזריע מצורע. שתי פרשיות. הראשונה עוסקת בלידה וחיים והשנייה בצרעת ומצורע חשוב כמת. באותה קריאה - מוות וחיים.

קשה לצרף אותיות למלים שתיצורנה משפט כואב - "אנחנו חברה אלימה". לא תמיד היינו חברה אלימה. מצער, שהפכנו לחברה כזאת, לחברה אלימה.

יש לאריאל שרון הרבה מעריצים. כולם קורבנות של תקשורת מניפולטיבית. נניח שמישהו יגיד בטלוויזיה ששרון התברר כאדם אכזר, רודן מושחת, בלתי מוסרי, שלא עוצר באדום, ובז לכללי המשחק הדמוקרטי... האם מישהו מהמעריצים שלו יכול להגיד שזה לא נכון?

כל תייר מנוסה, ואפילו מי שאיננו חובב-אמנות מטבעו, יודע שטיול אל מעבר לים אמור לכלול, בין היתר, גם ביקור במוזיאון, האוצר בין כתליו את שכיות החמדה של התרבות האנושית, רק שבדרך כלל אין ההתנסות הזאת מרנינה. היא אפילו מעייפת, עד כדי תשישות, באשר יש גבול למה שהחושים האנושיים מסוגלים לקלוט ולהעמיס על המוח.