בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סיפור הסינדרלה החדש של שרה גנים
|
העיתונאית האמריקנית שרה גנים הוכיחה שלמרות הספדתו, עולם העיתונות חי וקיים, והוא לא רק בועט ונוגע, אלא חושף ומזעזע
|
החשיפה - עבודה של שנתיים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
לאחרונה כתבתי כאן על ההתעללות המינית של עוזר מאמן קבוצת הפוטבול במכללת "פן-סטייט", ג'רי סנדוסקי, בילדים שהיו תחת הדרכתם הישירה שלו, ושל המאמן המנוח ג'ו פטרנו. מי שחשפה בפועל את הסיפור, היא עיתונאית צעירה ומוכשרת בת 24, העונה לשם שרה גנים. שרה גנים נולדה במדינת פלורידה. בתקופת התיכון היא כתבה במקומונים שונים כפרילאנס. כאשר עברה למדינת פנסילבניה כדי ללמוד תואר ראשון בעיתונות במכללת "פן-סטייט", היא עבדה במקביל בסוכנות החדשות "AP ובעיתון היומי "סנטר דיילי טיימס" אשר נמצא במכללת "פן-סטייט". עם סיום לימודיה בשנת 2008 הפכה להיות כתבת פלילית ודאגה להקיף את עצמה במעגל של מקורות. חשיפת הפרשה באחד הלילות מדווח אחד המקורות על כך שילד התלונן בתחנת המשטרה נגד ג'רי סנדוסקי. מאחר שגנים הייתה בוגרת המכללה, ידעה למי לפנות על-מנת לאמת סיפור כואב זה. במשך שנתיים עבדה גנים על הסיפור, בעיר שבה מתייחסים לפוטבול כאל דת אזרחית המכניסה למכללה כ-73 מיליון דולר בשנה. סנדוסקי נחשב כמעין "אל" במכללה (אפילו קראו גלידה על שמו), לכן לא היה זה פלא שרבים סירבו לשתף פעולה עם העיתונאית המוערכת. אחרי שהצליחה לאתר שניים מהקרבנות, גילתה גנים שסנדוסקי כבר חשוד בהתעללות מינית בקטינים, ולפי חוקי מדינת פנסילבניה, החקירה מתנהלת בחשאיות ובחדרי-חדרים. לפני שנה וחצי דיווחה גנים בכתבה ענקית כי אחד מעוזריו של פטרנו דיווח לו כי ראה את סנדוסקי במקלחת עם ילד בן 10. בעקבות החשיפה הגדולה הואשמו גנים והעיתון בו הופיעה הכתבה בחשיפת שקרים מלוכלכים. הידיעה גם לא הופיעה באף כלי תקשורת ארצי. גנים המשיכה לאסוף חומר, עד שבנובמבר 2011 אישר בית המשפט לפרסם שג'רי סנדוסקי נעצר והואשם בהתעללות ובעבירות מין חמורות כנגד שמונה ילדים. עם הגשת האישומים, לא היו יכולים כלי התקשורת המקומיים והארציים להתעלם מההישג העיתונאי המדהים של גנים. מאמר שפורסם בעיתון "סנטר דיילי טיימס" תבע את פיטוריהם המיידיים של מאמן הפוטבול האגדי ג'ו פטרנו ושל נשיא המכללה גרהאם ספאנייר (אשר ידע על החשדות נגד סנדוסקי, אך לא דיווח למשטרה על כך). 24 שעות לאחר מכן פוטרו השניים בצירוף סגן נשיא המכללה וראש מערך ההסברה. הזכייה בפוליצר גנים קיבלה על חשיפת הסיפור את פרס פוליצר, והפכה להיות אחת מהעיתונאיות הצעירות הזוכות בפרס חשוב זה. המגזין "ניוזוויק" צירף אותה לרשימת 150 הנשים שהרעידו את העולם. שרה גנים הוכיחה שלמרות הספדתו, עולם העיתונות חי וקיים, והוא לא רק בועט ונוגע, אלא חושף ומזעזע.
|
|
הכותב הוא בלוגר וסטודנט לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.
|
|
תאריך:
|
29/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
30/04/2012
|
|
רועי אורן
|
סיפור הסינדרלה החדש של שרה גנים
|
|
אני מודה כאן קבל עם ועולם: אני מתעב ולא סובל ערבים. לכן, לא מובנת לי הדחיפה הזאת של התקשורת את האויב הערבי לקדמת הבמה. מנסים לטשטש גבולות בינינו ובינם, ומשחקים לנו בבלוטות הרגש. במקרה שלי, הבלוטה היחידה שעובדת כשמדובר בידיעה על האויב הערבי היא בלוטת הרוק, ואני כמעט מקיא כשזה עובר למשחק ברגשות שלי על-ידי העיתונאי השמאלן התורן.
|
|
|
ישנה תפישה שלטת בקרב מנהיגי המדינה, כי ארצות הברית היא ידידה של ישראל. החברה הכי טובה. האחות הגדולה. אפילו בקרב המוסלמים גישה זו רווחת. אנחנו השטן הקטן, ארה"ב הגדול. זה נמשך כבר דורות, הקשר הזה. ערכים, דת, תרבות - כולם כביכול משותפים.
|
|
|
"כל עוד בלבב פנימה, נפש יהודי הומייה, ולפאתי מזרח קדימה, עין לציון צופיה, עוד לא אבדה תקוותנו, התקווה בת שנות אלפיים, להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים". אילו נקלעתי הנה היום, ומישהו היה מבקש ממני לנחש של מי ההמנון הזה, הייתי מניח שמדובר בעם כלשהו, מן הסתם שם העם הוא "יהודי", והעם הזה שרוי בגלות מארצו, אי-שם במערב הרחוק ממנה, ומזה כאלפיים שנה הוא מייחל לשוב למולדתו בארץ ציון וירושלים, אולם כל שנותר לו כעת מחלום רחוק זה הוא התקווה
|
|
|
והרי החדשות מפי יאיר לפיד (בידיעות אחרונות מ-27.4.2012): כבר לא שואל יותר "איפה הכסף" אלא "איפה הישראליות", מאחר שכל מה שצריך כדי שיהיה לנו טוב בארצנו הוא לפתור את שאלת הזהות הישראלית שלנו.
|
|
|
חיזוי אוכלוסיה הוא משהו בין נבואה לבין מדע, שכן יש בו מרכיבים של ניחוש; מה יהיה בעתיד ויש בו גם מרכיבים חישוביים. מקובל לחזות על סמך מודל, ולא תמיד המודל דומה בכל למציאות. למעשה, אין אפשרות כלל ליצור מודל תואם מציאות, כי המציאות היא עתידית ואת העתיד הגולם בחובו הפתעות אי-אפשר להתוות מראש בשיטתיות.
|
|
|
|