|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אם החברה תדפו"ק אותך יתכן שתגמור עם איד"ס;
כך נתפסת הודעה על הסכם פרישה מוקדם לכאורה, המגיעה בדוא"ל בימים קשים אלה, לרבים בישראל
|
הומר שחור ושנון של מפוטרים:
בימים אלה מסתובבת בדיחה ברשת האינטרנט באמצעות דואר אלקטרוני, על חשבונם של מפוטרים: חברה ישראלית מודיעה לעובדים על תוכנית לפרישה מוקדמת. זו לשון ההודעה (ציטוט):
בשל צימצום בתקציב השנתי של החברה, צפויים קיצוצים במספר העובדים.
במסגרת המוצעת, יצאו עובדים מבוגרים לפנסיה מוקדמת ובכך יאפשרו השארתם של עובדים צעירים, המייצגים טוב יותר את עתיד החברה.
התוכנית נקראת - "ארגון וניפוי סגל" (להלן אונ"ס). עובדים שיאנ"סו, יקבלו הזדמנות לעבוד במחלקות אחרות בחברה. עובד שנאנ"ס יוכל לבקש ראיון לצורכי העסקה במחלקות אחרות, לפני שהפרישה תתבצע בפועל.
שלב זה יקרא: "דרך פרישה יותר קלה" (להלן דפי"קה).
כל העובדים אשר נאנ"סו או נדפ"קו, יוכלו לפנות גם בבקשה להעסקה זמנית על בסיס ניסיוני. שלב זה יקרא: "זימון יחידים ניסיוני" (להלן זי"ן).
המדיניות קובעת כי עובד יוכל להאנ"ס פעם אחת או להידפ"ק פעמיים, אבל זי"ן הוא יוכל לקבל כמה פעמים שהחברה מוצאת לנכון לתת לו.
אם העובד עונה על כל הדרישות לפרישה מוקדמת, יתכן כי יהיה זכאי לקבל "הבטחת רמת פנסיה סמלית" (להלן הרפ"ס). הרפ"ס נחשב לתוכנית בונוס, כאשר החברה אינה יכולה יותר לדפו"ק או לאנו"ס את העובד.
במקרה בו אין העובד זכאי להרפ"ס, תדאג החברה שהוא יקבל "אבדן יחס הדרגטי סופי" (להלן איד"ס). האיד"ס יבטיח כי העובד יסיים את העסקתו בצורה הקשה ביותר שתיתכן.
|
| תאריך:
|
22/11/2001
|
|
|
עודכן:
|
24/11/2001
|
|
Nfc
|
|
עדותו של שלמה בן-עמי בפני ועדת החקירה היתה מבישה. היא חשפה את כישוריו הדלים של בן-עמי; ואת אופיו המסוכן - כמי שהימר על עתיד מדינת ישראל. טוב שלמדנו על כך עכשיו. מוטב מאוחר מאשר בכלל לא.
|
|
|
|
|
יצאתי לרחוב מעולם משפטי מוגדר ומסוים. למדתי את תורת המשפט ואת התפתחותה כך: בראשית היה האדם שחי לבדו. אחר כך התפתחה החברה השבטית. בחיי החברה שלט סדר מסוים, התפתחו עקרונות חיים וכללי מוסר, שבלעדיהם אי אפשר לקיים חיי חברה. זקני השבט בעלי ניסיון החיים והכרה של סדרי החברה היו שליטי השבט ושופטיו. זקני העם יושבים בשער העיר לשפוט את העם, כך תואר בתנ"ך השלטון והמשפט השבטי. הקודיפיקציה של כללי החיים והמוסר באה אחר כך. זה החוק הכתוב. זו הייתה ההתקדמות של החברה האנושית. מה שאינו כתוב אינו מדויק, אינו ברור ואיננו חוק. הרעיון המשפטי היה: ראה הוזהרת, זה החוק. מה שכתוב מחייב אותך אם ברצונך לחיות בחברה גם את המחשת הרעיון נמצא בתנ"ך: העם רוקד סביב עגל הזהב. אין לו תורה כתובה של מותר ואסור, של חובה וזכות. כאשר יורד משה מהר סיני עם שני לוחות הברית, ועקרונות התורה, אין העם רוצה לקבלם. הוא רצה את החופש של "כל איש הישר בעיניו יעשה". משה נאלץ לשבור את לוחות הברית. רק בשלב הבא מתקבל החוק הכתוב, לוחות הברית, בכפייה. זה החוק החל על זכויות וחובת אישיות של האדם בחברה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין גינה בחריפות את ראש הלשכה, ד"ר שלמה כהן, על שכרך בין הרצח הנפשע של בני נוער בדולפינריום, ובין הפגיעה הראויה לגינוי במסגד חסן-בק; ד"ר וינרוט מסביר מדוע טעה הוועד המרכזי
|
|
|
|
|
הימים חולפים. שנה עוברת. ועוד שנה. ועוד שנה. לנגד עינינו הסומות מתרחש לו תהליך בלתי הפיך שמבלי משים אנחנו שותפים לו ומובילים אותו. מנהיגינו שקועים עד צוואר בניסוח סעיפים מדיניים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים, כשהמציאות מסביב מצחצחת עצמה ליום הטפיחה הגדולה על פרצופינו. וכך, בעוד אנחנו משתכשכים להנאותינו במי שופכין ומתעסקים בשטויות כמו עוני מחריד ואבטלה גלויה, חסינותו של בשארה ותקציב המדינה, תהליך ה"שלום", הפרדה חד-צדדית, הפסקת האש, פיגועים ושאר מרעין בישין, הולכת ומתבהרת התמונה המחרידה מכל - פלשתין כבר כאן!
|
|
|
|
|
